נהג מונית שתבע את דוד אמשי סוכנויות בע"מ וביקש לבטל עסקה לרכישת ניסאן קשקאי, להשיב את התמורות ולקבל פיצויים, לא הצליח להוכיח כי הוטעה בנוגע לצריכת הדלק של הרכב. בית משפט השלום בקריות, מפי השופט יובל וסרקרוג, דחה את התביעה וחייב את התובע לשלם לסוכנות 7,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
צריכים עו"ד?
התובע רכש באפריל 2023 ניסאן קשקאי במסגרת עסקת טרייד אין. לדבריו, השיקול המרכזי ברכישה היה חיסכון בהוצאות הדלק בשל עבודתו כנהג מונית. הוא טען כי נציגת המכירות של הסוכנות מסרה לו שהרכב מסוגל לנסוע כ-1,100 קילומטרים על מיכל דלק מלא, וכי לאחר שקיבל את הרכב גילה פער של כ-50% בין הנתון שנמסר לו לבין צריכת הדלק בפועל. שבעה ימים לאחר מסירת הרכב דרש לבטל את העסקה. הסכם הזמנת הרכב נערך מול קרסו מוטורס בע"מ, יבואנית הרכב, באמצעות הסוכנות. במסגרת הליך קודם קבע בית המשפט כי אם התובע עומד על סעד של ביטול העסקה, עליו לצרף את קרסו כנתבעת. קרסו צורפה, אולם בהמשך הסכים התובע לדחיית התביעה נגדה. ההליך הראשון נמחק לבקשת התובע לאחר שהתנגד לזהות מומחה שמינה בית המשפט, ובספטמבר 2024 הוגשה התביעה מחדש.
מטעם התובע הוגשה חוות דעת של מומחה לרכב שלפיה צריכת הדלק בפועל עמדה על כ-12.96 קילומטר לליטר, באופן שמאפשר לדבריו נסיעה של כ-648 קילומטרים במיכל מלא. מנגד, מומחה מטעם הסוכנות קבע לאחר בדיקות כי ניתן להגיע לטווח העולה על 1,100 קילומטרים. בחוות דעת משלימה, לאחר נסיעה ברכבו של התובע, קבע המומחה מטעם הנתבעת כי לפי הצריכה שנמדדה ניתן להגיע לטווח של כ-1,236 קילומטרים במיכל של 55 ליטר. בית המשפט קבע כי הנתון של 1,100 קילומטרים שנמסר לתובע משקף בקירוב את נתוני היצרן והיבואן. לפי המפרט שנדון בפסק הדין, צריכת הדלק המשולבת היא 5.4 ליטר ל-100 קילומטרים ונפח המיכל הוא 55 ליטר. בית המשפט ציין כי נתונים אלה מובילים לטווח של כ-1,018 קילומטרים למיכל, וכי במפרט עצמו הובהר שמדובר בנתוני מעבדה וכי הצריכה בפועל מושפעת בין היתר מאופי הנהיגה ומתנאי הדרך.
השופט וסרקרוג קבע כי התובע לא עמד בנטל להראות חריגה משמעותית מנתוני הצריכה שהוצגו לו. בין היתר צוין כי לא הוצגו בדיקות של הרכב במוסך מורשה או אצל היבואן, לא הוצג ספר טיפולים ולא הובאו נתונים מכלי רכב אחרים מאותו דגם. בית המשפט גם מצא פגמים בחוות הדעת מטעם התובע, שנשענה על נסיעת מבחן אחת ולא כללה פירוט מלא של תנאי הנהיגה והמשתנים המשפיעים על צריכת הדלק. התובע העלה גם טענה שלפיה חתימותיו על הסכם הזמנת הרכב והנספח לו זויפו, וצירף חוות דעת גרפולוגית שלפיה קיימת סבירות של 99% לכך שלא חתם על המסמכים. בית המשפט קבע כי בנסיבות העסקה נראה שהתובע או מי שפעל מטעמו אישרו את מסמכי ההתקשרות, אך הוסיף כי גם קבלת טענת הזיוף לא הייתה מסייעת לתובע, משום שלא הוכח יסוד ההטעיה שעליו ביסס את דרישתו לביטול העסקה. בית המשפט קיבל דווקא את גרסת התובע בנקודה אחרת. ביחס לפגישה שנערכה באוגוסט 2023 קבע כי הסוכנות הציעה עסקת טרייד אין חלופית ולא השבה כספית רגילה של התמורה, ודחה את גרסת הנתבעת שלפיה הוצע לרכוש ממנו את הרכב בחזרה תמורת 150 אלף שקל ללא תנאי כזה. למרות זאת, נקבע כי הדבר אינו משנה את תוצאת התביעה.
עוד נקבע כי במערכת היחסים עם היבואנית שימשה הסוכנות כשלוחה של קרסו, וכי מסמכי ההתקשרות וחשבונית המס היו על שם קרסו. בית המשפט הבהיר כי אילו הוכחה חריגה מהרשאה, רשלנות או הטעיה מצד הסוכנות, ניתן היה לשקול חיובה בסעדים, אולם במקרה זה ההטעיה לא הוכחה. בסופו של דבר נדחתה התביעה במלואה, והתובע חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 7,000 שקל. ת"א 30952-09-24
