המילים "מקומות אחרונים" באתר הזמנת כרטיסי טיסה יקבלו הבהרה: לא בהכרח מדובר במושבים האחרונים במטוס, אלא במקומות שנותרו במחיר המוצג. השופט עבאס עאסי מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וואלה טורס בע"מ, שלפיו החברה תשנה את הכיתוב באתר ל"נותרו X מקומות אחרונים במחיר זה" ותבהיר את תנאי ביטול העסקה. ההסדר הושג ללא הודאה בהטעיה או באחריות, והוא נוגע לוואלה טורס בלבד. ההליך נגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ לא הוכרע בפסק הדין החלקי.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה במאי 2025 בידי שני צרכנים נגד שתי חברות בענף התעופה והתיירות. אחד המבקשים תיאר רכישת כרטיסים לאילת באתר וואלה טורס בפברואר 2025, לאחר שהוצג לו כי נותרו שבעה מקומות אחרונים בטיסה. לדבריו, הכיתוב יצר לחץ לרכישה מיידית, למרות שלטענתו מספר המושבים הפנויים בפועל היה גבוה יותר. הוא ביטל בהמשך את הכרטיסים ושילם דמי ביטול של 34 שקל. בתביעה האישית ביקש 133 שקל, ואומדן התביעה הקבוצתית ביחס לשתי המשיבות עלה על 2.5 מיליון שקל.
התובעים ביקשו לייצג צרכנים שנחשפו לאחד משני סוגי המצגים הנטענים בשבע השנים שלפני הגשת הבקשה. המבקש שהתייחס לאתר וואלה טורס טען שהכיתוב על שבעת המקומות האחרונים שהוצג ליד מחיר הטיסה לא שיקף בהכרח את מספר הכיסאות הפנויים במטוס. לטענתו, היה הבדל מהותי בין זמינות של כרטיסים במחיר מסוים לבין זמינות מושבים בטיסה בכלל. בבקשה נטען גם כי בטיסות בינלאומיות הופיע לעתים המספר תשעה. אלה היו טענות התובעים על אופן הצגת המידע, ולא ממצאים שבית המשפט קבע לאחר שמיעת הוכחות.
טענה נוספת כוונה לניסוח תנאי הביטול שנשלחו באישור ההזמנה. המבקש טען כי הצגת דמי ביטול קבועים של 60 שקל לכרטיס ולכיוון, בכפוף להערה כללית על חוק הגנת הצרכן, אינה מבהירה לצרכן את זכויותיו בתקופה הקבועה בחוק ועלולה להרתיע אותו מביטול העסקה.
וואלה טורס כפרה בטענות. בתשובתה הסבירה כי היא פועלת כסוכנות נסיעות, מציגה מידע הנשאב ממערכות חברות התעופה וכי הכיתוב אינו מתייחס למספר המושבים הכולל במטוס אלא למספר המקומות המוצעים לרכישה באותו מחיר ובאותו רגע. החברה טענה גם שתנאי הביטול הוצגו בכפוף לחוק הגנת הצרכן, שהמבקש חויב בפועל ב־34 שקל בלבד, ושבחינת ההסתמכות על המצג מצריכה בירור אישי לגבי כל צרכן.
החברה הסבירה כי נתוני ההזמנה מוזרמים ממערכות התעופה באמצעות ממשקים ממוחשבים וכי בענף פועלות קבוצות מחיר שונות, המכונות לעתים מחלקות רישום או דליים. במצב כזה, כך טענה, הכרטיסים הזמינים בקבוצת מחיר אחת עשויים להיגמר גם כשעדיין יש מושבים זמינים בקבוצת מחיר אחרת. מנגד השיב המבקש שהצרכן אינו מקבל הסבר על מבנה התמחור בשעת הרכישה. הוא הוסיף כי הכיתוב "מקומות אחרונים" הוכנס באתר עצמו וכי עצם קבלת נתונים חיצוניים אינה פוטרת את בעל האתר מאחריות לניסוח ההודעה המוצגת לצרכן.
המבקש דחה את ההסבר שלפיו האתר הוא רק צינור להצגת מידע, וטען כי וואלה טורס אחראית לאופן ניסוח ההודעות באתר שלה. בקדם המשפט הציע בית המשפט לשקול ניסוח המבהיר שמספר המקומות קשור לתנאי המחיר. בעקבות הדיון נוהל גישור, ובסיומו הגיעו הצדדים להסדר הסתלקות מוסכם.
בדיון קדם המשפט בפברואר 2026 הציג בא כוח המבקשים דוגמה לאופן שבו אתרי תעופה מבהירים שהמלאי המוצג נוגע לתנאי ההזמנה המסוימים. בית המשפט הציע לצדדים לשקול שינוי דומה, והדיון המשיך לגישור. התיקון שנבחר בסופו אינו משנה את מספר הכרטיסים או את מנגנון התמחור, אלא מוסיף שתי מילים המגדירות למה מתייחס המספר. זהו הבדל חשוב בין שינוי המצג הצרכני לבין קביעה שפעילות המכר או שיטת התמחור היו אסורות כשלעצמן.
השינוי הראשון שנקבע בהסדר הוא תוספת קצרה לכיתוב על זמינות הכרטיסים: "במחיר זה". השינוי השני נוגע לאישור ההזמנה: במקום הצגת דמי הביטול לצד הסתייגות כללית, יובהר בתחילת הוראות הביטול כי הביטול ייעשה בהתאם לחוק הגנת הצרכן, ורק לאחר תום התקופה הקבועה בחוק יחולו דמי הביטול או השינוי המפורטים בטופס. בכך מבקש ההסדר לתת לצרכן מידע מפורש יותר לפני שיחליט אם לבטל.
בית המשפט הדגיש כי תמחור דינמי של כרטיסי טיסה אינו פסול כשלעצמו. עם זאת, לפי התשובה שהגישה החברה עצמה, המספר המוצג כ"מקומות אחרונים" משקף את המקומות שנותרו במחיר מסוים ולא את כל המושבים בטיסה. משלא הובהר הדבר באתר, נמצא חשש כי צרכן סביר יבין את הכיתוב באופן שונה. השופט קבע כי הבקשה המקורית אינה תביעת סרק וכי התיקונים שהוסכמו מעניקים תועלת קונקרטית לרוכשי הכרטיסים.
הבסיס המשפטי לאישור הסתלקות מתוגמלת שונה מן השאלה אם תובענה ייצוגית הייתה מתקבלת לבסוף. בית המשפט בחן לפי חוק תובענות ייצוגיות האם הוצגה עילת תביעה לכאורה והאם ההליך הניב לקבוצה תועלת קונקרטית. נקבע שחשש ההטעיה לכאורה בשני המצגים מצדיק לראות בבקשה יותר מתביעת סרק, בעוד שהתחייבות לתקן את הניסוח נותנת מענה ישיר לטענות. מנגד הודגש שגם המשך ההליך לא הבטיח הצלחה, בין היתר לנוכח טענת החברה שכל צרכן הסתמך על הכיתוב בדרך שונה. ההסכמה, אפוא, אינה שקולה לפסק דין הקובע הפרה לאחר בירור מלא.
בהחלטתו אישר בית המשפט גם גמול למבקש בסך 3,500 שקל ושכר טרחה לבאי כוחו בסך 34 אלף שקל בתוספת מע"מ. הנימוק לכך היה עבודת ההכנה והניהול של ההליך, לרבות כתבי טענות, ישיבה מקדמית וגישור, לצד השינוי שנוצר באתר. אף שמדובר בהסתלקות ולא בהכרעה המקבלת תובענה ייצוגית, מצא בית המשפט הצדקה לאשר את הסכומים שהציעו הצדדים.
לצד סכומי הגמול והשכר התבקש בית המשפט לבחון את מידת העבודה שכבר נעשתה. הבקשה הוגשה, החברה הגישה תשובה, המבקש השיב לה, התקיים קדם משפט ונוהל גישור. השופט קבע שהסכומים שהוסכמו הם סבירים ביחס לשלב ההליך ולתועלת שבתיקון, אך הבהיר כי המלצת הצדדים לבדה אינה מחייבת אותו. סכומי הגמול ושכר הטרחה אושרו לאחר בחינתם השיפוטית, ולא כחיוב פיצוי לכל מי שרכש כרטיס באתר.
לעומת זאת, בקשת הצדדים לפטור אותם מתשלום החלק השני של אגרת בית המשפט נדחתה. נקבע שלא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים פטור, ועל וואלה טורס לשאת במחצית החלק השני, לצד שיפוי המבקש בגין מחצית החלק הראשון של האגרה. לא נדרש פרסום הודעה על ההסתלקות או איתור תובע מייצג חלופי.
בתוצאה האופרטיבית נמחקה וואלה טורס מבקשת האישור, והתביעה האישית של המבקש נגדה נדחתה ללא צו להוצאות. בית המשפט ציין שההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי יתר הצרכנים ואינה שוללת מהם אפשרות להגיש תביעות אישיות. ההכרעה אינה קובעת שהחברה הטעתה בפועל, ואינה מכריעה בטענות כלפי ישראייר. ת"צ 5733-05-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.