בית משפט השלום בבאר שבע גזר עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על שני נאשמים שהודו בהסגת גבול ובניסיון גניבה ממשק בנבטים. על הנאשם הראשון הוטלו שישה וחצי חודשי מאסר בעבודות שירות, ועל השני שבעה וחצי חודשים, לאחר שבית המשפט הפעיל גם מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדם, מחציתם בחופף ומחציתם במצטבר. השופט אריה דורני-דורון קבע כי מדובר בניסיון גניבה שלא הושלם וכי הרכוש הוחזר ללא התנגדות לאחר שבעל המקום הבחין בנאשמים, אך מנגד נתן משקל לעברם הפלילי ולעובדה ששניהם ביצעו את העבירה כאשר מאסרים מותנים תלויים נגדם.
האירוע התרחש ב-17 באפריל 2022. לפי כתב האישום המתוקן שבו הודו השניים, הם נכנסו יחד למשק בנבטים וניסו לגנוב מדחס מזגן מבית עופות. השניים העמיסו את המדחס על רכב מסוג איסוזו. בעל המשק הבחין בהם ודרש שיחזירו את הרכוש, והשניים החזירו את המדחס. מאחר שהגניבה לא הושלמה והרכוש הושב, לא נגרם אובדן כספי בפועל בגין המדחס. עם זאת, בית המשפט קבע כי עצם הכניסה לשטח והעמסת הרכוש מלמדות על מעשה מכוון ולא על טעות מקרית.
המאשימה טענה כי המעשים פגעו בזכות הקניין, בפרטיות ובתחושת הביטחון. היא ביקשה לקבוע מתחם ענישה של מספר חודשי מאסר ועד עשרה חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבים נלווים. התביעה ציינה כי הפסיקה שהציגה כללה גם מקרים חמורים יותר ולכן נדרשת הבחנה, אך ביקשה למקם את שני הנאשמים ברף הבינוני של המתחם. היא הדגישה שלשניהם עבר פלילי ושכל אחד מהם ביצע את העבירה כאשר מאסר מותנה מרחף מעליו, וביקשה להפעיל את התנאים במצטבר.
לנאשם הראשון היו שתי הרשעות קודמות בעבירות שנמנו בגזר הדין, ובהן הסגת גבול והפרעה לשוטר. לנאשם השני היו ארבע הרשעות קודמות, ובהן עבירות רכוש, סמים, הסגת גבול והפרעה לשוטר. שירות המבחן לא המליץ על מסלול שיקומי, ולפי גזר הדין התרשם כי השניים אינם בוחנים באופן ביקורתי די הצורך את מעשיהם. המאשימה ביקשה לראות בכך שיקול שמצדיק ענישה מוחשית ומרתיעה, נוסף להפעלת המאסרים המותנים.
ההגנה ביקשה להציג את האירוע ברף נמוך בהרבה. היא טענה כי מדובר ב"עבירת רכוש מינורית ביותר וברף הנמוך ביותר של עבירות רכוש". הסנגור הדגיש שהאירוע התרחש לאור יום, שלא היה ויכוח עם בעל המשק ושכאשר דרש את המדחס בחזרה, השניים השיבו אותו ללא התנגדות. עוד נטען כי לא נגרם נזק ממשי וכי אין להשוות את המקרה לפריצה לילית לבית או לעסק. ההגנה ביקשה מתחם שמתחיל במאסר על תנאי ומגיע לחודשים בודדים בלבד, וביקשה להאריך את התנאים או לצמצם מאוד את הפעלתם.
בית המשפט קיבל חלק מטענות ההגנה לגבי נסיבות המקרה, אך לא את המסקנה העונשית שביקשה. השופט הדגיש כי אין להוסיף לעובדות כתב האישום פרטים שלא נכללו בו, ולכן בחן את האירוע רק על בסיס העובדות שבהן הודו הנאשמים. הוא נתן משקל לכך שהעבירה נותרה בשלב הניסיון, שהרכוש הוחזר, וקבע כי "לא נגרם נזק ממון בסופו של דבר". גם חלוף הזמן מאז 2022 והקשיים הראייתיים שעמדו ברקע תיקון כתב האישום נשקלו לזכותם.
מן הצד האחר, בית המשפט לא קיבל את הטענה שהאירוע חסר חומרה. השניים הגיעו יחד, נכנסו למשק, נטלו מדחס והעמיסו אותו על רכב. העובדה שהרכוש הוחזר רק לאחר שבעל המקום הבחין בהם ודרש זאת אינה מבטלת את התכנון שנלמד מן ההגעה המשותפת ומפעולת ההעמסה. השופט קבע כי אילו הגניבה הייתה מושלמת, מתחם הענישה היה חמור יותר, אך מאחר שמדובר בניסיון ובהסגת גבול, בנסיבות שאינן ברף הגבוה, יש לקבוע מתחם מתון יותר.
בסופו של דבר נקבע מתחם ענישה של מספר חודשי מאסר ועד עשרה חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. בית המשפט מצא כי מיקום כל אחד מן הנאשמים צריך להיות בחלק הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו, בעיקר בשל עברם הפלילי והמאסרים המותנים. נקבע כי יש להפעיל את התנאים באופן שחלקם יחפוף לעונש החדש וחלקם יצטבר אליו, ולא להאריך אותם בלבד כפי שביקשה ההגנה.
לגבי הנאשם הראשון קבע בית המשפט ארבעה חודשי מאסר בגין התיק הנוכחי והפעיל מאסר מותנה בן חמישה חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר. התוצאה הכוללת היא שישה וחצי חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות. לגבי הנאשם השני נקבעו ארבעה וחצי חודשי מאסר בגין התיק, והופעל מאסר מותנה בן שישה חודשים, שוב מחצית בחופף ומחצית במצטבר. התוצאה הכוללת בעניינו היא שבעה וחצי חודשי מאסר בעבודות שירות.
בית המשפט שקל גם את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. לגבי הראשון הובאו נתונים על משפחה גדולה, עבודה מזדמנת ומצב כלכלי קשה. לגבי השני נטען כי הוא עובד באופן מסודר וכי התרחק מן ההתנהלות העבריינית. עם זאת, תסקירי שירות המבחן לא תמכו בהארכת המאסרים המותנים, ובית המשפט קבע שהודאתם, החיסכון בזמן והזמן שחלף אינם גוברים על הצורך להפעיל את התנאים באופן ממשי.
המאשימה טענה כי המעשים "פגעו בערכים המוגנים של שמירה על קניין ורכוש, פרטיות האדם ותחושת הביטחון האישי של הציבור", וביקשה לראות בעברם של הנאשמים ובתנאים שהיו תלויים נגדם גורם מכביד. בית המשפט קיבל שהעבר והתנאים מחייבים תגובה עונשית ממשית, אך לא אימץ את עמדת התביעה להפעיל את המאסרים המותנים במלואם במצטבר. תחת זאת הורה שחצי מכל תנאי ירוצה בחופף וחצי במצטבר.
ההבחנה בין ניסיון גניבה לבין גניבה מושלמת הייתה מרכזית. השופט ציין שאילו המדחס היה נגנב בפועל, מתחם הענישה היה גבוה יותר. מאחר שבעל המשק הבחין בשניים והמדחס הוחזר, נקבע מתחם מתון יותר. עם זאת, עצם ההעמסה על הרכב והצורך בדרישת הבעלים להשיבו מנעו קביעה שמדובר במקרה המצדיק הארכת תנאי בלבד.
לכל אחד משני הנאשמים הוטלו גם שישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת רכוש מסוג פשע ושלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת רכוש מסוג עוון. כל אחד חויב בקנס של 3,000 שקל, בפיצוי של 2,000 שקל למתלונן ובהתחייבות של 5,000 שקל להימנע מן העבירות שנקבעו בגזר הדין. מספר התיק: ת"פ 39780-12-22.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.