בית הדין הארצי לעבודה הודיע כי הוא שוקל לקבל בקשת רשות ערעור ולהורות על ביטול החלטה שניתנה בבקשה לביטול פסק דין, לאחר שהתברר שההחלטה ניתנה בידי שופטת לבדה אף שפסק הדין המקורי ניתן בידי מותב שכלל שופטת ונציגי ציבור. השופט רועי פוליאק הבהיר כי בשלב זה אין מדובר בהכרעה סופית בבקשת רשות הערעור: הצדדים הוזמנו להתייחס לכוונת בית הדין, ורק לאחר מכן תינתן החלטה בהתאם. בית הדין אף הדגיש שהאפשרות הנשקלת היא לבטל את ההחלטה מטעם הנוגע להרכב שדן בה, "מבלי להתייחס לתוכנה".
צריכים עו"ד?
ההליך בבית הדין הארצי הוא בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בבקשה לביטול פסק דין. במהלך גיבוש ההחלטה בבקשת רשות הערעור התברר לבית הדין פרט דיוני שהיה בעל חשיבות להמשך הטיפול: פסק הדין שביטולו התבקש ניתן בבית הדין האזורי על ידי מותב שכלל שופטת ושני נציגי ציבור, ואילו ההחלטה בבקשה לבטל אותו פסק דין ניתנה על ידי השופטת לבדה, כדן יחיד.
החלטת בית הדין הארצי קצרה וממוקדת בנקודה הזאת. היא אינה מפרטת את המחלוקת העובדתית או המשפטית המקורית בין המבקש למשיב, אינה מתארת את טענותיהם בבקשה לביטול פסק הדין ואינה מביאה טענות שלהם בבקשת רשות הערעור. לכן אין בהחלטה טענת מבקש או טענת משיב שניתן לצטט מבלי להוסיף מידע שאינו מופיע במסמך. ההכרעה הזמנית עוסקת אך ורק בשאלה מי היה צריך לדון בבקשת הביטול לאחר שפסק הדין המקורי ניתן במותב משותף.
השופט פוליאק הפנה לפסיקה קודמת של בית הדין לעבודה, שבה נקבע הכלל כי "בקשה שעניינה פסק דין שניתן על ידי המותב צריך שתידון על ידי המותב כולו". לאחר מכן הובאה בהחלטה קביעה מפורטת יותר מפסיקה של בית הדין הארצי: "ככל שפסק הדין ניתן על ידי מותב הכולל שופט ונציגי ציבור, אותו מותב שנתן את פסק הדין צריך לדון בבקשה לביטול אותו פסק דין". באותה מובאה צוין גם שאם הדבר אינו אפשרי, הבקשה תידון בידי מותב שייקבע לפי הכללים.
על יסוד הכלל הזה בחן בית הדין את המצב בתיק שלפניו. פסק הדין המקורי ניתן כאמור בהרכב של שופטת ושני נציגי ציבור. ההחלטה המאוחרת, שבה נדונה בקשה לביטול אותו פסק דין ונקבעו תנאים לביטולו, ניתנה בידי השופטת בלבד. בקשת רשות הערעור שהגיעה לבית הדין הארצי נסבה על אותה החלטה ועל התנאים שנקבעו בה.
הפער בין ההרכב שנתן את פסק הדין לבין ההרכב שדן בבקשה לבטלו הוביל את בית הדין הארצי לשקול מסלול דיוני שאינו דורש בשלב זה בחינה של תוכן ההחלטה. בלשון ההחלטה: "בית הדין שוקל אפוא לקבל את בקשת רשות הערעור ולהורות על ביטול ההחלטה, מבלי להתייחס לתוכנה". הניסוח "שוקל" הוא חלק מהותי מן ההחלטה: בית הדין לא קבע שבקשת רשות הערעור כבר התקבלה ולא הורה בשלב זה על ביטול סופי של ההחלטה.
הכוונה שאותה הציג בית הדין היא שאם יבחר בדרך הזאת, הדיון בבקשה לביטול פסק הדין יוחזר לבית הדין האזורי. שם אמורה להינתן החלטה חדשה בידי ההרכב שנתן את פסק הדין שביטולו מתבקש. בית הדין הארצי ציין כי ההחזרה הנשקלת תהיה ללא צו להוצאות. בכך ההליך אמור לחזור לנקודה שבה בקשת הביטול עצמה נבחנת מחדש בפני המותב המתאים, ולא להסתיים בהכרעה לגוף המחלוקת שבין הצדדים.
החלטת הביניים גם מעניקה לצדדים אפשרות להשמיע עמדה ביחס למסלול שבית הדין הארצי שוקל. נקבע כי הם רשאים להתייחס לכוונת בית הדין עד 26 באוגוסט 2026. עוד נקבע כי אם צד לא יגיש התייחסות, הדבר יתפרש כהסכמה להחזרת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין לבית הדין האזורי לצורך החלטה חדשה של ההרכב שנתן את פסק הדין המקורי.
בית הדין נתן הוראה מיוחדת גם ביחס למסירת ההחלטה. מאחר שהמבקש אינו מיוצג ומופיע בהליך בעצמו, המזכירות התבקשה לוודא שההחלטה התקבלה בידיו. המשיב, לעומת זאת, מיוצג בהליך. ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים ונקבע כי תישלח אליהם.
המשמעות הדיונית שעולה ישירות מן ההחלטה היא שהדיון בבקשת רשות הערעור טרם הסתיים. בית הדין זיהה קושי הנוגע להרכב שנתן את החלטת הביטול, הציג את הכלל המשפטי שלפיו בקשה לביטול פסק דין שניתן במותב צריכה להידון בידי אותו מותב, והודיע מהי התוצאה שהוא שוקל בעקבות זאת. הוא לא הכריע אם התנאים שנקבעו בהחלטת הביטול היו נכונים, לא בחן בהחלטה זו את נימוקי הביטול לגופם ולא הכריע במחלוקת המקורית שביסוד פסק הדין.
ההבחנה בין פסק הדין המקורי, החלטת הביטול ובקשת רשות הערעור חשובה להבנת ההליך כפי שהוא מתואר במסמך. תחילה ניתן פסק דין בידי מותב שכלל שופטת ונציגי ציבור. לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול אותו פסק דין, וההחלטה בבקשה ניתנה בידי השופטת בלבד. על ההחלטה הזאת, לרבות התנאים שנקבעו לביטול פסק הדין, הוגשה בקשת רשות הערעור לבית הדין הארצי. רק בעת גיבוש ההחלטה בערעור התברר לבית הדין הארצי כי קיימת אי התאמה בין הרכב פסק הדין המקורי להרכב שדן בביטולו.
בית הדין לא הציג את הפגם כטעם להכריע בתוכן הבקשה במקום הערכאה האזורית. להפך, המסלול שהוא שוקל מחזיר את שאלת הביטול לאותו בית דין, כדי שהמותב שנתן את פסק הדין ייתן החלטה חדשה. בכך נשמרת ההבחנה בין השאלה הדיונית מי מוסמך לדון בביטול לבין השאלה המהותית אם יש לבטל את פסק הדין ובאילו תנאים.
גם העובדה שבית הדין הארצי ציין שהביטול הנשקל יהיה "מבלי להתייחס לתוכנה" מגדירה את גבולות ההחלטה. אין במסמך קביעה שההחלטה של בית הדין האזורי הייתה שגויה מבחינת נימוקיה, ואין קביעה שהתוצאה שאליה הגיעה הייתה שגויה. הקושי שזוהה נוגע לכך שהחלטה בבקשת ביטול של פסק דין שניתן במותב התקבלה בדן יחיד, בניגוד לכלל המשפטי שהובא בהחלטה.
בשל אופייה של ההחלטה אין בה גם תוצאה סופית ביחס לבקשת רשות הערעור. האפשרות לקבל את הבקשה ולבטל את ההחלטה הוצגה ככוונה שעליה רשאים הצדדים להגיב. רק לאחר שלב ההתייחסות יוכל בית הדין להשלים את החלטתו. לכן אין לתאר את המסמך כפסק דין שמקבל את הערעור, אלא כהחלטה שבה בית הדין הארצי מציג לצדדים את המסלול שהוא שוקל לנקוט בעקבות סוגיית ההרכב שהתגלתה.
מספר התיק: בר"ע 73738-01-26.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.