בית משפט השלום בירושלים דחה על הסף תביעה בסך 190 אלף שקל שהגיש שליח לשעבר נגד בעל העסק שבו עבד יום אחד, בעקבות תלונה שהוגשה נגדו למשטרה. השופטת הבכירה דורית פיינשטיין קבעה כי עילת לשון הרע אינה יכולה להתברר בהליך וכי מסירת תלונה למשטרה אינה מקימה בנסיבות אלה עילה לפי עוולת הנגישה.
צריכים עו"ד?
התובע עבד יום אחד כשליח, קיבל מספר משלוחים ולא ביצע את כולם, לטענתו מסיבות שלא היו תלויות בו. לאחר שהגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בעל העסק הגיש תלונה למשטרה וטען כי השליח גנב את המשלוחים. בהליך העבודה הגיעו הצדדים להסדר פשרה: התובע ויתר על כל טענותיו נגד בעל העסק וקיבל 2,500 שקל. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין.
בתביעה החדשה דרש השליח 190 אלף שקל מכוח חוק איסור לשון הרע ומכוח עוולת הנגישה שבפקודת הנזיקין. ביחס לסמכות הוא טען כי "לא התקיימו יחסי עובד מעביד" וכי פעל כקבלן. הנתבע ביקש לסלק את התביעה וטען כי כתב הוויתור יצר השתק עילה וכי "הגשת תלונה אינה מהווה נגישה".
בית המשפט קבע כי התובע מושתק מלטעון שלא התקיימו יחסי עבודה. הוא עצמו הגיש את ההליך הקודם לבית הדין לעבודה, תבע בין היתר פיצוי הלנה והצהיר בפרוטוקול כי היה עובד ולא קבלן. נקבע כי בנסיבות אלה קם נגדו השתק שיפוטי.
מאחר שהתלונה למשטרה עסקה בגניבה נטענת ממעסיק ונבעה מיחסי העבודה, נקבע שהסמכות לדון בעילת לשון הרע נתונה לבית הדין לעבודה ולא לבית משפט השלום. די היה בכך כדי לסלק את העילה.
בית המשפט הוסיף כי גם אילו הוגשה התביעה לערכאה המוסמכת, הסכם הפשרה היה חוסם אותה. ההסכם נחתם לאחר הגשת התלונה ולאחר שהתובע ידע עליה ואף מחה עליה בדיון בבית הדין לעבודה. למרות זאת הוא ויתר במסגרת הפשרה על כל טענותיו נגד הנתבע, ופסק הדין שנתן להסכם תוקף לא הותקף. לכן נדחתה על הסף גם עילת לשון הרע לגופה של טענת הסף.
גם עוולת הנגישה לא הקימה לתובע עילה. סעיף 60 לפקודת הנזיקין עוסק בפתיחה או בהמשך של הליך נפל בזדון ובלי סיבה סבירה, אך כולל סייג שלפיו אין להגיש תביעה נגד אדם רק משום שמסר מידע לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים. בית המשפט קבע כי מי שמחליטה אם לפתוח בחקירה ואם להמשיכה היא המשטרה, ולא האדם שמסר את התלונה. לכן הנתבע לא פתח בהליך פלילי ולא התקיים התנאי הראשון לעוולה.
השופטת ציינה גם את האינטרס הציבורי בכך שאנשים יפנו למשטרה כאשר הם סבורים שבוצעה עבירה ואת הצורך לצמצם פרשנות של חקיקה שעלולה להרתיע מפנייה כזאת. התביעה נדחתה במלואה על הסף, והתובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל כולל מע"מ.
מספר התיק: ת"א 65940-12-25.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.