בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל בחלקה תביעה של אקוואריום ייזום ופיתוח נכסים בע"מ נגד מאוראל מתחמי אירועים בע"מ ושני ערבים להתחייבויותיה, בעקבות סכסוך שכירות בנכס מסחרי ברחוב שכטרמן בנתניה. אקוואריום תבעה 266,225 שקל בטענה לחובות שכירות, חשמל, ארנונה וביטוח, לצד נזקים שנגרמו לשיטתה לגג הבניין ותוספות שהוקמו ללא אישור. בית המשפט קבע כי מאוראל הפרה את הסכם השכירות בכמה היבטים מהותיים, אך דחה חלק מרכיבי הנזק משום שהתובעת לא הוכיחה את שיעורם.
מאוראל שכרה שטח של כ-261 מ"ר לצורך הפעלת מתחם אירועים. ההתקשרות התפתחה לאורך השנים מכמה הסכמים, ובשלב מאוחר יותר הוסבו זכויות וחובות השוכר לחברה. שני אנשים פרטיים חתמו כערבים להתחייבויות החברה. אקוואריום טענה כי החל ממאי 2020 נוצר פיגור כרוני בתשלומים וכי במקביל ביצעה מאוראל עבודות במושכר ובגג, הציבה פרגולות, ג'קוזי ובריכות וגרמה לפגיעה באיטום, לנזילות ולעומסים חריגים.
אחד המוקדים המרכזיים היה השימוש בגג. אקוואריום פנתה למהנדס קונסטרוקטור שבדק את העומסים. לפי פסק הדין, המהנדס הורה לרוקן באופן מיידי את הבריכות והג'קוזי עד לביצוע בדיקות וחיזוקים. אקוואריום טענה כי מאוראל לא נענתה לדרישות, וכי נאלצה בסופו של דבר לפנות מתקנים ותוספות ולבצע עבודות ניקוי ואיטום לאחר שהעסק נסגר והחברה עזבה את המקום.
מאוראל והערבים דחו את התמונה הזו. לטענתם, מצב המבנה היה ירוד עוד קודם, הוא היה מיועד להריסה במסגרת פרויקט תמ"א, והרטיבויות בקומות שמתחת לא נגרמו דווקא מפעילות העסק. עוד טענו כי התקבל אישור מהנדס לבריכה וכי בתקופה שבה נוצר חלק מהחוב הופעל העסק בפועל בידי צד שלישי. החברה טענה גם כי בעלת הנכס ידעה על חלק מהעבודות והשינויים ולא מחתה עליהם בזמן אמת.
בית המשפט קבע כי חובת תשלום דמי השכירות והתשלומים הנלווים נותרה על מאוראל בהתאם להסכם. נקבע כי הנתבעים לא הציגו גרסה כספית חלופית מספקת ביחס לדמי השכירות, לחשמל, לארנונה ולביטוח, בעוד סכומי התובעת נתמכו במסמכים ובתשלומים שבוצעו לאורך התקופה. לפיכך חויבו הנתבעים, יחד ולחוד, ברכיבי החוב השוטפים שנקבעו בפסק הדין, בהפחתת הפיקדון בסך 29,837 שקל שהוחזק בידי אקוואריום.
לעומת זאת, בכל הנוגע לנזקי האיטום, פסק הדין הבחין בין עצם האחריות לבין הוכחת סכום הנזק. בית המשפט קבע כי מאוראל פגעה באיטום הגג, לא תיקנה אותו ואף מנעה למעשה מבעלת הנכס אפשרות לבצע תיקונים כל עוד המתקנים שהציבה נותרו במקום. עם זאת, חוות הדעת מטעם אקוואריום לא הפרידה בין עלויות שנבעו מפעולות מאוראל לבין עלויות אחרות של תחזוקת הבניין. גם החשבוניות שהוצגו לא אפשרו לדעת אילו עבודות בוצעו בכל אזור ומה היה קשור דווקא לנתבעת. לכן נקבע כי "התובעת לא הוכיח את שיעור הנזק שגרמה הנתבעת בעניין זה", ורכיבי נזק מסוימים נדחו.
בית המשפט גם בחן את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם השכירות. אקוואריום ביקשה פיצוי בשיעור שישה חודשי שכירות, אך בית המשפט מצא כי שיעור כזה אינו עומד ביחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בהתקשרות שהתחדשה מדי שנה. לכן הופחת הפיצוי המוסכם והועמד על 10% מדמי השכירות לשנה. נקבע כי אי תשלום דמי השכירות, הפגיעה באיטום, ניהול העסק בסטייה מרישיון העסק והכנסת מפעיל אחר ללא הסכמה מראש ובכתב היו הפרות יסודיות של ההסכם.
ביחס לרישיון העסק, בית המשפט הסתמך על תשובת עיריית נתניה וקבע כי מאוראל הפרה את התחייבותה לדאוג לרישיון תקף. בפסק הדין צוין כי גם לאחר שהוצא צו סגירה להפעלת בריכת זרמים, הפעילות נמשכה והוגש כתב אישום נוסף. טענה אחרת של הנתבעים, שלפיה אקוואריום ניצלה את אחד הערבים והפעילה עליו לחץ לבצע תיקונים שלא היו באחריותו, נדחתה לאחר שלא הוכחו תיקונים כאלה או לחצים קונקרטיים.
לעומת זאת, בעניין מדרגות שנבנו לצורך דרישות כיבוי אש, בית המשפט לא קיבל את טענות אקוואריום. נקבע כי בעלת הנכס הייתה חייבת להיות מודעת לבנייה וכי מכלול הנסיבות מלמד שהיא השלימה עמה בזמן אמת. ממילא לא נתבע ולא הוכח רכיב כספי נפרד בקשר לכך.
בסיום פסק הדין נקבע כי מאוראל והערבים ישלמו לאקוואריום את רכיבי החוב והפיצוי שנפסקו, לאחר הפחתת הפיקדון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף חויבו בהוצאות אגרה באופן יחסי ובשכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל בתוספת מע"מ. הודעת צד ג' שלא נמסרה ולא נדונה נמחקה.
מספר התיק: ת"א 50827-04-22
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.