בית משפט השלום בבאר שבע גזר 44 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשורת עבירות רכוש שבוצעו בחמישה אירועים סמוכים במושבים מבועים, זרועה ושבי דרום. השופט יריב בן דוד קבע מתחם ענישה של 32 עד 48 חודשי מאסר, גזר 38 חודשים בתיק הנוכחי והפעיל שני מאסרים מותנים כך ששישה חודשים נוספים ירוצו במצטבר. לצד המאסר הוטלו קנס של 3,000 שקל ופיצוי כולל של 12 אלף שקל לחלק מנפגעי העבירה.
לפי גזר הדין, העבירות בוצעו ב-25 וב-26 ביולי 2025 וכללו התפרצות לבית מגורים, סיוע להתפרצות לבית מגורים, כניסה לבית מגורים, הסגת גבול פלילית, שתי עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב ושלוש עבירות גניבה. באחד האירועים נכנס הנאשם למתחם בריכה במושב מבועים, הציע לאחת המבקרות עזרה בעריכת השולחן ולאחר מכן גנב תיק ובו טלפון, מסמכים ו-4,000 שקל במזומן. בית המשפט קבע ביחס להתנהלות זו כי הפנייה למתלוננת נועדה להתקרב אליה ולהקל על גניבת התיק.
באירוע נוסף נכנס הנאשם לבית במושב מבועים דרך דלת שהושארה פתוחה בזמן שאחד הדיירים ישן, גנב מחדר השינה תכשיטים ומפתחות של רכב וקרוואן, ולאחר מכן פתח באמצעות המפתחות את הרכב ואת הקרוואן בכוונה לבצע גניבה. באירוע אחר התפרץ למגורי עובדים במושב זרועה דרך דלת סגורה אך לא נעולה. עוד הורשע בהתפרצות לרכב בשבי דרום ובגניבת שני שעונים ממנו. השעונים נתפסו לאחר שחבר כיתת כוננות הבחין בנאשם ודיווח לשוטר שעצר אותו. באישום החמישי הורשע בסיוע לאדם אחר שהתפרץ לבית במבועים, לאחר ששמר מחוץ לבית בזמן שהאחר נכנס פנימה, והשניים גנבו תיק ובו 200 שקל, כרטיסי אשראי וכרטיס מתנה בשווי 400 שקל.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה אחד לכל האישומים, בין 38 ל-58 חודשי מאסר, וטענה כי מדובר בחמישה אירועים בפרק זמן קצר וכי הפגיעה בקניין ובביטחון האישי משמעותית. בין היתר טענה כי באישום הראשון הנאשם "הפעיל מניפולציה רגשית" כאשר הציע עזרה כדי להתקרב למתלוננת, וכי החדירה לבית שבו ישן דייר יצרה פוטנציאל למפגש אלים. עוד טענה כי לנאשם עבר פלילי מכביד וביקשה להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר.
ההגנה טענה מנגד כי מדובר בעבירות "שהנן ברף הנמוך של עבירות הרכוש", שלא גרמו לנזק רב או לגניבת רכוש בעל שווי כספי גבוה. היא הדגישה את הודאת הנאשם, את נטילת האחריות ואת החיסכון בזמן השיפוטי, וכן טענה כי הוא מתמודד עם נכות רפואית, מחלות ומצב נפשי לא יציב. ההגנה ביקשה להפעיל את המאסרים המותנים בחופף לעונש שיוטל בתיק.
בתסקיר שירות המבחן נמסר כי הנאשם הביע רצון לשנות את אורח חייו, אך לאורך השנים התקשה להתמיד בהליכים טיפוליים. הוא טען כי אינו זוכר את המעשים וכי שינוי בטיפול תרופתי יום לפני האירועים גרם להשפעות פיזיות וקוגניטיביות ולאובדן זיכרון. שירות המבחן התרשם שהוא מתקשה להתייחס לחומרת מעשיו, מצמצם את חלקיו הבעייתיים ומשליך את מעשיו על הטיפול התרופתי, ונמנע מהמלצה לחלופת ענישה שיקומית.
בית המשפט אימץ את עמדת שני הצדדים שלפיה יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכל חמשת האישומים. השופט בן דוד ציין את סמיכות הזמנים, הקרבה הגיאוגרפית בין היישובים והדמיון בשיטת הביצוע, וקבע כי מתקיים קשר הדוק בין האירועים. במסגרת קביעת המתחם התייחס בית המשפט לפגיעה בקניין, בפרטיות ובביטחון בבית, ולפסיקה בעבירות דומות.
בבחינת נסיבות ביצוע העבירות קבע השופט כי באישומים הראשונים לא היה תכנון מורכב או תחכום יוצא דופן, אך היה רצף שיטתי של ניצול הזדמנויות. באישום החמישי, לעומת זאת, נקבע כי היה תכנון מוקדם ותיאום עם אחר באמצעות חלוקת תפקידים. מסקנת בית המשפט הייתה כי "מעשי הנאשם הינם פרי התנהלות עבריינית שיטתית וחסרת עכבות".
בית המשפט קבע כי הנזק כלל אובדן רכוש, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת המוגנות, וכי פוטנציאל הנזק היה גדול יותר מהנזק שהתממש. השופט התייחס במיוחד לכניסה לבית שבו ישן דייר ולכניסה למגורי העובדים, וציין כי מפגש פנים אל פנים במהלך עבירת רכוש עלול להסלים לאלימות.
באשר לגרסת הנאשם שלפיה שינוי תרופתי הוביל לבלבול ולאובדן זיכרון, השופט קבע כי אין תימוכין רפואיים או ראייתיים אובייקטיביים לשינוי תרופתי קונקרטי במועד הנטען. הוא הוסיף כי מסמך רפואי מפברואר 2025 הראה שהנאשם נמצא חיובי לקוקאין ולאופיאטים לאחר שפונה לחדר מיון כשהוא מחוסר הכרה, בניגוד לדבריו לשירות המבחן כי לא השתמש בחומרים ממכרים במשך עשור. בית המשפט קבע כי הנתון מפריך את הטענה לניקיון ממושך מסמים, ובהמשך ציין כי תסקיר שירות המבחן מלמד שהנאשם "רחוק מנטילת אחריות אמיתית".
לזכות הנאשם שקל בית המשפט את הודאתו ואת החיסכון בזמן השיפוטי. מנגד שקל את עברו הפלילי המכביד ואת שני המאסרים המותנים בני שישה וארבעה חודשים. בסופו של דבר נגזרו עליו 38 חודשי מאסר, ושני המאסרים המותנים הופעלו כך ששישה חודשים ירוצו במצטבר והיתרה בחופף, ובסך הכול 44 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר בתיק.
בנוסף הוטלו שני מאסרים על תנאי: תשעה חודשים למשך שלוש שנים בגין עבירת רכוש מסוג פשע, ושישה חודשים למשך שלוש שנים בגין עבירת רכוש מסוג עוון, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב. הקנס נקבע על 3,000 שקל, והפיצוי לחלק מנפגעי העבירה נקבע על 12 אלף שקל בסך הכול.
מספר התיק: ת"פ 33685-08-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.