בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה תביעה של עורך דין שביקש לבטל התקשרות עם בזק בינלאומי בע"מ לרכישת דומיין ושתי תיבות דוא"ל, לאחר שטען שהובטח לו שהשירות יופעל בתוך יום או יומיים. הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר קבע כי ההבטחה הנטענת לא הוכחה ביחס לשירותי הדוא"ל, וכי גם לפי המועדים שנקבעו במסמכי ההתקשרות לא הוכחה הפרה שמקימה זכות לביטול. התובע חויב לשלם לבזק בינלאומי 1,300 שקל הוצאות.
עורכי הדין שלנו
ההתקשרות נעשתה ביוני 2025. התובע חתם ושלח את מסמכי ההתקשרות ביום 12 ביוני, ובלילה שלאחר מכן החל מבצע "עם כלביא". בזק בינלאומי טענה כי בשל המצב מרבית עובדיה לא יכלו לעבוד, דבר שעיכב את הטיפול. לדבריה, הדומיין הוקם כבר ב-16 ביוני, ואילו שתי תיבות הדוא"ל נפתחו ב-3 ביולי.
התובע טען כי נציגת החברה התחייבה שהשירות יינתן בתוך יום או יומיים, אך לדבריו השירות לא הופעל גם לאחר פניות רבות. בעקבות זאת הודיע על ביטול העסקה, בעוד החברה סירבה לבטל את ההתקשרות והמשיכה לחייב אותו. כדי לתמוך בגרסתו הציג דוא"ל שבו נציגת החברה הודתה במשתמע שאמרה כי בתוך יום או יומיים יחזרו אליו בעניין הדומיין.
בית המשפט הבחין בין הדומיין לבין השירות העיקרי שבמחלוקת, תיבות הדוא"ל. התובע עצמו הבהיר שהתביעה אינה עוסקת בדומיין אלא בשירותים האחרים. לכן, אף שהייתה אינדיקציה לאמירה על חזרה מהירה בעניין הדומיין, נקבע כי התובע לא הוכיח התחייבות דומה ביחס לפתיחת תיבות הדוא"ל. הרשם ציין כי התובע הוא עורך דין וכי "ודאי מודע למשמעות של חתימה על חוזה", במיוחד משום שלא חלק על כך שמסמכי ההתקשרות היו בידיו זמן מה לפני שחתם עליהם.
החברה טענה תחילה כי מסמכי ההתקשרות מאפשרים 14 ימי עסקים להקמת השירות. בית המשפט קבע שהסעיף שאליו הפנתה בהקשר זה מצוי במסמך הנוגע להצעת מחיר לרכישת דומיין, ולא לשירות הכולל את תיבות הדוא"ל. במסמך הרלוונטי לשירותי הדוא"ל הופיע מועד אחר: חמישה ימי עסקים מאישור ההזמנה על ידי החברה, אלא אם הוסכם אחרת. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי מדובר במועד משוער ולא בהתחייבות חד-משמעית.
נציגות בזק בינלאומי הסבירו כי אי אפשר היה לפתוח את תיבות הדוא"ל לפני קבלת הדומיין, משום שכתובת הדוא"ל כוללת את שם הדומיין. התובע לא חלק על כך. בית המשפט קיבל גם את טענת החברה כי היה מקום להתחשב בנסיבות החריגות שנוצרו עם פתיחת מבצע "עם כלביא". במסמכי ההתקשרות נכתב שהחברה אינה אחראית לעיכוב שנובע מגורמים שאינם בשליטתה, ובית המשפט קבע: "אני סבור כי הייתה הצדקה להתעכבות במתן השירות בעת מבצע 'עם כלביא'".
באשר למועד שבו השירות הפך זמין בפועל, החברה הציגה תיעוד שלפיו תיבות הדוא"ל נפתחו ב-3 ביולי 2025. עם זאת, בית המשפט ציין שאין די בפתיחה טכנית אם הלקוח לא קיבל הודעה עליה. נציגת החברה טענה שנשלחה הודעה באותו יום, אך לא הוצג לכך תיעוד. התובע עצמו הודה שב-8 ביולי כבר ידע שהתיבות נפתחו. בפסק הדין חושב כי מ-25 ביוני ועד 3 ביולי חלפו בדיוק חמישה ימי עסקים, ועד 8 ביולי חלפו שמונה ימי עסקים.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי גם אם מאמצים את גרסת התובע לגבי מועד הידיעה, אין מדובר בהפרה יסודית. המועד של חמישה ימי עסקים הוגדר מראש כמשוער, והעיכוב התרחש בתקופה שהושפעה מהמבצע הצבאי. לכן לא עמדה לתובע זכות לבטל את ההתקשרות.
התובע ניסה להסתמך גם על חוק הגנת הצרכן, אך בית המשפט קבע שהחוק מגדיר צרכן כמי שמתקשר לצורך אישי, ביתי או משפחתי, בעוד שההתקשרות במקרה הזה הייתה עסקית. במהלך הדיון נטענה גם טענה לחוזה אחיד, אולם היא לא הופיעה בכתב התביעה, והתובע לא הצביע על תנאי מסוים שלטענתו הוא מקפח.
לצד דחיית התביעה, בית המשפט נתן משקל גם לאופן ניהול הדיון. נקבע שהתובע "התפרץ שוב ושוב במהלך הדיון לדברי הצד שכנגד" באופן שהכביד על הדיון והאריך אותו שלא לצורך. בשל כך חויב בהוצאות בסך 1,300 שקל, סכום שבית המשפט הגדיר גבוה ביחס לסכום התביעה.
מספר התיק: ת"ק 71970-09-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.