בית המשפט לתביעות קטנות בבת ים קיבל תביעה של מתווך דירות נגד שוכרת וחייב אותה לשלם לו את מלוא דמי התיווך בסך 11,210 שקל. השוכרת טענה שהכירה את בעל הדירה עוד לפני שפנתה למתווך וכי העסקה נסגרה בלעדיו, אולם השופטת שרי סנדר מקובר קבעה כי פעולות התיווך הן שחיברו בפועל בין השוכרת לדירה המסוימת וכי המתווך היה "הגורם היעיל" שתרם לסגירת העסקה. עם אגרה והוצאות חויבה השוכרת בסכום כולל של 11,822 שקל.
התביעה הוגשה על ידי מתווך שביקש 11,210 שקל, דמי תיווך בגובה חודש שכירות של 9,500 שקל בתוספת מע״מ. לטענתו, הוא פרסם דירה להשכרה באתר יד 2, השוכרת פנתה אליו בעקבות הפרסום, וב-12 בפברואר 2026 הוא נפגש עמה ועם בעלה והציג להם את הדירה. באותו מעמד חתמה השוכרת על הסכם תיווך. לאחר מכן נודע לו מבעל הדירה כי השוכרת ובעלה חתמו עמו ישירות על הסכם שכירות.
המתווך טען בבית המשפט שלא הייתה הטעיה באשר לזהות הדירה. לדבריו, אף שהדירות בבניין דומות, הדירה שהציג הייתה ייחודית בצבע הריהוט והיא זו שפורסמה. הוא הציג תמונות של דירות שונות בבניין וטען כי השוכרת חתמה על הסכם התיווך כשהייתה בתוך הדירה. לטענתו, "הוא חיפש את הדירה, פרסם אותה, תיאם את המפגש בה עם הנתבעת, קיבל מראש מפתח" מבעל הדירה ואף הגיע בעצמו למפגש. לדבריו, רק לאחר מכן גילה שהשוכרת המשיכה להתנהל ישירות מול בעל הדירה מבלי לעדכן אותו.
השוכרת מצדה טענה כי המתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה. לדבריה, הוא פרסם דירה אחת בבניין אך הראה לה דירה אחרת, והחתימה על הסכם התיווך נעשתה בחיפזון ורק כדי שתוכל לראות את הנכס. היא טענה כי הכירה את בעל הדירה עוד קודם במסגרת עבודתה, וכי היא ובעלה, שעבדו כקבלני משנה בעבודות אלומיניום, היו בקשר עמו כבר בינואר 2026. לתמיכה בכך צירפה פירוט שיחות שהראה שיחה עמו ב-14 בינואר, כחודש לפני הצגת הדירה בידי המתווך.
בעדותה הודתה השוכרת כי את הדירה עצמה ראתה לראשונה בפגישה עם המתווך ב-12 בפברואר, ובאותו שלב לטענתה לא ידעה שהיא שייכת לבעל הדירה שאותו הכירה מהעבודה. היא אישרה גם שהגיעה לדירה באמצעות פעולת התיווך, שהדירה מצאה חן בעיניה ולכן חתמה על ההסכם, אך טענה שרק לאחר מכן נסגרה עסקת השכירות ישירות עם הבעלים. עוד טענה כי המתווך לא עשה דבר לאחר המפגש, לא יצר קשר, לא בירר אם היא מעוניינת בדירה ולא סייע במשא ומתן.
בעלה של השוכרת העיד אף הוא וטען כי הכיר את בעל הדירה במסגרת עבודתו בשטח עוד לפני המפגש עם המתווך, וכי בעל הדירה סיפר לו באמצע ינואר שהוא מתכנן להשכיר את הנכס. לדבריו, השניים סיכמו שישוחחו על כך בעתיד. עם זאת, בעל הדירה עצמו לא הובא לעדות כדי לתמוך בגרסה שלפיה השיח על האפשרות לשכור את הדירה החל לפני שהמתווך הציג אותה.
השופטת הסבירה כי לפי חוק המתווכים במקרקעין והפסיקה, עצם הצגת הנכס או מסירת כתובתו אינן מספיקות לקבלת דמי תיווך. המתווך צריך להראות שפעולותיו היו אפקטיביות ושימשו גורם מהותי ומכריע שהוביל לכריתת ההסכם. בין השיקולים שנבחנים נמצאים הדמיון בין ההצעה המקורית להסכם הסופי, פרק הזמן שחלף, עוצמת פעולות התיווך, קיומו של גורם מתערב ותום לבם של הצדדים.
במקרה הזה קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שהמתווך הראה לשוכרת ולבעלה את הדירה וכי היא חתמה באותו מעמד על הסכם שבו התחייבה לשלם 9,500 שקל בתוספת מע״מ לאחר חתימה על הסכם מחייב. טענתה כי הופעל עליה לחץ לחתום לא הוכחה. להפך, צוין כי הייתה במקום עם בעלה ואישרה שחתמה לאחר שסברה שקיים פוטנציאל לעסקה.
חשיבות מיוחדת ניתנה לסמיכות הזמנים. המפגש עם המתווך התקיים ב-12 בפברואר, וב-25 בפברואר כבר נחתם הסכם שכירות בין השוכרת ובעלה לבין בעל הדירה, לגבי אותה דירה שהוצגה להם. בימים שבין שני המועדים התנהל משא ומתן ישיר עם הבעלים, אך השוכרת לא דיווחה על כך למתווך.
בית המשפט דחה את הטענה שהשוכרת ובעלה לא זיהו את הדירה ולא קישרו אותה לדירתו של בעל הנכס. השופטת כתבה כי "קשה לקבל שהנתבעת ובעלה לא היו מודעים כלל לאיזו דירה בדיוק הם הולכים לראות ובאיזו קומה", במיוחד לנוכח מאפייני הריהוט. עוד קבעה כי "יותר הגיוני וסביר" שהשוכרת הבינה במהלך המפגש שהיא מכירה את בעל הדירה, ולאחר מכן פנתה אליו ישירות בלי לעדכן את המתווך ובלי לשלם את דמי התיווך שעליהם התחייבה.
העובדה שהשוכרת הכירה את בעל הדירה קודם לכן לא הכריעה את התיק. נקבע כי היא עצמה לא הייתה בדירה לפני שהמתווך הציג אותה, וכי אף שבעלה היה שם קודם לצורכי עבודה, לא הובאה עדות של הבעלים שתאשר שכבר התקיים דיון ממשי על שכירת הנכס. על בסיס הראיות קבעה השופטת כי פעולת המתווך סייעה בחיבור בין השוכרת לבין הדירה ובסגירת העסקה, ולכן הוא היה הגורם היעיל וזכאי לדמי התיווך.
התביעה התקבלה במלואה. השוכרת חויבה לשלם 11,210 שקל דמי תיווך, החזר אגרה של 112 שקל והוצאות ניהול ההליך בסך 500 שקל, ובסך הכל 11,822 שקל.
מספר תיק: ת״ק 7020-04-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.