בית משפט השלום בתל אביב-יפו גזר על קבלן עצמאי בתחום המשלוחים, שהורשע בתקיפה סתם לאחר שהכה נהג משלוחים אחר באלה טלסקופית ורדף אחריו, 180 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן לשנה וחמישה חודשי מאסר על תנאי. השופטת ענת יהב קבעה מתחם ענישה שמתחיל במאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ומגיע עד 12 חודשי מאסר בפועל, אך החליטה לחרוג ממנו משיקולי שיקום.
לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, באוגוסט 2023 התפתח דין ודברים בינו לבין נהג משלוחים אחר באזור חניית חנות בגבעתיים. הנאשם הלך לרכבו, הוציא אלה טלסקופית מברזל והחל לחבוט בגופו של הנהג, בעיקר באזור ידיו. כשהמתלונן החל להימלט, הנאשם רדף אחריו והמשיך להכות אותו עד שעוברי אורח עצרו את האירוע. למתלונן נגרמו המטומה בזרוע, סימן חבלה במרפק והוא נדרש לשבוע חופשת מחלה.
הנאשם הודה במסגרת הסכמה דיונית בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין. ההסכמה לא כללה הסדר לעניין העונש. התביעה הודיעה מראש כי עמדתה היא למאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות לצד ענישה נוספת, ואילו ההגנה ביקשה להעדיף ענישה שיקומית.
בטיעונים לעונש ביקשה המאשימה לקבוע מתחם של שישה עד 18 חודשי מאסר ולגזור שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי משמעותי. היא הדגישה את חומרת המעשים, את השימוש באלה ואת העובדה שהתקיפה נמשכה גם לאחר שהמתלונן ניסה להתרחק.
הסנגור הדגיש את הודאת הנאשם, קבלת האחריות, היעדר עבר פלילי, חלוף הזמן ונסיבותיו האישיות, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בשירות לתועלת הציבור. הנאשם עצמו הביע צער ולקח אחריות.
שירות המבחן הגיש כמה תסקירים לאורך ההליך. בתחילה המליץ על צו מבחן ושעות שירות לתועלת הציבור, אך בהמשך דיווח על קושי בשיתוף פעולה. לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות נוספת, התרשם השירות כי הוא נרתם לקשר הטיפולי וכי המשך הליווי עשוי לסייע בשיקומו. בתסקיר האחרון הומלץ על צו מבחן לשנה ועל ענישה שיקומית. חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות השירות קבעה כי הנאשם אינו מתאים לריצוי עונש בדרך של עבודות שירות לנוכח מצבו הבריאותי או הנפשי.
בית המשפט עמד על חומרת האירוע וקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני. השופטת הדגישה כי הנאשם לא הסתפק בעימות רגעי, אלא הלך לרכבו, נטל אלה מברזל, הכה את המתלונן ולא חדל גם כשהמתלונן ניסה להימלט. בפסק הדין נכתב כי "הנזק שהיה עלול להיגרם מביצוע העבירות רב ומשמעותי מזה שנגרם בפועל".
למרות שהעבירה שבה הורשע היא תקיפה סתם, נקבע כי נסיבות הביצוע מצביעות על חומרה גבוהה יותר. לכן דחתה השופטת את עמדת ההגנה שלפיה המתחם יכול להתחיל במאסר מותנה, וקבעה מתחם שנע ממאסר קצר שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית ופיצוי למתלונן.
עם זאת, בית המשפט מצא מקום לחרוג לקולה מן המתחם. השופטת ציינה כי ארבעת תסקירי שירות המבחן מלמדים על קבלת אחריות, אמפתיה כלפי המתלונן, חרטה ונכונות להסתייע בטיפול. היא קבעה כי "יש סיכוי ממשי לשיקום" וכי ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית.
בבחינת העונש הסופי נתן בית המשפט משקל גם לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה ולקח אחריות, חלף זמן מאז העבירה ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים. בית המשפט התייחס גם למורכבות האישית שעלתה מן התסקירים ומחוות הדעת לעניין עבודות השירות, וקבע כי מכלול הנתונים מצדיק סטייה ממתחם המאסר.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור עבירת אלימות, צו מבחן למשך 12 חודשים ו-180 שעות שירות לתועלת הציבור במסגרת זק"א ברחובות. עוד הוטלה עליו התחייבות כספית בסך 4,000 שקל למשך שלוש שנים שלא לעבור עבירת אלימות, והוא חויב לשלם למתלונן פיצוי בסך 3,000 שקל ב-12 תשלומים.
מספר התיק: ת"פ 11941-11-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.