בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת קיבל בחלקה תביעה של רוכשי דירה חדשה נגד החברה שמכרה להם את הדירה, ופסק להם 137,700 שקל בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה ועוד 14,050 שקל בגין עוגמת נפש ודיור חלופי. לצד הפיצוי הכספי הורה בית המשפט לחברה לתקן על חשבונה ליקוי אקוסטי בדירה בהתאם להנחיות מומחה מטעם בית המשפט. התביעה להחזר עלויות ניקיון נדחתה משום שלא הוכחה.
השופט אדהם ספדי, סגן נשיא, דן בתביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה חדשה מחברת י.א. אלון בניה בע"מ. הסכם המכר נחתם במרץ 2017 והדירה נמסרה לרוכשים בספטמבר 2019. הרוכשים טענו כי לאחר קבלת החזקה התגלו בדירה ליקויים רבים, ובהם אריחים פגומים, רטיבות, טחב ועובש וכן "רעשים בלתי נסבלים". הם ביקשו פיצוי בגין עלויות התיקון, דיור חלופי, ניקיון ועוגמת נפש, וכן צו שיחייב את החברה לתקן את הליקויים האקוסטיים.
החברה חלקה על היקף הליקויים ועל הסעדים שנתבעו. לפי תמצית טענותיה בפסק הדין, היא טענה כי "ביצעה תיקונים רבים בדירה" וכי הרוכשים סירבו לאפשר ביצוע תיקונים והעלו דרישות חדשות לאחריהם. היא טענה גם כי עלות התיקונים נמוכה בהרבה מזו שלה טענו הרוכשים, שהרעשים אינם חורגים מן התקן ושאין מקום לפיצוי בגין דיור חלופי וניקיון.
פערי העמדות הובילו למינוי המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו הראשונה העריך גיל את עלות תיקון הליקויים ב-55,050 שקל לפני מע"מ, וקבע כי אם העבודות יבוצעו בידי קבלן מזדמן מטעם הרוכשים יש להוסיף 30% לאומדן. בסוגיית הריצוף הוסכם בתחילה לנסות תיקון מקומי של האריחים הפגומים, במקום החלפה מלאה. לאחר הליך גישור הסכימו הצדדים שהחברה תתקן את הליקויים בהתאם לחוות דעת המומחה, והתיקונים ייבדקו על ידו.
אלא שבבדיקה החוזרת נמצא כי התיקון המקומי באריחים נכשל. בחוות דעת משלימה מנובמבר 2023 קבע המומחה כי "לא ניתן לבצע תיקון מקומי לאריחים ויש להחליפם", והמליץ להחליף את הריצוף בסלון, בפרוזדור ובמטבח. הוא מצא גם ליקוי רטיבות נוסף וליקויים שלא תוקנו. עלות התיקונים בחוות הדעת המשלימה הוערכה ב-89,765 שקל לפני מע"מ.
בית המשפט נתן משקל מכריע לחוות דעת מומחה בית המשפט. הוא ציין כי המינוי נעשה לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להתנגד, וכי איש מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה. בפסק הדין הודגש כי בהיעדר נימוקים כבדי משקל יש ככלל להעדיף את ממצאיו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, ובמקרה זה לא נמצא בסיס לסטות מהם.
החברה טענה, בין היתר, כי ליקוי הרטיבות שנוסף בחוות הדעת המשלימה היה חדש וכי לא ניתנה לה הזדמנות לתקנו, וכן שכישלון שיטת התיקון המקומי באריחים שהומלצה בתחילה אינו צריך לשלול ממנה אפשרות לבצע את התיקונים. השופט דחה את הטענה שיש להעניק לחברה הזדמנות נוספת. הוא קבע כי מתן אפשרות לתקן הוא נטל המוטל על הרוכשים ולא זכות של המוכר, וכי במקרה זה ניתנו לחברה הזדמנויות לתקן והליקויים לא תוקנו כראוי. "אינני סבור שיש לגיטימיות בציפייה של הנתבעת להטיל נטל על התובעים להידרש לסיוע שלה שוב", כתב.
מכאן קבע בית המשפט כי הסעד המתאים לליקויי הבנייה ההנדסיים הוא פיצוי כספי. בהתבסס על חוות הדעת המשלימה, ובתוספת 30% עבור ביצוע באמצעות קבלן חיצוני ומע"מ, הועמד הפיצוי בגין עלות התיקונים על 137,700 שקל. לסכום זה נקבעה ריבית שקלית ממועד חוות הדעת המשלימה, 9 בנובמבר 2023, ועד התשלום המלא.
סוגיה נפרדת עסקה ברעש בדירה. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת אקוסטיות מנוגדות, מינה בית המשפט את אינג' יאיר ברמן כמומחה מטעמו. ברמן מצא ליקוי אקוסטי שמקורו בקולטת צנרת מי הביוב, שגרם למפלס לחץ קול חריג בהדחת האסלה ובריקון הכיור. החברה טענה בסיכומיה שלא הוכח קשר סיבתי בינה לבין הליקוי.
גם טענה זו נדחתה. בית המשפט ציין כי הרוכשים הודיעו על אי-ההתאמה 77 ימים בלבד לאחר קבלת החזקה, בתוך תקופת הבדק, ולכן הנטל עבר לחברה להראות שהליקוי נגרם במעשה או במחדל של הרוכשים. נקבע שהיא לא עשתה זאת. השופט הוסיף כי מומחה בית המשפט ציין שחלק מהמלצות יועץ האקוסטיקה של הפרויקט לא יושמו או יושמו באופן חלקי, וקבע כי החברה אחראית לליקוי האקוסטי.
בשונה מליקויי הבנייה האחרים, הרוכשים ביקשו דווקא צו לתיקון הליקוי האקוסטי, משום שלטענתם התיקון דורש פעולות ברכוש הציבורי של המבנה והם חששו מחשיפה לתביעה במקרה של תקלה. מאחר שהחברה לא התנגדה במפורש לכך שהיא עצמה תבצע את הפעולות, ובשים לב לבקשת הרוכשים, הורה בית המשפט לחברה לבצע את התיקון לפי חוות דעתו של ברמן. המומחה נדרש למסור הוראות עבודה מפורטות בתוך 15 ימים מקבלת פסק הדין, והחברה נדרשה לבצע את העבודות בתוך 60 ימים מקבלת ההוראות ולשאת גם בעלות ביקור הבדיקה של המומחה.
בית המשפט קיבל גם את הדרישה לפיצוי בגין דיור חלופי, אך בסכום נמוך מזה שנתבע. מומחה בית המשפט קבע כי בשל החלפת הריצוף יהיה צורך לעזוב את הדירה ל-14 ימים. השופט מצא טעות חישוב בחוות הדעת, שלפיה חושבה שכירות לחודש וחצי אף שהמומחה עצמו דיבר על חצי חודש. על בסיס שכר דירה חודשי של 5,400 שקל ותוספת של 50% בשל שכירות קצרת מועד, נפסקו 4,050 שקל לדיור חלופי.
הדרישה ל-2,500 שקל עבור עבודות ניקיון נדחתה משום שלא הוכחה. לעומת זאת, נפסקו 10,000 שקל בגין עוגמת נפש. בית המשפט הביא בחשבון את ליקויי הרטיבות והאקוסטיקה, את השפעתם על החיים בדירה ואת העובדה שהדירה נמסרה ב-2019 ועד מועד פסק הדין ב-2026 לא תוקנו כל הליקויים. מנגד, הוא ציין גם שהחברה פעלה לתיקון חלק מהם.
בסיכום חויבה החברה לשלם 137,700 שקל בגין תיקון הליקויים ו-14,050 שקל בגין עוגמת נפש ודיור חלופי, וכן לבצע את התיקון האקוסטי. בנוסף נפסקו לרוכשים הוצאות משפט בסך 12 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 23,600 שקל כולל מע"מ. ת"א 16598-01-22.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.