בית המשפט העליון דחה ערעור של Google LLC על החלטה שהתירה לעורך דין לעיין בתיק של תובענה ייצוגית קודמת שהתנהלה נגדה. השופט עופר גרוסקופף אמנם נתן לגוגל רשות ערעור, בשל קיומן של הכרעות סותרות בערכאות נמוכות בבקשות דומות, אך לאחר שהפך את הבקשה לערעור קבע כי דינה להידחות. בפסק הדין נקבע כי בתובענות ייצוגיות יש להעניק היתרי עיון ברוב המוחלט של המקרים על נקלה, וכי מי שמתנגד צריך להציג טעם פרטני, ממשי וכבד משקל.
צריכים עו"ד?
ההליך המקורי היה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד גוגל שהוגשה בשנת 2021 והסתיימה במאי 2025 באישור הסדר פשרה. במרץ 2026, כמעט שנה לאחר סיום ההליך, הגיש עורך דין שלא היה צד לתיק בקשה לעיין בו. בפסק הדין צוין כי עיסוקו בליטיגציה אזרחית וכי למשרדו הגיעו פניות מלקוחות שטענותיהם נגד גוגל נחזות להיות דומות או זהות לטענות שעלו בהליך הקודם.
עורך הדין הסביר כי הוא נמצא בשלב מקדמי של הכנת אסטרטגיה משפטית לנקיטת הליכים נגד גוגל. בבקשה כתב כי "כחלק בלתי נפרד מבחינה זו נדרש המבקש לעיין בהליכים קודמים שהתנהלו כנגד הנתבעת, ובפרט בתיקים הכוללים טענות דומות". הוא טען שהעיון יסייע לבחון את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת, ושיש בו גם תכלית ציבורית של שקיפות ואמון במערכת המשפט.
גוגל התנגדה וטענה שהבקשה היא חלק מ"מסע דיג" פסול שנועד לאתר עילות תביעה נגדה. לדבריה, עורך הדין הגיש כ-20 בקשות עיון בנוסח דומה בתיקים שבהם הייתה צד, והסתיר את ריבוי הבקשות ואת זהות הלקוחות שבשמם הוא בוחן הליכים. גוגל טענה גם שהבקשה כללית ולא מנומקת דיה וכי בתיק קיימים מסמכים הכוללים סודות מסחריים. לחלופין ביקשה לאפשר עיון פיזי בלבד ובפיקוח בא כוחה.
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל את בקשת העיון באפריל 2026 על יסוד נימוקיה ועקרון פומביות הדיון. נקבע שעורך הדין יוכל לעיין בתיק באמצעות מערכת נט המשפט למשך 30 יום. ההחלטה התייחסה גם למסמכים חסויים של גוגל, שלא נסרקו לתיק, וניתנה לחברה אפשרות להוסיף התייחסות כדי למנוע חשיפה בשגגה של חומר סודי.
בעליון טענה גוגל שההחלטה קצרה מדי ואינה מתמודדת עם טענותיה, שהבקשה לוקה בהסתרת מידע ושמדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. השופט גרוסקופף קבע שיש הצדקה לתת רשות ערעור כדי להבהיר את הדין לנוכח החלטות סותרות בתיקים אחרים, אך הדגיש כבר בתחילת הדיון המהותי כי הערעור עצמו אינו מוצדק.
פסק הדין הציג שלושה שלבים לבחינת בקשת עיון לפי תקנה 4 לתקנות העיון. בשלב הראשון נבדק אם קיים איסור בדין על העיון. אם אין איסור, בשלב השני נבחנת ההצדקה שהציג המבקש. בית המשפט הדגיש שהנטל בשלב הזה "קל ומצומצם" ודי בדרך כלל בהנמקה תמציתית. בשלב השלישי נבחנת הדרך המידתית לאפשר את העיון תוך הגנה על פרטיות, סודות מסחריים ואינטרסים אחרים.
השופט קבע כי כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, השיקולים התומכים בפומביות חזקים אף יותר. חברי הקבוצה אינם בעלי דין פורמליים אך יש להם עניין ממשי בהליך; רשויות, ארגונים וחברי קבוצה עשויים לבקש להשתתף בשלבים שונים; הליכים ייצוגיים עוסקים לא אחת בסוגיות ציבוריות; וקיים אינטרס מערכתי למנוע ריבוי הליכים מקבילים באותן שאלות.
לפי פסק הדין, האפשרות לעיין בהליכים ייצוגיים קודמים יכולה לסייע לעורכי דין ולגורמים אחרים להחליט אם יש טעם בהליך חדש, להימנע מתביעה מיותרת ולמקד את המחלוקת. השופט כתב כי לא רק שאין מניעה עקרונית לעיון של עורך דין השוקל הגשת תובענה ייצוגית נגד אותו תאגיד, אלא ש"ראוי לעודד עיון שכזה" כאשר אין טעם קונקרטי שמצדיק הגבלה.
טענת גוגל שלפיה עורך הדין היה חייב לחשוף את כל לקוחותיו ואת כל ההליכים שבהם ביקש לעיין נדחתה. בית המשפט קבע שהבקשה הבהירה במידה מספקת שהעיון הוא חלק מבחינה רחבה יותר של התנהלות גוגל בהליכים ייצוגיים. לפי ההלכה שנסקרה, אין חובה לפרט את זהות הלקוחות או את כל ההליכים האחרים כדי לעבור את הרף הנמוך של ההצדקה לעיון.
גם טענת "מסע הדיג" נדחתה. השופט הפנה לפסיקה שלפיה רצונו של עורך דין לעיין בתיק הנוגע לתחום עיסוקו הוא אינטרס לגיטימי, ובמיוחד כאשר המטרה היא לבחון אפשרות לאכיפה אזרחית באמצעות תובענה ייצוגית. גוגל, נקבע, לא הציגה בבקשת הערעור טעם פרטני כבד משקל שמצדיק למנוע את העיון. הטעם המוצדק היחיד שנמצא נגע למסמכים חסויים, והמחוזי כבר נתן לכך מענה באופן שבו הוגבל העיון.
בית המשפט דחה גם את הביקורת על קיצור ההחלטה במחוזי. השופט גרוסקופף ציין שהיקף ההנמקה הנדרש תלוי בסוג ההחלטה ובנסיבות, ובמקרה הזה ההחלטה הקצרה הספיקה משום שהמסגרת המשפטית נוטה ממילא לאפשר עיון. הוא אף כתב שיש לשבח את בית המשפט המחוזי על כך שלא האריך במקום שבו אפשר היה לקצר.
פסק הדין הדגיש שגם חוק תובענות ייצוגיות עצמו מבטא רמת פומביות גבוהה ביחס להליכים מסוג זה. בקשות לאישור תובענה ייצוגית וערעורים נרשמים בפנקס התובענות הייצוגיות, והחוק כולל חובות פרסום גם ביחס להסדרי פשרה והסתלקות. עם זאת, כתבי טענות אחרים אינם מתפרסמים תמיד במלואם, ולכן בקשת עיון עשויה להיות הדרך לקבל תמונה מלאה של ההליך. מאפיין זה חיזק את מסקנת בית המשפט העליון שלפיה התנאים לעיון בתיק ייצוגי צריכים להיות מקלים במיוחד, וכי מי שמתנגד לעיון אינו יכול להסתפק בהתנגדות כללית או בחשש מופשט מפני שימוש עתידי בחומר.
בסיום קבע העליון כי התנגדות לבקשת עיון בתיק ייצוגי צריכה להישמר למקרים שבהם קיים נימוק ענייני פרטני וכבד משקל. גוגל חויבה לשלם 5,000 שקל הוצאות בגין הערעור, בין היתר משום שהליך הערעור עיכב את מימוש זכות העיון. סכום ההוצאות נקבע על הצד המתון משום שלא התבקשה תשובה מעורך הדין בהליך העליון. מספר התיק: רע"א 63848-04-26.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.