בית משפט השלום בראשון לציון הותיר על כנה הרשעה של צעיר בתקיפה וחבלה ממשית בידי שניים או יותר, בעקבות אירוע שבו סטר לקטין בן 16 והורה לו לשבת לפני שהקטין הותקף בידי אחרים באבנים ובחפץ חד. השופטת, סגנית הנשיא שירלי דקל נוה, דחתה את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה, אך בשל התקדמותו של הנאשם בהליך טיפולי החליטה לחרוג ממתחם הענישה שקבעה ולהימנע ממאסר בעבודות שירות. על הנאשם נגזרו 150 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן לשנה, ארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 2,500 שקל למתלונן.
הנאשם הודה במסגרת הסדר דיוני בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בדצמבר 2023 יצא המתלונן, שהיה אז בן 16, ממסעדה בראשון לציון עם חבריו. קודם לאירוע האלים התפתח דין ודברים בין אחד מחברי המתלונן לבין קטין אחר, ואחד מחברי הקבוצה השנייה איים על המתלונן בדקירה.
כעבור כשעה ורבע הגיעו הנאשם ואחרים למקום שבו המתינו המתלונן וחבריו להסעה. אחד מחברי הקבוצה דחף את המתלונן בחזה, והנאשם סטר בפניו ואמר לו "שב". לאחר שהמתלונן התיישב על ספסל, אותו חבר הכה אותו מעל העין באבן, ובהמשך הוא ואחרים היכו את המתלונן בידיהם ובאבנים. לפי כתב האישום, אותו חבר גם שלף חפץ חד שנחזה לסכין ותקף באמצעותו את המתלונן. לאחר שהמתלונן וחבריו נמלטו, המשיכו הנאשם וחבורתו להשליך אבנים וחפצים לעברם. למתלונן נגרמו חתך בראש, שריטות בפנים והמטומה בעין.
המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם שלושה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית, והתנגדה לביטול ההרשעה. לטענתה, אף שהנאשם לא היה התוקף הבלעדי, "חלקו באירוע היה משמעותי", והאירוע היה אלים ומאיים כלפי קטין שלא היה לו סכסוך מוקדם עם הנאשם.
ההגנה טענה מנגד כי מי שחולל את האירוע היה הקטין האחר וכי חלקו הישיר של הנאשם היה מצומצם. לפי טיעוני הסנגור, "חלקו של הנאשם התמצה בכך שסטר בפניו של המתלונן ואמר לו לשבת", ומאותו שלב הוא לא לקח חלק פוזיטיבי באלימות הנוספת ולא יכול היה לדעת שחברו יתקוף את המתלונן. ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה, בין היתר בשל גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, רצונו להתגייס לצבא וההליך השיקומי שעבר.
שלושה תסקירי שירות מבחן תיארו שינוי לאורך ההליך. בתסקיר הראשון, מספטמבר 2025, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות, מצמצם מחומרת התנהלותו, מתקשה בוויסות ובשיתוף פעולה ומצוי בסיכון בינוני להישנות עבירת אלימות. באותו שלב לא ניתנה המלצה שיקומית ולא הומלץ לבטל את ההרשעה.
בהמשך קיבל הנאשם הזדמנות נוספת והשתלב בקבוצה טיפולית. בתסקיר מיוני 2026 צוין כי הוא התמיד במפגשים, גילה מחויבות לטיפול, הצליח לבחון בהדרגה את הגורמים שעמדו ברקע להתנהלותו האלימה וביטא חרטה. שירות המבחן המליץ לבסוף על צו מבחן לשנה, 150 שעות של"צ ועל שקילת ביטול ההרשעה.
בית המשפט סירב לבטל את ההרשעה. השופטת קבעה כי הימנעות מהרשעה היא חריג, וכי במקרה זה לא הוכח נזק קונקרטי וממשי שייגרם לנאשם כתוצאה מן ההרשעה. הטענה שלפיה ההרשעה תקשה עליו להתגייס לצבא לא נתמכה בראיה על מאמצים ממשיים לקדם את הגיוס במהלך ההליך, וניסיונות שירות המבחן להפנות אותו לגורמי סיוע בתחום לא קודמו על ידו. גם לא הוצגה אפשרות תעסוקתית או לימודית קונקרטית שתיפגע.
השופטת הוסיפה כי חומרת המעשה אינה מתיישבת עם סיום ההליך ללא הרשעה. היא כתבה כי "התנהגות הנאשם באירוע העבירה הייתה בריונית, אלימה ונעדרת כל סיבה נראית לעין". לצד זאת, היא הבחינה בין חלקו של הנאשם לבין החלק המרכזי של חברו באלימות: נקבע כי החבר הוא שפתח באירוע והפעיל את האלימות העיקרית, וכי לא נטען בכתב האישום שהחבלות למתלונן נגרמו ממעשיו הישירים של הנאשם. למרות זאת, הנאשם חבר לאחרים ביודעין ושיתף עמם פעולה במהלך האירוע.
בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין שלושה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין תשעה חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בקביעה זו נשקלו ביצוע העבירה בצוותא, גילו הצעיר של המתלונן, הפגיעות שנגרמו לו ופוטנציאל הנזק, אך גם העובדה שחומרת מעשיו הישירים של הנאשם אינה ברף הגבוה של העבירה.
למרות דחיית הבקשה לביטול ההרשעה, בית המשפט קיבל את טענת השיקום לעניין העונש. השופטת ציינה כי בתחילת ההליך הנאשם לא שיתף פעולה, אולם בתסקיר השלישי ניכר שינוי בגישתו. היא כתבה שהתרשמה "משינוי חיובי מסוים בעמדותיו של הנאשם, מהתבגרותו ומכנות החרטה שהביע", והוסיפה כי במשך יותר משנתיים וחצי לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. על רקע זה נקבע שקיים סיכוי של ממש לשיקומו אם ישלים את הטיפול.
לפיכך חרג בית המשפט ממתחם הענישה והחליט שלא להטיל מאסר שירוצה בעבודות שירות, כדי שלא לקטוע את הרצף הטיפולי ואת יכולתו של הנאשם לעבוד ולסייע למשפחתו. לצד 150 שעות השל"צ וצו המבחן לשנה הוטלו ארבעה חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי של 2,500 שקל למתלונן. מספר התיק: ת"פ 51642-06-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.