בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 24 חודשי מאסר בפועל על אחד משלושה נאשמים שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בהתחזות לעובד ציבור, התפרצות למקום מגורים וגניבה. לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, השלושה נכנסו בכוח לדירה בדימונה שבה התגוררו שישה אזרחים סינים בעלי אשרות עבודה, הציגו עצמם בכזב כשוטרים וגנבו רכוש. השופטת טל לחיאני שהם קבעה מתחם עונש של 18 עד 36 חודשי מאסר והטילה על הנאשם גם מאסרים מותנים ופיצוי כולל של 7,000 שקל למתלוננים.
עורכי הדין שלנו
גזר הדין עוסק בנאשם אחד בלבד מבין שלושת הנאשמים. ב-1 ביוני 2026 הודו שלושתם בעובדות כתב אישום מתוקן והורשעו בעבירות התחזות כעובד ציבור, כניסה והתפרצות למקום מגורים וגניבה. לא הושגה הסכמה עונשית, ולכן הצדדים טענו בנפרד לעונש. לפי העובדות שבהן הודה הנאשם, שניים מהנאשמים היו בני זוג ולשלישי הייתה היכרות מוקדמת עמם. המתלוננים היו שישה אזרחים סינים שהחזיקו באשרות עבודה והתגוררו יחד בדירה בשכונת הניצחון בדימונה.
על פי כתב האישום המתוקן, ביום 6 באוגוסט 2025 הגיעה תחילה אחת הנאשמות לדירה, נכנסה אליה והחלה לחפש בארונות ובמגירות, אך עזבה לאחר שהדיירים דרשו זאת. בהמשך אותו ערב, סמוך לשעה 23:30, הגיעו שלושת הנאשמים לדירה כשהם חובשים כובעים, לבושים בבגדים כהים, עוטים מסכות וכפפות חד-פעמיות, ואחד מהם נשא מיכל גז פלפל. לאחר שהחשמל בדירה נותק ואחד הדיירים פתח את הדלת כדי לטפל בתקלה, הנאשמים דחפו את הדלת ונכנסו בכוח.
בפנים הם הציגו עצמם כשוטרים ואמרו "משטרה פוליס". הנאשם שעליו נגזר הדין החזיק כרטיס שטיבו לא היה ידוע למאשימה כאשר המתלוננים ביקשו מהשלושה להזדהות. אחת הנאשמות פתחה ארונות ומגירות, נטלה ארנק ומכונת גילוח, ובהמשך לקחה מזוודה ובה 300 דולר ו-100 שקל. הארנק הושב לידי המתלוננים במקום. לאחר שהדיירים הבינו כי השלושה אינם שוטרים וביקשו מהם להפסיק, נאשם אחר ריסס לעברם גז פלפל, פגע בעיניהם וגרם להם צריבה וכאבים. הדיירים הצליחו להשתלט עליו, ולאחר מכן הוזעקה המשטרה.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 24 עד 36 חודשי מאסר ולגזור על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס ופיצוי. לטענתה, המעשים כללו תכנון, ניצול של עובדים זרים שאינם דוברים את השפה והתחזות שנועדה להקל על ביצוע העבירות. היא הדגישה כי הנאשם נטל חלק משמעותי בכך שהציג כרטיס כדי לגרום למתלוננים להאמין שמדובר בשוטרים, והפנתה גם לעברו הפלילי הכולל עבירות סמים, רכוש ואלימות ומאסרים קודמים.
ההגנה ביקשה מתחם נמוך בהרבה, של 6 עד 8 חודשי מאסר ברף התחתון ועד 18 עד 20 חודשים ברף העליון, ועתרה לעונש בשליש התחתון. היא טענה כי עמדת המאשימה מתאימה יותר לעבירת שוד ואינה משקפת את תיקון כתב האישום לקולה. עוד טענה שההתחזות לשוטרים הייתה "באופן רשלני ולא מתוחכם", שהמתלוננים הבינו במהירות שלא מדובר בשוטרים, ושיש לתת משקל לכך שהנאשם הודה, לקח אחריות, ניסה בעבר להיגמל מסמים והביע צער על מעשיו.
השופטת קבעה כי המעשים פגעו בזכות הקניין, בביטחון ובשלומו של הפרט, בסדר החברתי ובביטחון הציבור. היא עמדה על חומרתן של עבירות התפרצות וגניבה ועל הפגיעה המיוחדת הנגרמת כאשר החדירה היא לבית מגורים. ביחס להתחזות לשוטרים, הפנתה לפסיקה שעסקה בניצול של קורבן מוחלש באמצעות מצג של סמכות משטרתית. בפסק הדין נקבע כי במקרה הנוכחי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה משמעותית בשל התכנון, החבירה בצוותא, התחכום והעובדה שהמעשים בוצעו כשהמתלוננים נמצאים בדירה.
בית המשפט הדגיש כי ההרשעה מבוססת על אחריות משותפת לביצוע בצוותא. אף שהנאשם שנדון לא היה זה שלקח באופן אקטיבי את הרכוש ולא השתתף בתגרה שבמהלכה רוסס גז הפלפל, נקבע כי הוא היה חלק מהמעגל הפנימי של הביצוע והשתתף בהתחזות באמצעות הצגת הכרטיס. השופטת ציינה כי בחירת הדירה והניסיון לבצע את המעשים בנוכחות שישה עובדים זרים הוסיפו חומרה, משום שהנאשמים לא חשו מאוימים מהם. בהמשך, בדיון בהרתעת הרבים, תיארה את המתלוננים כאזרחים זרים שבשל זהותם נתפסו בידי הנאשמים כ"טרף קל".
עוד נקבע כי לא ניתן לראות בסכומי הכסף שאינם גבוהים שיקול לקולה. לפי כתב האישום, רכוש שנלקח כלל מכונת גילוח ומזוודה ובה 300 דולר ו-100 שקל. לצד הנזק הרכושי, בית המשפט נתן משקל גם לפגיעה הפיזית שנגרמה מריסוס גז הפלפל ולפוטנציאל ההסלמה של אירוע התפרצות שמתרחש כאשר הדיירים נמצאים בבית. השופטת קבעה כי האירוע כלל תכנון מוקדם: ביקור מוקדם בדירה, חזרה משותפת בשעת לילה, לבוש שנועד להקשות על זיהוי, כניסה בכוח והתחזות לשוטרים.
על יסוד מכלול הנסיבות נקבע מתחם עונש של 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל. בשלב קביעת העונש בתוך המתחם נשקלו לחומרה עברו הפלילי של הנאשם, שכלל בעיקר עבירות סמים, רכוש ואלימות ומאסרים בפועל שלא מנעו ממנו לשוב ולבצע עבירות. השופטת ציינה גם כי אין לפניה אינדיקציה לנכונות להשתלב כיום בטיפול וכי כל עוד גורם הסיכון שברקע לא טופל, קיים חשש להישנות עבירות. מנגד נזקפו לזכותו הודאתו, קבלת האחריות, הצער שהביע וניסיונות גמילה שנעשו בעבר.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה. עוד נגזרו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירות פשע מהסוגים שפורטו בגזר הדין, וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירות עוון מהסוגים שנקבעו. בנוסף חויב הנאשם לשלם למתלוננים פיצוי כולל של 7,000 שקל: 2,000 שקל למתלונן שממנו נלקחה המזוודה, ו-1,000 שקל לכל אחד מחמשת המתלוננים האחרים. בית המשפט נמנע מהטלת קנס.
מספר תיק: ת״פ 41046-08-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.