בית משפט השלום בקריית שמונה גזר שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על נאשם שהודה והורשע ב-11 עבירות של סחר והספקת קנבוס, שבוצעו באמצעות רשת "טלגראס" באפליקציית טלגרם ותוך שימוש ברכב. השופט ערן בר אור קבע מתחם ענישה של שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל, והוסיף קנס של 8,000 שקל, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
כתב האישום המתוקן כלל שבעה אישומים ותיאר 11 עסקאות שבוצעו בין 27 בינואר ל-26 במרץ 2026. לפי העובדות שבהן הודה הנאשם, הוא קיבל הזמנות לקנבוס באמצעות טלגרם, תיאם עם הקונים נקודות מפגש והגיע אליהן ברכב מסוג לקסוס. העסקאות בוצעו בקריית שמונה, כרמיאל, ריחאניה, אמירים, בית הלל ומירון.
באחת העסקאות הגיע הנאשם לקריית שמונה ומכר שלוש שקיות של 10 גרם קנבוס כל אחת תמורת 1,000 שקל. בעסקאות אחרות מכר 10 גרם תמורת 300 או 400 שקל, ובשלוש הזדמנויות מכר 10 גרם תמורת 1,000 שקל בכל פעם. במקרה נוסף מכר שמונה סיגריות אלקטרוניות שהכילו קנבוס תמורת 900 שקל. בשלושה מפגשים אחרים מכר קנבוס בכמות שלא נקבעה במדויק תמורת 250 שקל בכל פעם.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום ונמחקו ממנו שני אישומים. הצדדים לא הגיעו להסכמה על העונש וכל צד טען באופן חופשי. חוות דעת של הממונה על עבודות השירות קבעה כי הנאשם מתאים לרצות מאסר בדרך זו.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל. לטענתה, ריבוי העסקאות ותדירותן מלמדים על פגיעה משמעותית בערכים המוגנים. היא טענה כי העבירות תוכננו, משום שהנאשם הגיע ברכבו למקומות שתואמו מראש עם הקונים ומכר להם את הסמים שהזמינו. עוד נטען כי "אלמלא התערבות רשויות אכיפת החוק היה ממשיך במעשיו". המאשימה ביקשה לגזור 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס משמעותי, פסילה, התחייבות וחילוט תפוסים.
ההגנה ביקשה מתחם מקל בהרבה, מאי הרשעה ועד תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות. היא הדגישה כי כל הרוכשים היו בגירים, כי לא בוצעה מכירה לקטינים וכי מדובר בקנבוס ובכמויות קטנות. לפי טיעונה, הנאשם "פעל בתור שליח" ולא הפיק רווחים מכל העסקאות. ההגנה הוסיפה כי המעשים בוצעו על רקע מצוקה כלכלית, וכי הנאשם, בן 33 וללא עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה ונמצא מתאים לעבודות שירות.
בדברו האחרון אמר הנאשם כי הוא לוקח אחריות ומתחרט. הוא סיפר שהיה בעל עסק בתחום הבשר במשך שש שנים, וכי העסק נסגר בתקופה שבה משפחתו התמודדה עם קשיים כלכליים ומחלת אביו. לדבריו, "הלכתי למקום הזה, מקום לא טוב, אני מתחרט עליו".
בית המשפט קבע כי אף שמדובר באירועים נפרדים, הדמיון ביניהם וסמיכות הזמנים מצדיקים לראות ב-11 העסקאות מסכת עבריינית אחת ולקבוע לה מתחם עונש אחד. השופט בר אור עמד על הפגיעה בבריאות הציבור ועל הנזקים הישירים והעקיפים הכרוכים בסחר בסמים, אך הביא בחשבון שמדובר בקנבוס ובכמויות שאינן גדולות.
בבחינת נסיבות העבירות קבע בית המשפט כי הנאשם תיאם את העסקאות מראש, נסע למפגשים ברכב ומכר את הסמים תמורת מזומן. השופט דחה את הטענה כי הנאשם היה שליח בלבד ולא הפיק רווחים, וקבע: "לאור הנתונים הנ"ל אין לקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשם פעל בתור שליח בלבד ולא הפיק רווחים מכל העסקאות שבוצעו". הוא הוסיף כי אלמלא נתפס, היה ממשיך לסחור בסמים מטעמי כדאיות כלכלית.
לאחר סקירת פסיקה במקרים דומים, ובהם מקרים של סחר באמצעות טלגראס, קבע בית המשפט מתחם שנע בין שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. השופט דחה את עמדת ההגנה שלפיה הרף התחתון יכול להיות אי הרשעה, וציין כי "אי-הרשעה אינה עונש" וכי שאלת ההימנעות מהרשעה נבחנת בנפרד ממתחם הענישה.
בקביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט לזכות הנאשם את העובדה שאין לו עבר פלילי, את הודאתו המוקדמת, החיסכון בזמן שיפוטי, לקיחת האחריות והחרטה. השופט ציין כי נתן אמון בדברי הנאשם שלפיהם מדובר ב"מעידה עליה הוא מתחרט" וכי יש מקום לעודד אותו לשינוי אורחות חייו. עם זאת, בית המשפט לא מיקם את העונש בתחתית המתחם ממש.
בסופו של דבר נגזרו שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בנוסף הוטלו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים למעט החזקה לשימוש עצמי, ושלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי. הקנס הועמד על 8,000 שקל.
בית המשפט הורה להשמיד את הסמים שנתפסו, אך דחה את בקשת החילוט לגבי 1,270 שקל והטלפון הנייד. נקבע כי הכסף והטלפון יוחזרו לנאשם או למי מטעמו, בין היתר משום שהכסף נזכר באישום שנמחק וביחס לטלפון לא פורטו סוגו וערכו.
מספר התיק: ת"פ 6525-04-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.