בית משפט השלום בבאר שבע גזר 16 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהודה בתקיפת אשתו, באיומים, בהיזק בזדון ובתקיפת בתו הקטינה בידי אחראי. השופט ערן צברי קבע כי האירוע המתגלגל, שהתרחש לעיני שלושת הילדים, מצדיק ענישה ממשית ומרתיעה.
לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, הוא חנק את אשתו בחדר השינה בעת שאחד הילדים חיבק אותה, הכה אותה בשתי מכות אגרוף בפנים ובראש והשליך לעברה טלפון. לאחר שמאבטח חילץ אותה ואת הפעוטה לעמדת האבטחה, הנאשם איים שיהרוג אותה, השליך אבן לעבר הזכוכית וניפץ אותה. שברי הזכוכית גרמו לחתך ברגלה של הפעוטה.
המאשימה טענה כי מדובר באירוע חמור ברף העליון ופגעה בביטחון נפגעת העבירה, בשלמות גופה ובתא המשפחתי. היא ביקשה לקבוע מתחם שבין "18 חודשי מאסר בפועל ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל" ולמקם את העונש בחלקו התחתון, אך לא בתחתית.
הסנגור טען כי "מדובר באירוע חריג שאינו מאפיין את אורח חייו של הנאשם, אשר אינו אדם אלים מיסודו". הוא ביקש מתחם שבין עבודות שירות לתשעה חודשי מאסר, והפנה לכך שהנאשם עולה חדש, נעדר עבר פלילי, מתמודד עם קשיי שפה והסתגלות ועם בעיות בריאותיות ונפשיות.
בית המשפט קבע כי המעשים פגעו פגיעה משמעותית בערכים המוגנים, ובהם שלמות הגוף, הביטחון האישי והגנת בני המשפחה. נקבע מתחם עונש של 14 עד 28 חודשי מאסר. השופט ציין לחומרה כי המעשים בוצעו לעיני הילדים, כי אחד מהם ניסה להגן על אמו וכי הפעוטה נפצעה מהזכוכית שנופצה.
לזכות הנאשם נשקלו הודאתו בהזדמנות הראשונה, החיסכון בעדות בני המשפחה והיעדר עבר פלילי. מנגד, שירות המבחן לא המליץ על חלופת ענישה או שיקום בקהילה, לאחר שהתרשם מגורמי סיכון משמעותיים ומהכרה מוגבלת של הנאשם בנזקקותו לטיפול בתחום האלימות וההתמכרויות.
לצד 16 חודשי המאסר, בניכוי ימי המעצר, הוטלו שישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות מסוג פשע וארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין אלימות כלפי בן משפחה או איומים. בית המשפט נמנע מקנס ומפיצוי משום שקבע כי אלה עלולים להשפיע על זכויות נפגעת העבירה והקטינה.
מספר התיק: ת"פ 29852-11-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.