ויכוח שהתפתח על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הסתיים בתקיפה חמורה בחניון מסעדה בקריית ים. שני הנאשמים הכו את המתלונן ובעטו בו בצוותא, המשיכו לתקוף אותו גם לאחר שנפל לקרקע וגרמו לו שבר באף וחבלות נוספות. למרות חומרת המעשים, בית משפט השלום בקריות גזר על כל אחד מהם שמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
האירוע התרחש בפברואר 2024 במסעדת "מול הים" בקריית ים. לפי גזר הדין, הנאשמים ישבו בשולחן סמוך למתלונן והזמינו אותו להצטרף אליהם, אף שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת. לאחר שהשלושה שתו משקאות אלכוהוליים, התפתח ביניהם ויכוח בנוגע למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בהמשך יצאו השלושה לחניית המסעדה. הנאשמים תקפו שם את המתלונן במכות ובבעיטות והפילו אותו ארצה. גם כשהמתלונן שכב על הרצפה הם המשיכו לבעוט בו. בשלב מסוים ניסו להרים אותו, וכשלא הצליחו, אחד הנאשמים בעט בו פעם נוספת.
כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן שבר באף, המטומה תת-עורית ורגישות באחת מאצבעות ידו. במסגרת הסדר דיוני הוסכם כי לא ניתן לקבוע איזו מהמכות היא שגרמה לשבר. שני הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעו בחבלה חמורה בצוותא לפי חוק העונשין.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של שנה עד שלוש שנות מאסר ולהטיל על השניים מאסר בפועל, לצד קנס ופיצוי. היא טענה כי מדובר בתקיפה אלימה וברוטלית וכי יש צורך בענישה מכבידה שתבטא גם הרתעה כלפי הציבור.
מנגד, ההגנה ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. עורכי הדין הדגישו כי שני הנאשמים נעדרי עבר פלילי, הודו במעשיהם, שהו כחודשיים במעצר ולא הסתבכו באירועי אלימות נוספים מאז המקרה. בעניינו של אחד מהם הודגש גם מצבו הרפואי, לאחר שעבר דום לב והושתל בגופו קוצב לב.
השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב קבעה כי הערכים שנפגעו הם זכותו של המתלונן לשלמות גופו ולביטחונו במרחב הציבורי. לדבריה, אף שהאירוע היה ספונטני ולא תוכנן מראש, הנאשמים תקפו את המתלונן בברוטליות, בעטו והכו אותו בכל חלקי גופו והמשיכו גם כשהיה שרוע על הקרקע.
בית המשפט הדגיש כי האירוע נמשך דקות ארוכות וכי הנאשמים יכלו להפסיק את האלימות בכל שלב, אך בחרו להסלים אותה. נקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה מוחשית, הן בשל אופי התקיפה והן בשל השבר והחבלות שנגרמו למתלונן.
לאחר בחינת פסיקה במקרים דומים קבע בית המשפט מתחם ענישה של שמונה עד 18 חודשי מאסר בפועל. למרות זאת, העונש שנבחר היה בתחתית המתחם, ובית המשפט הורה כי שמונת חודשי המאסר של כל אחד מהנאשמים ירוצו בעבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח. השופטת נתנה משקל להודאת הנאשמים, לקבלת האחריות ולהבעת החרטה, וכן לכך ששניהם כבני 50, ללא עבר פלילי ועד לאירוע ניהלו אורח חיים נורמטיבי. עוד נשקלו תקופת המעצר, התנאים המגבילים הממושכים והעובדה שבמשך כשנתיים לא נרשמו לחובתם אירועי אלימות נוספים. לצד עבודות השירות חויב כל אחד מהנאשמים לשלם למתלונן פיצוי בסך 3,000 שקל. בנוסף הוטלו עליהם שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שיופעלו אם יורשעו בעבירת אלימות מסוג פשע.
גזר הדין משקף פער בולט בין התיאור החריף של התקיפה לבין התוצאה העונשית. בית המשפט הכיר בכך שמדובר באלימות ממושכת וחמורה, שבוצעה בצוותא כלפי אדם שכבר היה מוטל על הקרקע, אך העדיף בסופו של דבר ענישה שאינה כוללת כליאה ממשית, בשל נסיבותיהם האישיות של הנאשמים והיעדר עבר פלילי.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.