בית משפט השלום בפתח תקווה הרשיע נאשמת בשתי עבירות טרור בעקבות סטורי שפרסמה באינסטגרם ב-7 באוקטובר 2023. השופט איתי רגב נדרש להכריע בשאלה משפטית ממוקדת, לאחר שהנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן: האם תוכן הפרסום, מועד העלאתו והיקף החשיפה האפשרי מקימים עבירה של הסתה לטרור ועבירה של הזדהות עם ארגון טרור. בית המשפט השיב בחיוב והרשיע אותה בשתיהן.
עורכי הדין שלנו
לפי העובדות המוסכמות, הסטורי פורסם בשעות אחר הצהריים של 7 באוקטובר בחשבון אינסטגרם שלו היו כ-450 עוקבים. הוא כלל תמונה וטקסט באנגלית, ובין היתר אמירה שלפיה ההתנגדות "100% predictable and justified". המאשימה טענה כי יש לקרוא את הדברים בהקשר של אותו יום, שאותו תיארה כ"ביום הכי נורא של המלחמה", וכי המילים, התמונות והעיתוי מבטאים תמיכה במעשי הטרור ומייצרים אפשרות ממשית להשפעה על הציבור.
ההגנה טענה כי הודאה בעובדות אינה הודאה בביצוע עבירה. היא מחתה על גישה שלפיה התביעה מתייחסת לתיק כאילו "הרשעה בכיס", וטענה שהנאשמת לא כתבה את כל התוכן בעצמה, שלא הוכח כמה אנשים ראו אותו בפועל ושייתכן שהפרסום הוגבל ל"חברים קרובים". עוד טענה כי הפרשנות הפלילית מרחיבה מדי וכי אין להפוך את ההליך לכלי שנועד "לחנך את כל העולם". לשיטתה, לא הוכחה הכוונה הנדרשת ולא הוכח יסוד הפרסום באופן שמקים את שתי העבירות.
בית המשפט דחה את הטענות. נקבע שגם פרסום לקבוצה מוגבלת של עוקבים עשוי להיות פרסום לציבור, וכי אין צורך להוכיח כמה אנשים צפו בפועל כאשר נסיבות ההפצה מקימות את הרכיב הנדרש. בית המשפט בחן את הטקסט עם התמונה, הדגלים והעיתוי, וקבע שהמסר אינו ניטרלי או דו-משמעי אלא מבטא שבח ותמיכה במעשים והזדהות עם הארגון. ביחס להסתה נקבע שבשל מועד הפרסום, תוכנו וקהל היעד הייתה אפשרות ממשית שהפרסום יביא לעשיית מעשה טרור.
ביחס לעבירת ההסתה בחן בית המשפט את מבחן "האפשרות הממשית". לא נדרש להוכיח שמישהו מן העוקבים אכן ביצע מעשה בעקבות הסטורי, אלא לבחון את הסיכון לפי תוכן הפרסום, זהות המפרסם, הבמה, העיתוי והיקף הקהל. העובדה שהפרסום נעשה ביום שבו התחוללו אירועי 7 באוקטובר העניקה לעיתוי משקל מיוחד, וכך גם העובדה שהחשבון מנה מאות עוקבים.
הטענה שהסטורי יכול היה להיות מוגבל לקבוצת "חברים קרובים" לא שינתה את התוצאה. בית המשפט הפנה להגדרת פרסום בחוק ולפסיקה שלפיה גם הפצה לקבוצה מצומצמת באמצעות רשת חברתית יכולה להיחשב פרסום. ביחס להזדהות עם ארגון טרור נקבע שהמסר הכולל, ובהם הסמלים וההתייחסות להתנגדות, מאפשר לזהות את ההקשר גם בלי ששמו של הארגון נכתב בכל משפט.
בית המשפט קבע כי שתי העבירות מגינות על ערכים שונים ולכן ניתן להרשיע בשתיהן בגין אותו פרסום. הנאשמת הורשעה בעבירת הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור ובעבירת הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1). ת"פ 19981-01-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.