בית משפט השלום בירושלים נמנע מהטלת מאסר, ואף לא מאסר בעבודות שירות, על נאשמת שהורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות סמים, ובהן מכירת קוקאין לסוכן משטרתי כאשר בנה הקטין ישב במושב האחורי של הרכב. השופטת קטי צווטקוב דורפמן קבעה מתחם ענישה של 10 עד 26 חודשי מאסר בפועל, אך חרגה ממנו מטעמי שיקום והטילה על הנאשמת צו מבחן לשנתיים, 450 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסרים מותנים, פסילה מותנית, התחייבות וקנס של 5,000 שקל. בית המשפט גם נמנע מחילוט רכבה, אך הורה על חילוט הטלפון הנייד שנתפס ברשותה.
הנאשמת הודתה בכתב אישום מתוקן שכלל ארבעה אישומים. היא הורשעה בעבירה של סיוע ליצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים, בשתי עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים ובעבירה של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. ברקע האישומים עמדה פעילות של סוכן משטרתי באמצעות אפליקציית טלגרם נגד סחר בסמים באזור ירושלים, וכן קשר זוגי שקיימה הנאשמת עם נאשם נוסף בפרשה.
באחד האישומים, בספטמבר 2024, תיאם הסוכן רכישת סמים עם משתמש טלגרם בשם BADBOYS. הנאשם הנוסף הגיע ברכב כשהנאשמת יושבת לצדו ומסר לסוכן שקית ובה שלוש אריזות שהכילו 3.0563 גרם קוקאין. לנאשמת יוחסה באירוע זה עבירת סיוע. באישום אחר, באוגוסט 2024, התקשרה הנאשמת לסוכן, הגיעה למקום המוסכם כשבנה הקטין במושב האחורי של הרכב ומכרה לסוכן שלוש אריזות ובהן 2.902 גרם נטו קוקאין. אישום נוסף עסק, בין היתר, בשיחות בינה לבין בן זוגה על סידור סמים ועל ספירת כספים ובהחזקת סמים מסוגים שונים ברכבו. באישום הרביעי נקבע כי הנאשמת מכרה לאדם שפנה אליה בטלגרם סם שכונה במסמך "ממסי 1" תמורת 300 שקל.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום ועמדה על חומרת העבירות, ובפרט על מכירת הסם בנוכחות הילד. בטיעוניה נאמר כי הנאשמת "סחרה והחזיקה בסמים קשים מסוג קוקאין ו-MDMA בהזדמנויות שונות". לאחר שנתנה משקל להליך השיקומי, ביקשה המדינה לגזור 18 חודשי מאסר במקום 30 חודשים, לצד מאסר מותנה, פסילה, קנס, חילוט הרכב והכרזה על הנאשמת כסוחרת סמים.
ההגנה ביקשה לראות בארבעת האישומים אירוע אחד ולקבוע מתחם כולל, וטענה כי מדובר בנאשמת ללא עבר פלילי שנטלה אחריות ושיתפה פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. לפי טיעוני ההגנה, "הנאשמת נעדרת עבר פלילי, נטלה אחריות מלאה על מעשיה וחסכה זמן שיפוטי יקר". ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע ממאסר ומעבודות שירות, וכן להימנע מחילוט הרכב בשל מצבה המשפחתי והשימוש בו לצורכי בנה ואביה.
ארבעה תסקירי שירות מבחן תיארו הליך טיפולי ושיקומי שנמשך כשנה. הנאשמת, אם לילד, השתלבה בטיפול פרטני וקבוצתי ביחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות "של"ם", מסרה בדיקות שתן נקיות, השתתפה בתוכנית מנטורינג לצעירות בסיכון ושמרה על יציבות תעסוקתית. שירות המבחן התרשם ממוטיבציה פנימית להמשך שינוי ומכך שההליך אינו מתמצה בהפסקת השימוש בסמים, והזהיר כי מאסר, גם בעבודות שירות, עלול לפגוע ברצף הטיפולי והתפקודי ואף להביא לנסיגה.
בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה בשאלת מבנה המתחם. השופטת קבעה כי המעורבות בסחר בסמים היא מסכת אחת, המבוססת על השותפות עם בן הזוג, על שימוש בטלגרם ועל דפוס ביצוע דומה בפרק זמן של כחודש וחצי. בהתאם למבחן הקשר ההדוק, ארבעת האישומים נבחנו כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם הענישה.
מנגד, בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים ואת הפגיעה בערכים המוגנים. בגזר הדין נקבע כי הנאשמת נטלה "חלק מהותי בשרשרת הפצת סמים", וכי נשקלו לחומרה סוגי הסמים, כמויותיהם והעובדה שהנאשמת ביצעה עסקה הכוללת הסבר מילולי כאשר בנה הקטין יושב ברכב. לצד זאת, ניתן משקל לכך שהמעשים בוצעו במסגרת קשר זוגי שבו, לפי התרשמות בית המשפט ונתוני שירות המבחן, בן הזוג היה דומיננטי יותר. לאחר בחינת הפסיקה קבע בית המשפט מתחם של 10 עד 26 חודשי מאסר בפועל.
אף שהמתחם מתחיל במאסר בפועל, השופטת קבעה כי המקרה מצדיק סטייה משמעותית לקולא. היא עמדה על היעדר עבר פלילי, נטילת האחריות, היציבות התעסוקתית, ההתרחקות מסמים ומהסביבה השולית והעמקת הטיפול. "שוכנעתי כי סיכויי שיקומה של הנאשמת הם מובהקים וממשיים", כתבה, והוסיפה כי מאסר, גם בעבודות שירות, עלול לקטוע את ההליך השיקומי. בהתאם לכך אימצה את הכיוון השיקומי שהציע שירות המבחן, אך הרחיבה את תקופת צו המבחן לשנתיים ואת היקף השל"צ ל-450 שעות, כדי לתת מענה גם לשיקולי הענישה.
בית המשפט נמנע גם מפסילה בפועל של רישיון הנהיגה, בין היתר על רקע בדיקות הסמים הנקיות במשך כשנה. בסוגיית הרכב, המדינה ביקשה חילוט, ואילו הנאשמת טענה שרכשה אותו מכספי עבודתה ושהוא נחוץ להסעת בנה ולסיוע לאביה הסיעודי. השופטת ציינה כי המדינה לא טענה אחרת לגבי מקור כספי הרכישה, התחשבה בצרכים המשפחתיים, בגיל הרכב ובענישה השיקומית, והחליטה להימנע מחילוטו תוך הטלת קנס של 5,000 שקל. לעומת זאת, הטלפון הנייד שנתפס ברשות הנאשמת חולט.
לצד צו המבחן והשל"צ הוטלו על הנאשמת שמונה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, ארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת עוון לפי הפקודה, פסילה על תנאי למשך שישה חודשים והתחייבות בסך 5,000 שקל להימנע מעבירת פשע לפי הפקודה. מספר התיק: ת"פ 56675-12-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.