ועדת השחרורים במקום מושבה בבית הסוהר השרון הורתה על שחרורו המוקדם של אסיר עולם שמאסרו נקצב ל-35 שנים בגין רצח סוכן משטרתי, לאחר שקבעה כי עבר הליך שיקום ממושך, כי חל בו שינוי בולט וממשי וכי מסוכנותו לציבור ניתנת להכלה במסגרת תוכנית שיקום של רש"א. עם זאת, לבקשת באת כוח היועץ המשפטי לממשלה עיכבה הוועדה את ביצוע החלטת השחרור לפי סעיף 27 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.
לפי ההחלטה, האסיר, יליד 1970, מרצה מאסר עולם שנקצב ל-35 שנים בעקבות רצח של סוכן משטרתי שעמד להעיד נגד סוחרי סמים שאותם הפליל. הוועדה ציינה כי האסיר ואחרים קשרו קשר לרצוח את הסוכן בתמורה לכסף ולסם מסוכן, וכי הרצח בוצע באקדח. הוא החל לרצות את עונשו ב-31 באוגוסט 1999, ומועד סיום המאסר המלא הוא 30 באוגוסט 2034.
הוועדה סקרה בהרחבה את התנהלותו בכלא ואת תהליך השיקום. בהחלטה צוין כי לאסיר שש עבירות משמעת, האחרונה שבהן משנת 2009, ושמונה שלילות של טובות הנאה, האחרונה משנת 2005. הוא יוצא לחופשות באופן סדיר, ובינואר 2024 שולב באגף השיקום הקבוצתי בכלא השרון. בפברואר 2026 עבר לאגף השיקום הפרטני והחל לעבוד כרתך במסגרת תעסוקה מחוץ לכלא.
חוות הדעת הטיפוליות שהונחו בפני הוועדה תיארו תהליך ממושך. לפי ההחלטה, האסיר נקי משימוש בסמים מאז 2011, עבר קבוצות הכנה בשנים 2017 עד 2020, השתלב במחלקה לטיפול בהתמכרויות בשנים 2020 עד 2022 ובהמשך במחלקת אלימות כללית עד 2023. גורמי הטיפול התרשמו כי עבר דרך משמעותית, עיבד את העבירה ומשמעויותיה ורכש כלים להתמודדות. במסגרת עבודתו תואר כעובד רציני, מקצועי ומחויב, ובהמשך קיבל מהמעסיק תיאור של עובד מקצועי, שקט, שקול ובעל מוסר עבודה גבוה.
האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי המעודכן מיוני 2025 קבע, לפי תיאור הוועדה, כי ב-15 השנים האחרונות עבר האסיר תהליך שיקומי משמעותי, הכולל הימנעות מסמים, תפקוד משמעתי ותעסוקתי תקין והשתלבות בטיפולים ובעבודות חוץ. מסוכנותו הוערכה כבינונית בשל גורמי עבר שאינם ניתנים לשינוי, בעוד שבגורמים הקליניים בהווה ובגורמי ניהול הסיכון העתידי לא נמצאה נוכחות של גורמי סיכון.
רש"א הגישה ביולי 2026 תוכנית שלפיה האסיר נמצא מתאים לשיקום לכל תקופת הרישיון. התוכנית כוללת תחילה שהות בהוסטל ולאחר מכן דירת מעבר ושיקום בקהילה. גורמי השיקום סברו, לפי ההחלטה, כי בשלה העת לשחרור וכי המסגרת המוצעת מתאימה לנתוניו.
מנגד, באת כוח היועץ המשפטי לממשלה התנגדה לשחרור. היא הפנתה לעברו המכביד של האסיר, לכך שכבר קיבל בעבר שחרור בשליש, שהופקע בעקבות עבירות נוספות, וכן להערכת המסוכנות הבינונית. עמדתה הייתה כי "טרם בשלה העת לשחרורו המוקדם של האסיר".
הוועדה דחתה את העמדה הזאת לאחר שבחנה את מכלול הנתונים. היא קבעה כי "עלה בידי האסיר לשכנע את חברות הוועדה כי הוא ראוי לשחרור, כי מסוכנותו לציבור ניתנת להכלה בתוכנית רש''א ובנתוניו של האסיר, וכי חל בו שינוי בולט וממשי" כנדרש בחוק. הוועדה שקלה אם להשאירו לתקופה נוספת באגף השיקום הפרטני, מאחר שנכנס אליו רק בראשית 2026, אך החליטה שאין צורך בכך לנוכח ההליך המדורג שעבר במשך כעשור והשהות באגף השיקום במשך כשנתיים וחצי.
בהחלטה הודגש כי המעבר להוסטל אינו שחרור ללא מסגרת. הוועדה תיארה את ההוסטל כמסגרת אינטנסיבית ותובענית שבה האסיר יידרש להשתתף בקבוצות ובטיפול פרטני ולקיים שגרת עבודה. לאחר ששמעה אותו, ציינה כי התרשמה שהוא מביע חרטה מלאה ומצוי כיום במקום חיובי ונורמטיבי.
הוועדה התייחסה גם לעמדת נפגעי העבירה, המתנגדים באופן נחרץ לשחרור המוקדם. לצד זאת ציינה כי הוצג לה מסמך שלפיו בשנת 2022 נערכה סולחה בין משפחת האסיר למשפחת קורבן העבירה, לאחר שמשפחת האסיר שילמה 250 אלף שקל למשפחת הקורבן.
השחרור הותנה בקיום מלוא תוכנית השיקום של רש"א עד 30 באוגוסט 2034, שהות בהוסטל ובהמשך מסגרת המשך, השתתפות בפעילויות הטיפוליות, חתימה בתחנת משטרה פעם בחודש, מגבלות בשעות הלילה בעת ביקורי בית, עבודה בפיקוח תעסוקתי וצו עיכוב יציאה מן הארץ. נקבעה גם ישיבת מעקב לדצמבר 2026. בתום מתן ההחלטה ביקשה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ביצועה, והוועדה נעתרה לבקשה.
וש"מ 35230-10-21
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.