השופט ראמי נ' נאסר ביטל צו הריסה מנהלי שהוצא למבנה מגורים באבו סנאן, לאחר שקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שמדובר בבנייה חדשה העומדת בתנאים להוצאת הצו. המבקש ביקש לבטל את הצו, ולחלופין לעכב את ביצועו, ואילו המחלקה לאכיפת דיני התכנון והבניה ביקשה לדחות את טענותיו ולעמוד על ביצוע הצו.
צו ההריסה נחתם ב-3 ביוני 2025 והתייחס לעבודות בנייה ללא היתר בקרקע חקלאית מוכרזת שעליה חלה תכנית כוללנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים. אין מחלוקת, לפי ההחלטה, כי במקום נבנו ללא היתר שלד מבטון ובלוקים בשני מפלסים וחומת אבן ובטון בגובה משתנה של עד כשלושה מטרים ובאורך של עשרות מטרים. המבקש העלה שורה של טענות נגד הצו, ובהן פגמים ביידוע ראש המועצה המקומית, אי צירוף תצהיר המפקח, אי דיוקים במדידות, פגם בהליך ההיוועצות וטענה שלפיה אין מדובר בבנייה חדשה. הוא טען גם לקיומו של אופק תכנוני ולהבטחה מנהלית שלפיה לא יבוצעו צווי הריסה ביחס לבנייה הכלולה בתכנון עתידי. במוקד ההכרעה עמדה שאלת מועד הבנייה. המבקש העיד כי אנשי המקצוע מטעמו "הפסיקו לעבוד לפני שנה וחצי" בשל חסרון כיס, וכי מאז בוצעה רק עבודת טיוח. מנגד טענה המשיבה כי כל עוד המבנה לא הושלם מדובר בבנייה טרייה, והדגישה כי "סיום העבודות הוא בסיום הבניה ולא בהפסקה כפויה או רצונית של העבודות מצד מבצען".
בית המשפט הפנה לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, שלפיו ניתן להוציא צו הריסה מנהלי בתנאים הקבועים בו, בין היתר כאשר במועד הגשת תצהיר המפקח העבודה האסורה טרם הסתיימה או שלא חלפו יותר משישה חודשים ממועד סיומה. עוד צוין כי סעיף 229 לחוק מגביל את ביטולו של צו מנהלי למקרים שבהם העבודה בוצעה כדין, לא התקיימו הדרישות למתן הצו או נפל בו פגם חמור המצדיק את ביטולו. המפקח מטעם המשיבה נשאל אם הוא יודע כמה זמן המבנה עומד ומתי החלה בנייתו, והשיב: "לפי החומר שיש לי פה לא". בית המשפט ציין כי גם כאשר הוצגה למפקח הטענה שהבנייה החלה ארבע שנים קודם לכן, הוא לא יכול היה לאשר או לזכור זאת. בתצהיר המפקח אמנם נכתב כי העבודה טרם הסתיימה, אך נקבע כי לא היו בידיו נתונים על מועד תחילת הבנייה או על משכה.
השופט נאסר קבע כי מצופה היה מהמשיבה לבצע בדיקה יסודית יותר בשאלת מועד השלמת העבודות, לרבות בדיקה מעמיקה של תצלומי אוויר לצורך השוואה בין מועדים שונים. בסופו של דבר קבע כי הצו הוצא "ללא תשתית ראייתית מספקת לקביעה כי מדובר בבנייה חדשה", וכי התשתית הקיימת הביאה דווקא למסקנה שאין מדובר בבנייה חדשה.
בית המשפט דן גם בטענת המבקש בדבר הבטחה מנהלית להקפאת הריסות. המשיבה הכחישה את הטענה וטענה כי "גם לא מוכר סיכום שכזה לגוף העניין". השופט ציין כי דברי ראש המועצה בנושא הותירו עליו רושם חיובי, אך הדגיש כי אינו קובע באופן פוזיטיבי אם הבטחה כזו התקיימה או לא התקיימה. בסיום הורה בית המשפט על ביטול צו ההריסה המנהלי. לצד זאת הודגש כי ההחלטה אינה מכשירה את הבנייה ואינה מונעת נקיטת הליך משפטי אחר בעניינה. לא נפסקו הוצאות, ובית המשפט הורה להשיב למבקש את הפיקדון, ככל שהופקד, על פירותיו.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.