בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל ברובה תביעה של נהג משאית נגד נועה את אדיר שינוע מטענים בע"מ ודחה במלואה תביעה שכנגד שהגישה החברה נגדו בסך 157,791 שקל. בית הדין, בהרכב השופטת סימה קרמר ונציג ציבור עובדים, קבע בין היתר כי רכיבים בתלושי השכר היו פיקטיביים, כי הנהג פוטר ללא שימוע כדין וכי טענות החברה לגניבת דלק ומשטחים לא הוכחו.
הנהג עבד בחברת ההובלות מיוני 2022 ועד יולי 2023. הוא תבע 141,831 שקל בגין שכר וזכויות סוציאליות, ובהן פנסיה, שעות נוספות, קרן השתלמות, אש"ל, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין תלושי שכר ופיטורים ללא שימוע. החברה טענה מנגד כי זכויותיו שולמו, למעט חוסרים מסוימים בהפקדות, והגישה תביעה שכנגד בגין נזקים, גניבות נטענות ופגיעה בשמה הטוב.
בית הדין קבע כי הצדדים סיכמו על שכר של 9,000 שקל נטו בחודש, וכי חלוקת השכר בתלושים לרכיבי יסוד, בונוס, פרמיה ושעות נוספות לא שיקפה רכיבים אמיתיים אלא נועדה להגיע לשכר הנטו המוסכם. לאחר שהחברה לא הציגה תחשיב חלופי, נקבע כי שכר היסוד הקובע הוא 10,868 שקל ברוטו. עוד נקבע כי לא נמסרה לנהג הודעה תקינה בכתב על תנאי העסקתו. ביחס לסיום העבודה קיבל בית הדין את גרסת הנהג וקבע כי הוא פוטר לאלתר ב-16 ביולי 2023 בהודעת ווטסאפ, לאחר שסירב לנסוע במשאית חלופית שהובאה לו. נקבע כי גרסת החברה בנושא לא הייתה עקבית וכי לא הוכח שנערך לנהג שימוע לפני הפיטורים. בשל כך נפסקו לו 10,868 שקל חלף הודעה מוקדמת, 11,272.5 שקל פיצויי פיטורים ו-6,000 שקל פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע.
רכיב מרכזי נוסף היה שעות נוספות. בית הדין קבע כי התשלום שנרשם בתלושים כ"שעות נוספות גלובליות" היה חלק מהחלוקה הפיקטיבית של השכר, וכי החברה לא ניהלה דוחות נוכחות. עדויות ומקצת נתוני הטכוגרף תמכו בקביעה שהנהג אכן עבד שעות נוספות. על בסיס החזקה שבחוק הגנת השכר והפסיקה בעניין היעדר רישום, נפסקו לו 62,478 שקל בגין שעות נוספות. החברה חויבה גם ב-9,295 שקל בגין הפקדות לפנסיה והשבת ניכויים שלא הועברו, 12,349 שקל בגין אש"ל, 796 שקל בגין ניכויים לקרן השתלמות, 3,224 שקל בגין יתרת שכר יולי 2023, 2,000 שקל בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה ו-5,000 שקל בגין פגמים בתלושי השכר. בנוסף נפסק פיצוי של 11,272.5 שקל בגין הלנת פיצויי פיטורים.
מנגד, התביעה שכנגד נדחתה במלואה. בית הדין קבע כי טענות בעלות גוון פלילי, ובהן גניבת דלק ומשטחים, דורשות הוכחה ברף מוגבר, וכי החברה לא הציגה ראיות ישירות למעשי הגניבה הנטענים. ביחס למשטחים נקבע כי גרסת החברה השתנתה מהותית בחקירה, והתמונות שהוגשו לא הוכיחו גניבה. גם הדרישה לחייב את הנהג ב-24 אלף שקל בגין נזק למשאית נדחתה, בין היתר משום שהראיות לא ביססו את חיובו בסכום הנתבע. הטענה לפגיעה בשם הטוב נדחתה לאחר שלא הובאו ראיות לפגיעה ביחסי החברה עם הלקוח שעליו הסתמכה.
בית הדין חייב את החברה להשתתף בהוצאות המשפט של הנהג בסך 4,000 שקל ובשכר טרחת עורך דין בסך 17 אלף שקל.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.