בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 24 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בחטיפה בצוותא, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות בצוותא, בהחזקת סכין שלא כדין בצוותא ובשימוש ברכב ללא רשות בצוותא. הנשיא, השופט אבי לוי, קבע מתחם ענישה של 22 עד 48 חודשי מאסר, והורה כי מאסר מותנה בן חמישה חודשים מתיק קודם יופעל במלואו בחופף לעונש החדש. בנוסף נגזרו מאסרים על תנאי ופיצוי של 2,500 שקל לנפגע העבירה.
גזר הדין ניתן בעניינו של נאשם אחד בלבד. כתב האישום המקורי כלל נאשם נוסף, אך הדיון בעניינו הופרד לבקשת בא כוחו, ובית המשפט הבהיר כי עונשו של הנאשם הנוסף אינו נגזר במסגרת גזר הדין הנוכחי. הנאשם שבו עוסק גזר הדין הורשע ב-13 ביולי 2026 לפי כתב אישום מתוקן, והסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם, ב-30 בדצמבר 2025, בסביבות השעה 22:00, ישב נפגע העבירה ברכבו כשהרכב כבוי וחונה ברחוב צה"ל בחיפה. שני הנאשמים ניגשו לרכב כשהם מצוידים בתרסיס גז פלפל ובסכין יפנית. הם פתחו את דלתות הרכב וריססו גז בפניו של הנפגע, נכנסו לרכב, הניעו אותו ונהגו בו ללא רשות כאשר הנפגע עדיין בתוכו, עיניו שורפות ודומעות והוא סובל מכאבים. בכך, לפי כתב האישום, כפו עליו לשנות את מיקומו.
השניים נסעו עם הנפגע ברכב עד לחניון ברחוב רוטשילד, הוציאו אותו מהרכב והותירו אותו במקום. לאחר מכן המשיכו לנהוג ברכב ללא רשות, כאשר ארנקו והטלפון הנייד של הנפגע נותרו ברכב. הנפגע הגיע לביתו ברגל ודיווח למשטרה. בסביבות השעה 23:00 נסעו הנאשמים ברכב סמוך לביתו, שוטר הבחין ברכב והחל לרוץ לעברו, ובהמשך הם עצרו ונעצרו. תרסיס הגז והסכין נמצאו ברשותם. בית המשפט ציין בשלב גזירת העונש כי לא נעשה שימוש בסכין במהלך האירוע והיא רק הייתה ברשות הנאשם.
המאשימה הציגה לבית המשפט את עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם. היא הגישה גם הצהרה של נפגע העבירה בצירוף מסמכים רפואיים; לפי גזר הדין, הנפגע תיאר בה את השתלשלות האירוע, טען להתדרדרות במצבו הבריאותי וציין שנזקק לטיפול רפואי. מנגד, ההגנה טענה כי לא הוצג מסמך רפואי שמוכיח נזק שנגרם כתוצאה מהאירוע. בית המשפט קבע בהמשך כי לנוכח המסמך מטעם נפגע העבירה מדובר בפגיעה ממשית. לפי גזר הדין, לחובת הנאשם שתי הרשעות פליליות ושמונה הרשעות בעבירות תעבורה. אחת ההרשעות הפליליות הייתה משנת 2024 בגין היזק לרכוש במזיד, והאחרת משנת 2025 בגין שתי עבירות של החזקת סכין או אגרופן. בתיק הקודם נגזרו עליו 45 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי בן חמישה חודשים וקנס. בהמשך הופסקה עבודת השירות בהחלטה שיפוטית, והוא נדרש לשאת 26 ימי מאסר מאחורי סורג ובריח החל מ-1 בפברואר 2026, במקביל למעצרו בתיק הנוכחי.
המאשימה טענה כי יש לראות בכל המעשים "אירוע אחד" ועתרה למתחם ענישה של 36 עד 54 חודשי מאסר. היא הדגישה את התכנון שקדם למעשים, את ביצועם בצוותא, את השימוש בתרסיס גז הפלפל ואת הפגיעה בגופו, ברכושו ובביטחונו האישי של הנפגע. עוד ביקשה להפעיל את המאסר המותנה בן חמשת החודשים במצטבר לעונש החדש, ולהטיל מאסרים על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי לנפגע העבירה.
ההגנה הסכימה שגם לשיטתה מדובר ב"אירוע אחד", אך ביקשה לקבוע מתחם של 20 עד 24 חודשי מאסר. לטענתה, הנזק שנגרם לנפגע הסתכם בצריבה בעיניים עקב גז הפלפל, והיא הדגישה שלא הוצג מסמך רפואי המעיד על נזק שנגרם כתוצאה מן האירוע. ההגנה הפנתה להודאת הנאשם כבר בשלב מוקדם, לחיסכון בזמן השיפוטי, למצבו הכלכלי הקשה ולתמיכת משפחתו. היא ביקשה להתחשב גם בקושי לשלם פיצוי.
הנאשם עצמו הביע חרטה בפני בית המשפט, מסר כי הוא מצטער על מעשיו ואמר שהוא מעוניין להשתקם, ללמוד ולסייע בפרנסת משפחתו. בית המשפט זקף לזכותו את קבלת האחריות, ההתנצלות והחיסכון בזמן השיפוטי שנבע מן ההודאה והסדר הטיעון. מנגד, צוין כי לא הוכן בעניינו תסקיר של שירות המבחן ולכן לא הוצג אפיק שיקומי, וכי לחובתו עבר פלילי הכולל שתי הרשעות לצד ריבוי הרשעות תעבורה.
בדיון בחומרת המעשים כתב השופט לוי כי "מעשיו של הנאשם חמורים מאוד". הוא קבע כי העבירות פגעו בנפגע העבירה, בחירותו, בשלוות נפשו ובגופו. בית המשפט אימץ את עמדת שני הצדדים שלפיה מדובר באירוע אחד, משום שהעבירות היו חלק מפעילות עבריינית אחת שכללה נטילת הרכב תוך שימוש באלימות, חטיפה בצוותא, שלילת חירות ושימוש ברכב ללא רשות. נקבע כי הערכים שנפגעו כוללים את כבודו של הנפגע, חופש תנועתו, קניינו, ביטחונו, רווחתו ושלוות חייו, וכי בהתחשב בתקיפה, בביצוע בצוותא ובנזק שנגרם, מדובר ב"פגיעה מהותית".
לאחר סקירת מדיניות הענישה בעבירות חטיפה ותקיפה, קבע בית המשפט מתחם של 22 עד 48 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בקביעת העונש בתוך המתחם הוא נתן משקל להודאה, לחרטה ולחיסכון בזמן השיפוטי, אך גם לעברו של הנאשם. באשר למאסר המותנה בן חמשת החודשים, בית המשפט דחה את בקשת המאשימה להפעילו במצטבר. הוא הורה על חפיפה מלאה, וציין כי הטעמים לכך נעוצים בחרטה, בהודאה ובחיסכון בזמן שיפוטי.
התוצאה היא 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר בתיק הנוכחי. בית המשפט הבהיר כי 26 ימי המאסר שנשא הנאשם בעקבות הפסקת עבודות השירות בתיק הקודם לא ינוכו מימי המעצר. בנוסף הוטלו שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת חטיפה או עבירת אלימות מסוג פשע, וארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין החזקת סכין, שימוש ברכב ללא רשות או עבירת אלימות מסוג עוון. כמו כן חויב הנאשם לשלם לנפגע העבירה פיצוי בסך 2,500 שקל.
תיק ת"פ 65205-01-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.