בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר ארבע שנות מאסר בפועל על נהג צעיר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהמתה בקלות דעת ובנהיגה בשכרות לאחר שהתנגש במשאית בכביש 6 וחברו, שישב לצדו ללא חגורת בטיחות, נהרג במקום. לצד המאסר נפסל הנהג מלהחזיק רישיון למשך 12 שנים מיום שחרורו, ונפסק למשפחת המנוח פיצוי של 50 אלף שקל. השופט רון סולקין אימץ את הסדר הטיעון המשותף, אף שציין כי "ההסדר אומנם מקל".
לפי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם, התאונה אירעה ב-20 בינואר 2024 סמוך לשעה 00:50. הנאשם נהג ברכב פרטי בכביש 6 מצפון לדרום, כשחברו יושב לצדו ואינו חגור. לפני הנסיעה ובסמוך לה שתה הנאשם משקאות משכרים. בבדיקת דמו נמצאו 91 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם. מאחר שהיה נהג צעיר שטרם מלאו לו 24 שנים, צוין בגזר הדין כי מדובר בכמות של בערך פי תשעה מהמותר.
תנאי הדרך תוארו כתקינים: הראות הייתה טובה, הכביש מואר, יבש וסלול והמהירות המותרת הייתה 110 קמ"ש. בסמוך לקילומטר 171 התקרב הנאשם במהירות גבוהה למשאית שנסעה במהירות 90 קמ"ש והתנגש בפינה האחורית שלה. בעקבות ההתנגשות הסתחרר רכבו, פגע במעקה הבטיחות והמשיך לנוע עוד כ-11.2 מטרים. חברו של הנאשם נהרג במקום, והנאשם עצמו נחבל קשה. לרכב נגרמו נזקים נרחבים.
בתחילת ההליך כפר הנאשם באשמה והחלה שמיעת ראיות. לאחר שנשמעו עדי תביעה מרכזיים, ובהם סייר תנועה, בוחן תנועה ונהג המשאית, הגיעו הצדדים להסדר טיעון. כתב האישום תוקן והנאשם הודה בעובדות והורשע בעבירות של המתה בקלות דעת ונהיגה בשכרות.
תסקיר שירות המבחן תיאר את הנאשם כבן 23, רווק, שסיים 12 שנות לימוד. לפי התסקיר, מאז התאונה אינו עובד, והוא מתמודד עם פגיעות גופניות ועם תכנים פוסט-טראומטיים ומקבל טיפול פסיכותרפי. הוא הודה בפני קצין המבחן בעובדות העבירה והביע חרטה על אובדן חברו ועל הכאב שגרם לסובבים אותו, אך שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן המליץ כי אם יביע נכונות להשתלב בטיפול במהלך מאסרו, הנושא ייבחן בידי גורמי שירות בתי הסוהר.
לנאשם לא הוצגו הרשעות פליליות קודמות, אך בגזר הדין צוין כי לחובתו תשע הרשעות תעבורתיות, ובהן סטייה מנתיב תוך הפרעה לתנועה, אי ציות לתמרור "אין כניסה" ונהיגה ללא רישיון.
הסדר הטיעון כלל עתירה משותפת לארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למשפחת המנוח, פסילת רישיון בפועל למשך 12 שנים ופסילה על תנאי. שני הצדדים ביקשו מבית המשפט לאמץ את ההסדר. התביעה ביקשה "פיצוי משמעותי למשפחת המנוח", ואילו ההגנה טענה כי "הפיצוי אינו רכיב הענישה המרכזי" וכי פיצוי משמעותי יינתן ממילא במסגרת ההליכים האזרחיים המתאימים.
בית המשפט קבע שאין עילה לחרוג מההסדר. השופט סולקין ציין כי הוא מקל, אך נתן משקל להודאת הנאשם, גם אם בשלב מאוחר, לכך שההסדר כולל הרחקה מהכביש לתקופה משמעותית ולרכיב הפיצוי. עוד נשקלו הכללים בדבר כיבוד הסדרי טיעון והעובדה שההסדר גובש בידי שופט מגשר במסגרת דיון מקדמי. התביעה מסרה כי משפחת המנוח עודכנה בהסדר ובחרה שלא להביע עמדה.
ביחס לפיצוי קבע בית המשפט כי יש מקום לרכיב משמעותי, אף שעיקר הפיצוי צפוי להינתן במסגרת הליך לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופט הסביר כי הפיצוי הפלילי מבטא נטילת אחריות במישור המעשי ונועד גם להמחיש, ככל שניתן, את האובדן ולהקל במידה מסוימת על משפחת המנוח כבר בשלב זה.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים, פיצוי של 50 אלף שקל למשפחת המנוח, פסילת רישיון נהיגה ל-12 שנים מיום השחרור ופסילה על תנאי לשנה. בית המשפט הורה כי הנאשם יתייצב לריצוי עונשו מיד. מספר התיק: ת"פ 72515-01-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.