בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד נביעות-טבע הגליל, בעקבות טענות לגביית מחיר מוגדל עבור כדי מים ולעליית מחיר בתום תקופת הטבה. בהחלטה שניתנה ב-29 ביולי 2026 קבעה השופטת הדס עובדיה כי עצם ביצועה של חלוקה 13 במהלך שנה קלנדרית לא הפר את ההסכם עם הלקוחות. לדבריה, אספקת מים אחת לארבעה שבועות מובילה מטבע הדברים ל-13 חלוקות בשנה, ונביעות הייתה רשאית לגבות את המחיר הרגיל עבור הכדים שסופקו בכל אחת מהן. מנגד, נמצאה אפשרות סבירה כי החברה הפרה את ההסכם והטעתה לקוחות כאשר גבתה בחלוקה ה-13 מחיר גבוה מזה שנגבה במהלך תקופת ההטבה. התובענה אושרה גם ביחס לטענה שנביעות העלתה את מחירי הכדים והשירותים לאחר תום ההטבה, בלי לשלוח הודעה נפרדת על השינוי. זוהי החלטה המאשרת את ניהול התביעה כייצוגית, ולא פסק דין סופי המחייב את החברה בהשבה או בפיצוי.
צריכים עו"ד?
את בקשת האישור הגישה המועצה הישראלית לצרכנות, בעקבות שירות שבמסגרתו סיפקה נביעות כדי מים מינרליים לבתי לקוחותיה. לפי הנטען, החבילות הוצגו על בסיס חודשי, אך הכדים סופקו בפועל מדי ארבעה שבועות. משום שבשנה יש 52 שבועות, בחודש אחד בוצעו שתי חלוקות, ובסך הכול 13 אספקות. המועצה טענה כי הלקוחות לא הסכימו לחלוקה הנוספת וכי החברה גבתה עבורה תשלום גבוה יותר. במקרה הפרטי שעליו התבססה הבקשה, הלקוח חויב ב-113 שקלים עבור שלושה כדים במקום ב-103 שקלים, וההפרש הוחזר לאחר פנייה לחברה. המועצה העריכה בבקשתה נזק ממוני של כ-66 מיליון שקלים ונזק לא ממוני של כ-3.7 מיליון שקלים, אך בית המשפט לא פסק סכומים אלה. נביעות השיבה כי הלקוחות שילמו בנפרד עבור שירות החלוקה ועבור הכדים שקיבלו בפועל, וכי הם יכלו לוותר על חלוקה מסוימת ולא להתחייב בגינה.
השופטת קיבלה את עמדת נביעות בנוגע לתדירות החלוקה. אמנם הסכם ההתקשרות לא ציין במפורש שהכדים יסופקו אחת לארבעה שבועות, אך הוא קבע שהאספקה תבוצע במועדים קבועים מראש ובהתאם למועדי החלוקה של החברה. בית המשפט בחן את ההסכם כחוזה צרכני אחיד, שתנאיו נוסחו בידי הספק, ופירש אותו לפי הציפיות הסבירות של עוסק הוגן ושל צרכן הוגן. נקבע כי מטרת השירות הייתה לספק מים באופן קבוע ורציף, ביום מסוים בשבוע, כאשר הלקוחות נדרשו להוציא את הכדים הריקים ולהכניס את הכדים המלאים שהובאו לביתם. בנסיבות אלה, אספקה בכל ארבעה שבועות תאמה את מטרת ההתקשרות, גם אם באחד מחודשי השנה נוצרו שתי חלוקות. בית המשפט דחה גם את הטענה שהלקוחות רכשו מנוי חודשי הכולל את הכדים במחיר קבוע, וקבע כי התשלום עבור שירות השליח היה נפרד מהתשלום עבור מספר הכדים שסופקו בפועל.
המסקנה הייתה שונה בנוגע למחיר שנגבה בחלוקה ה-13. לפי מסמכי ההתקשרות, נביעות התחייבה להעניק הטבה במחיר במשך 12 חודשים. בית המשפט קבע כי אם החלוקה ה-13 הייתה חלק מהשירות המוסכם ונערכה בתוך אותם 12 חודשים, גם הכדים שסופקו בה היו אמורים ליהנות ממחיר ההטבה. נביעות הודתה שגבתה עבורם מחיר גבוה מהמחיר שנגבה בחלוקות הקודמות, אף שלטענתה לא גבתה את מלוא מחיר המחירון. השופטת קבעה כי בשלב אישור התביעה קיימת אפשרות סבירה שיוכח שהחברה הפרה את החוזה והטעתה את הלקוחות בנוגע למחיר שייגבה מהם. הנזק שאושר לבירור אינו מלוא מחירם של הכדים, משום שנביעות הייתה רשאית לספקם ולגבות עבורם תשלום, אלא ההפרש בין המחיר המוזל שהובטח בתקופת ההטבה לבין המחיר שנגבה בפועל. נקבע לכאורה גם קשר בין המצג על הטבה למשך שנה לבין הנזק שנגרם ללקוחות שהסתמכו עליו בעת ההתקשרות.
הסוגיה השנייה שאושרה לבירור נוגעת למחיר שנגבה לאחר סיום ההטבה. חוק הגנת הצרכן מגדיר כהתקשרות לתקופה קצובה גם עסקה שבה ניתנת הנחה למשך תקופה מוגדרת, אף שהשירות עצמו עשוי להימשך לאחר מכן. נביעות טענה כי מועד סיום ההטבה והמחיר שייגבה אחריה נכתבו בהסכם ובחשבוניות, וכי נשלחו ללקוחות גם מסרונים. בית המשפט קבע כי בכך לא בהכרח היה די. בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בעניין טמיר נגד סלקום נקבע כי חובות היידוע הקבועות בסעיף 13א לחוק הן מצטברות, וכי נדרשת גם הודעה נפרדת ועצמאית על סיום תקופת ההטבה. השופטת מצאה אפשרות סבירה לקבוע שנביעות לא שלחה הודעה נפרדת כדין, ולכן העלאת מחיר הכדים והשירותים נעשתה בניגוד לחוק. בהליך העיקרי יתברר אילו לקוחות חויבו במחיר גבוה יותר לאחר תום ההטבה, אם נמסרו להם ההתראות הנדרשות, ומהו הסכום שיש להשיב להם במקרה שהטענות יתקבלו.
הקבוצה שאושרה כוללת לקוחות שהתקשרו עם נביעות בהטבה למשך 12 חודשים וחויבו ביתר עבור כדים שסופקו בחלוקה ה-13, וכן לקוחות שלא קיבלו את ההתראות הנדרשות לפני סיום ההטבה וחויבו לאחריה במחיר גבוה יותר. התקופה שנקבעה היא שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד הפסקת התוכנית במאי 2021. העילות שאושרו הן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, חידוש עסקה לתקופה קצובה בניגוד לסעיף 13א לחוק, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב. הסעדים שיידונו הם השבה ופיצויים בגין נזקים ממוניים. מנגד, לא אושר ניהול התביעה בטענה שעצם החלוקה ה-13 הייתה פסולה, וגם הטענות לתנאים מקפחים בחוזה לא אושרו. בית המשפט הורה לפרסם הודעה על אישור התביעה, חייב את נביעות בעלויות הפרסום ופסק שכר טרחה של 20 אלף שקלים בתוספת מע"מ בגין שלב בקשת האישור.
**מספר תיק: ת"צ 23290-08-20**
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.