בית משפט השלום בהרצלייה חייב את הפניקס חברה לביטוח בע"מ לשלם 104,581 שקל לתובע שנפגע בתאונת דרכים באוקטובר 2021, אף שקבע כי לא הוכיח הפסדי שכר בעבר וכי לאחר התאונה דווקא קודם בעבודתו ושכרו השתפר משמעותית. השופטת הבכירה לימור רייך קבעה כי נותרה לתובע נכות רפואית משוקללת של 6.87% כתוצאה מהתאונה, אך העריכה שהשפעתה התפקודית נמוכה יותר, ופסקה את עיקר הפיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים.
התביעה הוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה מיום 7 באוקטובר 2021. הנתבע הראשון היה נתבע פורמלי, והנתבעת השנייה הייתה הפניקס. הצדדים לא נחלקו על עצם החבות, והמחלוקת התמקדה בגובה הנזק. לאחר שמיעת עדות התובע ועדות המומחה מטעם בית המשפט, נדרש בית המשפט להכריע בשיעור הנכות ובמשמעותה הכלכלית והתפקודית.
המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע תחילה נכות צמיתה של 3.5% בגין עמוד השדרה הצווארי. ביחס לעמוד השדרה המותני נקבעה נכות נוספת של 3.5%, ובתחילה לא נמצא קשר סיבתי לתאונה. לאחר שהוצג למומחה סיכום ביקור אצל רופא המשפחה שנערך בסמוך לתאונה ובו תועדו תלונות על כאבים בגב התחתון, הוא שינה את מסקנתו וקבע כי גם הנכות המותנית קשורה לתאונה. הנכות האורתופדית המשוקללת הועמדה על 6.87%.
הנתבעת ביקשה לערער על מסקנות המומחה, בין היתר משום שסיכום הביקור לא עמד לפניו בעת עריכת חוות הדעת, משום שבדיקה סמוכה לתאונה הייתה תקינה, ומשום שהתובע לא קיבל טיפול במשך כשלוש שנים. המומחה הסביר כי עצם העובדה שסימפטומים לא הופיעו מיד אינה שוללת את הקשר, וכי המסמך מרופא המשפחה התיישב עם האנמנזה שמסר התובע ועם ממצאי הבדיקה הקלינית. גם תאונה נוספת שבה היה מעורב התובע לאחר התאונה הנדונה לא הביאה את המומחה לשנות את מסקנותיו, מאחר שלא התברר מה עמד ביסוד ההפניה לצילום עמוד השדרה הצווארי.
בית המשפט אימץ את חוות הדעת. השופטת רייך קבעה כי "חוות-הדעת לא נסתרה", וכי אין בה מסקנות שאינן עומדות במבחן ההיגיון. בהתאם לכך נקבע שנכותו הרפואית המשוקללת של התובע עומדת על 6.87% כתוצאה מהתאונה.
המחלוקת המרכזית עברה לאחר מכן לשאלת הנכות התפקודית. התובע טען כי "נכותו התפקודית משמעותית, בפרט בהינתן אופי עיסוקו בתחום המכניקה, הכרוך בעבודה פיזית". הוא העיד כי הוא סובל מכאבים ומתקשה בעבודה וכי אלמלא התאונה היה יכול להתקדם יותר. מנגד, הפניקס טענה כי "הנכות הרפואית נטולת כל משמעות תפקודית".
בית המשפט לא קיבל את עמדת התובע במלואה. נקבע כי הוא לא הציג ראיה אובייקטיבית לפגיעה בכושר העבודה, וכי מעדותו ומנתוני ההכנסה עולה שלאחר התאונה הוא קודם, קיבל קביעות, עבד שעות נוספות ושכרו השתפר באופן משמעותי. בשל כך נדחתה דרישתו לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר. עם זאת, לנוכח גילו, שנות העבודה שנותרו לו והאפשרות שהנכות תשפיע בעתיד על כושר עבודתו, קבעה השופטת כי "נכותו התפקודית נופלת מהנכות הרפואית" אך אינה חסרת משמעות.
בגין הפסדי השתכרות לעתיד פסק בית המשפט 85 אלף שקל, סכום שנקבע באופן גלובלי על דרך האומדנה ושיקף כ-30% מחישוב אקטוארי מלא, כולל הפסד פנסיה. בנוסף נפסקו 3,000 שקל בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד, 2,500 שקל בגין הוצאות, ו-14,081 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול הועמד הפיצוי על 104,581 שקל.
הפניקס חויבה גם בשכר טרחת עורך דין כדין, באגרה וביתרת האגרה השנייה, וכן בשכר עדות המומחה ככל שטרם שולם. בית המשפט קבע כי סכום הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית. ת"א 43965-02-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.