רוכשי דירה שחזרו לבית המשפט לאחר שכבר התנהל בינם לבין הקבלנית הליך קודם קיבלו פיצוי בגין ליקויים שנותרו גם אחרי סבב תיקונים. השופט בן ציון ברגר מבית משפט השלום בקריות קבע כי החברה מיצתה את זכותה לבצע תיקון נוסף, לאחר שכבר ניתנה לה הזדמנות רחבה לתקן במסגרת ההליך הקודם. עם זאת, הוא דחה את דרישת הרוכשים לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.
הדירה נרכשה בשנת 2018 ונמסרה בשנת 2020. בתביעה קודמת הגיעו הצדדים להסכמה שבמסגרתה החברה תבצע תיקונים, ובהם החלפת ריצוף. הרוכשים טענו כי גם לאחר העבודות נותרו ליקויים וכי חלק מן התיקונים עצמם בוצעו באופן שפגע בדירה. התובעים טענו כי "על אף שניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, בוצעו התיקונים באופן רשלני". אחד מהם תיאר גם את האמון שנתן בנציג החברה ואמר: "סמכתי על כל מילה שהוא אמר ואם אמר שיכסה את הריצוף, האמנתי לו". לתביעה צורפה חוות דעת מטעמם והם דרשו סכומים גם בגין דיור חלופי, מומחים ונזק לא ממוני.
החברה טענה כי הדירה הייתה "דירה תקינה מלכתחילה" וכי לאחר התיקונים נותרו לכל היותר ליקויים "מינורי ומזערי ביותר". היא טענה שהתביעה מנופחת וכי התנהלות הרוכשים מלמדת על ניסיון להפיק רווח מן הסכסוך. מומחה מטעמה העריך את עלות התיקונים בסכום נמוך בהרבה מזה שנתבע.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו ואימץ את עיקר חוות דעתו. נקבע כי קיימים ליקויים שנותרו לתיקון, אך היקפם נמוך מן הנטען בתביעה. בשאלת זכות התיקון קבע בית המשפט כי לאחר ההליך הראשון והעבודות המקיפות שכבר בוצעו אין לתת לחברה סבב נוסף. בפסק הדין נכתב במפורש כי "לנתבעת אין זכות לתקן את הליקויים והיא מיצתה את זכותה".
בקביעת הסכום אימץ בית המשפט את חוות דעת המומחה שמינה, שלא נחקר על מסקנותיו. עלות הליקויים שנקבעה בחוות הדעת עמדה על 21,500 שקל לפני מע"מ, ובית המשפט הוסיף רכיב של 10,000 שקל שהביא את הסכום הכולל ל-35,370 שקל. מנגד, הוא לא קיבל דרישות שלא הוכחו, ובהן נזק לריהוט וחלק מן ההוצאות הנלוות.
גם הדרישה ל-40 אלף שקל בגין עוגמת נפש נדחתה. בית המשפט ציין שהרוכשים הגזימו בחלק מטענותיהם, ושמערכת היחסים עם נציג הקבלנית לפני הסכסוך כללה גם סיוע ושירותים מעבר לחובה הפורמלית. ההכרעה התמקדה אפוא בעלות הליקויים שנותרו ולא הפכה את עצם קיומו של הליך שני לבסיס לפיצוי לא ממוני נוסף.
בית המשפט פסק לרוכשים 35,370 שקל בגין הליקויים והרכיבים שנמצאו מוצדקים, וכן החזרי הוצאות מומחים ושכר טרחה. הדרישה לפיצוי על עוגמת נפש נדחתה, בין היתר לאחר שנבחנה מערכת היחסים שהתקיימה בין הצדדים והיקף הליקויים שנותרו בפועל. ת"א 21016-07-23
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.