המדינה ביקשה לשלוח למאסר בכלא אדם שדקר נוסע ברכב בסכין קומנדו בעקבות ויכוח בכביש, אך בית משפט השלום בתל אביב-יפו בחר לחרוג לקולא ממתחם הענישה שקבע בשל הליך גמילה ושיקום ממושך. השופטת ענת יהב קבעה כי העבירות מצדיקות ככלל 10 עד 22 חודשי מאסר בפועל וכי הפגיעה בקורבן אינה מסתכמת בחתך בזרוע. למרות זאת, לנוכח התקדמות ממשית בטיפול והערכת סיכון נמוכה, נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד שנת מבחן, מאסרים מותנים, פיצוי של 5,000 שקל והתחייבות כספית. בכך נדחתה דרישת התביעה ל-14 חודשי מאסר בפועל, אך גם ההצעה השיקומית להסתפק בעבודות לתועלת הציבור לא אומצה.
האירוע התרחש באפריל 2024 ברחוב החשמונאים בבני ברק. לפי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, רכב שבו נסעו כמה אנשים נעצר ברמזור. בינו, בעת שחצה מעבר חציה, לבין נהג הרכב התפתחו חילופי דברים וקללות. הנאשם התקרב למכונית ודפק בחוזקה על חלונותיה ועל חלקי הפלסטיק שלה. שני נוסעים יצאו מהרכב כדי לבדוק אם נגרם לו נזק. כשהתקרבו אליו שלף הנאשם סכין קומנדו שהסתיר בבגדיו ודקר אחד מהם בזרוע. הפצוע נזקק לטיפול בבית חולים שכלל שטיפה, חיטוי ותפירת הפצע. הפגיעה הפיזית שתוארה בכתב האישום הייתה חתך באורך שני סנטימטרים, אך הדיון בעונש עסק גם בפחד ובהשלכות הנפשיות שנגרמו בעקבות התקיפה.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות: פציעה כשהעבריין מזוין, לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק העונשין, והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 לחוק. בשלב גזירת הדין לא נדרשה השופטת לקבוע מחדש מי דקר את הנפגע; עובדות האישום כבר היו מוסכמות. ההכרעה עסקה בשאלה כיצד לאזן בין חומרת השימוש בסכין בסכסוך רגעי במרחב הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם והדרך שעבר מאז ביצוע העבירה.
המאשימה הדגישה את האיום שנוצר כאשר ויכוח פעוט על השימוש בדרך הופך לתקיפת סכין. היא הגישה תמונות של הפציעה ותיעוד של הסכין, לצד הצהרת נפגע עבירה. הוגש גם סרטון שלטענתה תיעד את הנאשם מנופף בסכין לאחר המעשה, אך השופטת ציינה כי צפתה בסרטונים ולא הצליחה להבחין בפעולה שיוחסה לו. ההבחנה הזאת חשובה: בית המשפט לא הוסיף לתיאור המעשים עובדה שלא הצליח לזהות בראיה. מן התצהיר ומתסקיר שירות המבחן עלה שהנפגע, נוסף על החתך, דיווח על חרדות, קשיי הירדמות והבזקי זיכרון מן האירוע.
בא כוח המדינה ביקש לקבוע מתחם ענישה של 14 עד 30 חודשי מאסר בפועל ולגזור בתוך המתחם 14 חודשים בכלא. לצד המאסר ביקשה התביעה מאסר מותנה, קנס, התחייבות משמעותית ופיצוי לנפגע שלא יפחת מ-15 אלף שקל. עמדתה הכירה בכך שהנאשם החל בטיפול, אך גרסה שאין בכך כדי להקהות את מסר ההרתעה הנדרש כאשר אדם שולף כלי חד כלפי אחר במחלוקת יומיומית. מבחינתה, העבירה ופוטנציאל הפגיעה מצדיקים ענישה ממשית מאחורי סורג ובריח.
ההגנה ביקשה להעדיף את מסלול השיקום. היא הדגישה שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו, הביע חרטה והחל לקבל טיפול להתמכרות לאלכוהול. לנוכח התחייבויות כלכליות ועבודה קבועה, ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן לצו מבחן ול-350 שעות שירות לתועלת הציבור. לחלופין עתרה למאסר קצר ככל האפשר בעבודות שירות. הנאשם עצמו התנצל בבית המשפט על מעשיו וסיפר כי ההליך הטיפולי סייע לו להבין את השפעת השתייה על התנהלותו ולשנות את אורח חייו.
תסקירי שירות המבחן הציגו תהליך שהתפתח בהדרגה. בספטמבר 2025 עוד תוארה בעיקר נכונות ראשונית לטיפול, והדיון נדחה כדי לברר אם אפשר לבנות תכנית מתאימה. בינואר 2026 דווח שהנאשם החל בטיפול פרטני והופנה למסגרת ייעודית לטיפול בהתמכרויות. בחודשים שלאחר מכן השתלב בקבוצות טיפול ותמיכה, מסר בדיקות סדירות שנמצאו נקיות ונשאר במעקב. בתסקיר מיוני 2026 כבר נמסרה התרשמות חיובית מהתמדתו ומהכרתו בחומרת העבירה. עדכון מאוקטובר תיאר המשך רצוף של ההשתתפות בטיפול. לא היה מדובר אפוא בהבטחה כללית להשתקם בעתיד, אלא בהתנהגות שנבחנה לאורך תקופה.
שירות המבחן שקל גם גורמי סיכון: שימוש התמכרותי ממושך באלכוהול, קשיי ויסות רגשי, נסיבות חיים מורכבות והיעדר מערכות תמיכה מספקות. מנגד ציין היעדר דפוס עברייני מוכר, נטילת אחריות, התנזרות מאלכוהול ומוטיבציה להמשיך בתהליך. הערכת הסיכון הייתה נמוכה בנוגע למעורבות נוספת באלימות, אף שחומרת האלימות האפשרית במקרה של הישנות עבירות הוערכה כבינונית. משום כך המליץ השירות לאפשר טיפול בפיקוח, במסגרת צו מבחן ועבודות לתועלת הציבור, בלי לקטוע את הדרך שהחלה.
השופטת ניגשה לגזר הדין לפי עקרון ההלימה שבתיקון 113 לחוק העונשין, המחייב להתחשב בחומרת המעשה, באשמת המבצע ובמדיניות הענישה. היא הדגישה שהערכים שנפגעו הם שלמות הגוף והנפש, הכבוד והביטחון האישי. הסכין הוחזקה מראש, הוצאה מתוך הבגדים ושימשה לתקיפה לאחר עימות מילולי. בהתחשב ביכולת של סכין קומנדו לגרום נזק חמור בהרבה, כתבה השופטת כי "ובמזל הסכסוך הסתיים כפי שהסתיים". היא העריכה את הפגיעה בערכים המוגנים ברף בינוני עד גבוה, והתייחסה גם למצוקתו הנפשית של הנפגע לאחר האירוע.
כדי לקבוע את מתחם הענישה בחנה השופטת פסיקה במקרים של פציעה באמצעות סכין, אבן, פטיש וחפצים חדים אחרים. חלק מפסקי הדין עסקו בעבריינים ללא הרשעות קודמות, ובכמה מהם החמירו ערכאות הערעור בעונשים קלים שנגזרו בתחילה. על בסיס נסיבות המקרה וההשוואה קבעה מתחם של 10 עד 22 חודשי מאסר בפועל. משמעותו היא שללא הצדקה מיוחדת לחריגה, העונש המתאים היה אמור להיגזר בתחום הזה. השופטת לא קיבלה את המתחם המחמיר יותר שהציעה המדינה, אך גם לא מצאה שהעבירה קלה יחסית.
האפשרות לחרוג מהמתחם נשענה על סעיף 40ד לחוק העונשין, המאפשר הקלה כאשר הנאשם השתקם או שסיכוייו להשתקם ממשיים. השופטת הדגישה כי חריגה כזאת אינה אוטומטית ונעשית במשורה: יש להציג סימנים ממשיים לשינוי, ולא להסתפק בתקווה. כאן נתנה משקל לתשעה חודשי טיפול, לנוכחות הסדירה, לבדיקות הנקיות ולהתקדמות שהוכחה לאורך זמן. היא כתבה כי "הנאשם אשר עומד היום בפניי הינו אחר מזה שהיה בתחילת דרכו". לצד הקביעה הזאת לא התעלמה מחומרת האלימות ומכך שנגרם נזק לאדם אחר.
האיזון שנבחר לא היה קל כפי שביקש שירות המבחן. השופטת דחתה את האפשרות להסתפק בעבודות לתועלת הציבור וקבעה: "אטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות", כדי לשלב תגובה עונשית ממשית עם המשך הטיפול. הנאשם נידון לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות שתחילתן נקבעה ל-17 בנובמבר 2026, בפיקוח הממונה, ולצו מבחן לשנה. נוסף על כך נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי לעבירת אלימות מסוג פשע ושלושה חודשים על תנאי לעבירת אלימות מסוג עוון, שניהם למשך שלוש שנים. הוא חויב גם לפצות את הנפגע ב-5,000 שקל בעשרה תשלומים ולהתחייב בסכום של 5,000 שקל להימנע מעבירות שבהן הורשע למשך שלוש שנים. לא הוטל קנס נפרד כפי שביקשה התביעה.
הגזר מדגיש את גבולות ההעדפה השיקומית: העבירה הצדיקה לכאורה מאסר מאחורי סורג ובריח, והשופטת הצביעה במפורש על הנזק שנגרם ועל סכנת ההסלמה. ואולם, התהליך הטיפולי הוכח בראיות עדכניות, ולכן, כפי שנכתב בהחלטה, "מצאתי שיש לחרוג מן המתחם אותו קבעתי", והועדף עונש המוסיף פיקוח ותנאים. אם הנאשם לא יעמוד בהנחיות עבודות השירות, הוא עלול לאבד את האפשרות לרצות את המאסר מחוץ לכלא. כך ניתן משקל לשינוי בחייו בלי למחוק מן ההכרעה את חומרת הדקירה ואת זכויות הנפגע.
ת"פ 48129-07-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.