שישה חודשי מאסר בפועל נגזרו על חאלד עליאן, שהורשע בפרסום ארבעה פוסטים בפייסבוק בשנת 2022, שבהם הביע הזדהות עם מחבלים ובחלקם עודד מעשי טרור. מדינת ישראל ביקשה להשית עליו שמונה חודשי מאסר, בעוד ההגנה ביקשה להסתפק בעבודות שירות. שופטת בית משפט השלום בירושלים ג'ויה סקפה שפירא קבעה כי הפרסומים זכו לחשיפה משמעותית וכי הרשעותיו הקודמות של עליאן מחייבות התייחסות להרתעתו. עם זאת, היא נתנה משקל לכך שהעבירות קדמו ל־7 באוקטובר 2023, ולאחריהן חל שינוי במדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה. השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום הביא להקלה נוספת בעונשו בתוך המתחם שנקבע.
עליאן הורשע בעקבות הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובשלוש עבירות הסתה לטרור. לפי כתב האישום, ארבעת הפרסומים הועלו לחשבון פייסבוק ציבורי שבו היו לו 577 עוקבים. הראשון הופיע ב־9 באוגוסט 2022, היום שבו חוסל אחד ממפקדי גדודי חללי אל אקצא וממייסדי גוב האריות. בתמונה נראה המחבל נושא נשק ארוך, ולצדה כתב עליאן דברי שבח למעשיו וצירף תגית עם שמו. הפוסט קיבל 63 סימני חיבוב וארבע תגובות.
הפרסום השני הועלה ב־13 באוקטובר 2022, ביום השנה השביעי לשני פיגועים בירושלים. בפיגוע באוטובוס בקו 78 בארמון הנציב נרצחו שלושה אזרחים ונפצעו 15 נוספים; אחד ממבצעיו חוסל והשני הורשע ונגזרו עליו שלושה מאסרי עולם. בפיגוע דריסה באותו יום נרצח אדם נוסף ואדם אחר נפצע. עליאן צירף תמונה של שלושת המחבלים, כיתוב המפאר את זכרם וקריאה לשחרור המחבל הכלוא. לפי כתב האישום, הפרסום זכה ל־44 סימני חיבוב ולשבע תגובות, שכללו הבעת הזדהות עם מבצעי הפיגועים ועם הקריאה לשחרור האסיר.
עשרה ימים אחר כך פרסם עליאן את תמונתו של בכיר בגוב האריות, שהיה לפי כתב האישום חבר בחוליה שביצעה 20 פיגועי טרור. לצד התמונה כתב דברי תמיכה במחבל והתייחס לפרסומים בתקשורת הישראלית עליו. הפוסט הזה זכה ל־81 סימני חיבוב ותשע תגובות, מספר סימני החיבוב הגבוה ביותר מבין ארבעת הפרסומים. ב־2 בדצמבר 2022, לאחר פיגוע בכפר חווארה שבו מחבל חמוש בסכין ניסה להיכנס לרכב ישראלי ובהמשך ניסה לדקור לוחם מג"ב ולחטוף נשק מקצין, פרסם עליאן סרטון המתעד את הפיגוע ולצדו פנייה המבקשת נקמה. פרסום זה קיבל חמישה סימני חיבוב.
אף שעליאן נעצר ונחקר כבר בתחילת 2023, כתב האישום הוגש ב־9 ביוני 2025. הצדדים הציגו ביוני 2026 הסדר דיוני שבמסגרתו תוקן כתב האישום, עליאן הודה והורשע, אך לא הגיעו להסכמה בענייני ענישה. התביעה ביקשה לקבוע מתחם שבין שישה ל־18 חודשי מאסר בפועל ולגזור שמונה חודשים, לצד קנס ומאסר מותנה. היא הדגישה את עיתוי הפרסומים, תוכנם והיקף החשיפה שלהם.
הסנגור ביקש להסתפק בעבודות שירות. הוא טען שהחשבון שבו הועלו הפרסומים היה פרטי ולא נגיש לכלל הציבור, והפנה לפסקי דין שבהם הוטלו עבודות שירות בגין עבירות דומות. הוא הדגיש את הזמן הרב שחלף עד הגשת כתב האישום, את העובדה שעליאן שוחרר ללא תנאים מגבילים ואת הטענה שלא ביצע עבירות נוספות מאז. עוד טען שעליאן נעדר השתייכות פוליטית. הנאשם הביע צער בדבריו האחרונים בבית המשפט וסיפר על חיי המשפחה והתעסוקה שלו כיום.
סקפה שפירא קיבלה את עמדת שני הצדדים שלפיה יש לראות בארבעת הפרסומים אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש, בשל הקשר ההדוק ביניהם ופרק הזמן הקצר שבו פורסמו. עם זאת, הדגישה שמספר המעשים אינו חסר משמעות בעת גזירת הדין. לדבריה, אין להתייחס אליהם כאל "מעידה חד פעמית". היא קבעה כי מדובר בפרסומים שהצריכו מידה של תכנון והשקעה, בין היתר בהתאמת מועדם לימי שנה סמליים של פיגועי טרור.
השופטת הסבירה שהעבירות נועדו להגן על שלום הציבור, ביטחונו, שלמות הגוף והחיים, בשל החשש שפרסומים המסיתים לטרור ומביעים הזדהות עמו יובילו למעשים ממשיים. לשם הגנה על הערכים האלה, ציינה, הוגבל גם חופש הביטוי. בפוסטים שבהם עסק כתב האישום נמצאה התייחסות חיובית ישירה למעשי טרור רצחניים ובחלקם גם עידוד לבצע מעשים דומים. טענת ההגנה בדבר החשבון הפרטי נדחתה לנוכח העובדות שבהן הודה עליאן, שלפיהן היה החשבון ציבורי. השופטת הוסיפה שגם אילו החשיפה הייתה מוגבלת לעוקבים ולחברים, מספרם אינו מבוטל. על אף שעליאן אינו בעל מעמד חברתי או השפעה מיוחדים, התגובות שקיבלו הפרסומים העידו על קהל שנחשף אליהם והביע בהם עניין.
בקביעת המתחם בחנה השופטת את השינוי בענישה בעקבות הטבח ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. "לאחר אירועים אלה חלה החמרה ברמת הענישה הנוהגת", כתבה, והסבירה זאת בהבנה של תרומת הפרסומים ברשתות החברתיות לעידוד מעשי טרור. עם זאת, מכיוון שכל ארבע העבירות בוצעו עוד ב־2022, מצאה לנכון להתחשב גם בענישה שנהגה באותה עת. היא ציינה כי גם קודם לכן הוטלו לרוב עונשי מאסר בפועל, אך לעיתים נגזרו עבודות שירות. המתחם שקבעה נע בין שישה חודשי עבודות שירות, או מאסר בפועל לתקופה מעט קצרה מכך, ל־16 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס ומאסר מותנה.
בבחירת העונש בתוך המתחם התחשבה השופטת בכך שעליאן, כבן 31, כבר הורשע פעמיים. ב־2016 נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בגין התפרעות ותקיפת עובד ציבור, וב־2020 נגזרו עליו 70 ימי מאסר בגין ניסיון לקבלת דבר במרמה. ההרשעה הראשונה הייתה רלוונטית למניע שביסוד העבירות הנוכחיות, ומועד תחילת הפרסומים, זמן לא רב לאחר שחרורו ממאסר קודם, לימד לשיטתה על כישלון ההרתעה. היא הוסיפה כי "הרשתות החברתיות מוצפות בדברי הסתה לאלימות ולטרור", וקבעה שיש לתת משקל גם להרתעת הרבים. מנגד, התחשבה בהודאתו ובקבלת האחריות, בשגרת חייו התעסוקתית ובהקמת המשפחה כנסיבות ממתנות סיכון.
גורם משמעותי נוסף שהטה את הכף לקולה היה התנהלות התביעה. "ההסבר שהוצג לשיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום אינו מניח את הדעת", קבעה השופטת. היא עמדה על הפער בין החשיבות שמייחסת המאשימה לאכיפה מהירה של עבירות הסתה לבין העובדה שכתב האישום הוגש כשנתיים וחצי אחרי הפרסום האחרון. בצירוף היעדר תיקים חדשים מאז ביצוע העבירות, מצאה כי מוצדק לגזור על עליאן עונש סמוך לתחתית המתחם, למרות עברו הפלילי.
עליאן ירצה שישה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק, ונדרש להתייצב לריצוי העונש ב־27 בדצמבר 2026, ככל שלא יקבל הנחיה אחרת. בנוסף נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, אם יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירת אלימות נגד הגוף. הוטל עליו קנס בסך 2,000 שקל או 20 ימי מאסר תמורתו, לתשלום בארבעה תשלומים חודשיים החל מיוני 2027, כאשר אי עמידה בתשלום תעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.
ת"פ 19752-06-25

דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.