בית משפט השלום בפתח תקווה גזר 40 חודשי מאסר על נאשם שהודה בשלושה כתבי אישום שכללו שישה אירועים של נהיגה בזמן פסילה לצמיתות, הפרת הוראות שיפוטיות ושורת עבירות כלפי שכניו, ובהן איומים, פגיעה בכלי רכב וברכוש, תקיפה והחזקת סכין. השופט גיל גבאי הוסיף מאסרים מותנים, פסילה לשלוש שנים שתימנה ממועד שחרורו, קנס של 18 אלף שקל ופיצוי כולל של 25 אלף שקל לנפגעי העבירה. בקשת המדינה לחלט רכב מרצדס ששימש את הנאשם נדחתה.
ההליך המרכזי, ת"פ 38055-03-25, נפתח במרץ 2025. לאחר שנשמעה פרשת התביעה ועדות הנאשם, הגיעו הצדדים להסדר דיוני: הנאשם הודה בעובדות כתב האישום וצירף תיק תעבורה ותיק פלילי נוסף מבית משפט השלום בכפר סבא. לא הייתה הסכמה לעניין העונש. בגזר הדין הפריד בית המשפט בין עבירות הנהיגה בשני התיקים לבין ריבוי העבירות שבוצעו על רקע סכסוך החניה עם שכנים בבניין שבו התגוררה אמו של הנאשם.
לפי העובדות שבהן הודה, רישיון הנהיגה של הנאשם נפסל לצמיתות בידי בית המשפט העליון עוד ב-1993 לאחר תאונה בה נדרסו שני ילדים. למרות זאת, הוא פנה ב-2017 לרשות הרישוי, הצהיר בטופס בקשה כי לא נפסל על ידי בית משפט והונפק לו רישיון. בתיקים שנדונו כעת הורשע בכך שנהג בשישה אירועים שונים בתקופה שבין נובמבר 2022 למרץ 2025, בשלושה כלי רכב שונים, ובהם רכב שכור. בחלק מן האירועים נהג גם בניגוד לתנאי מעצר בית ולהוראות הרחקה מן הבניין.
כתב האישום המצורף שעסק בסכסוך השכנים תיאר רצף אירועים נוסף. בין היתר, הנאשם הודה כי ניפץ שמשה של רכב בפטיש, שבר מצלמות אבטחה בלובי, ריסס מצלמות בצבע, שרט כמה כלי רכב, איים על שכנים ועל עובד של חברה שהתקינה מצלמות, תקף שכן באמצעות אקדח איירסופט, ירק על שכנים, איים על שוטר והחזיק סכין במהלך עימות עם דיירים. כמה אישומים אחרים נמחקו במסגרת כתב האישום המתוקן.
התביעה תיארה את המתרחש בבניין כ"סיוט מתמשך" לדיירים. היא טענה כי עבירות הנהיגה בזמן פסילה מלמדות על זלזול בהחלטות שיפוטיות, וביקשה לקבוע מתחמים נפרדים ולהטיל שבע שנות מאסר, מאסר מותנה, קנס, פיצוי וחילוט של רכב המרצדס. התביעה הסתמכה גם על עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם ועל תסקיר שירות המבחן, שבו הוערך סיכון להישנות עבירות, בפרט בתחום התעבורתי.
ההגנה טענה מנגד כי "מרבית האירועים בתיק השכנים הם עבירות רכוש ואיומים ברף הנמוך ביותר", וכי הסכסוך החל רק לאחר שנים של שכנות ללא בעיות. הסנגור טען שהנאשם סבר כי הרישיון שקיבל מרשות הרישוי תקף, הדגיש כי הודה בשלושת התיקים וחסך שמיעת עדים רבים, ופירט את מצבו הרפואי המורכב. ההגנה ביקשה לקבוע מתחם כולל של 20 עד 30 חודשי מאסר ולחרוג ממנו לקולא בשל מצבו הרפואי והנפשי.
בית המשפט לא קיבל במלואה את עמדתו של אף אחד מהצדדים. בעבירות הנהיגה קבע השופט גבאי מתחם של 20 עד 36 חודשי מאסר. הוא הדגיש את ריבוי המקרים, את העובדה שמדובר בפסילה לצמיתות ואת השימוש בשלושה כלי רכב, אך ציין כי לנהיגה לא נלוו עבירות תנועה נוספות מלבד נהיגה ללא ביטוח. השופט קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות הנהיגה היא בינונית-גבוהה.
ביחס לעבירות כלפי השכנים קבע בית המשפט מתחם של 20 עד 30 חודשי מאסר. בפסק הדין נכתב כי עמדת המדינה של 30 עד 60 חודשים "מחמירה יתר על המידה", אך גם כי התייחסות ההגנה לכל אירוע בנפרד מתעלמת מחומרת חלק ניכר מן האישומים. השופט הדגיש את מספר הנפגעים, הנזק לרכוש, האיומים, התקיפות והפגיעה בשלוות הנפש ובביטחון האישי של הדיירים. המתחם המשולב לכלל העבירות נקבע על 40 עד 66 חודשי מאסר.
בקביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט לחומרה את עברו של הנאשם ואת הערכת שירות המבחן, אך ציין שהרשעותיו הפליליות ישנות ושמשקלן נמוך. מנגד, נתן משקל להודאה, לצירוף שני התיקים הנוספים ולנסיבות האישיות. השיקול המרכזי לקולה היה מצבו הרפואי: בגזר הדין תוארו תסחיף ריאתי, קשיי נשימה, בצקות ברגליים והידרדרות בתקופת המעצר. השופט קבע כי מצבו מצדיק למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם, אך לא לחרוג ממנו.
סוגיה נפרדת הייתה עתירת המדינה לחלט את רכב המרצדס שנתפס. מן הראיות עלה כי הרכב, ששוויו הוערך בכ-180 אלף שקל, היה רשום על שם אמו של הנאשם, שימש אותו בפועל ונרכש בכספים של בני משפחתו. השופט קבע כי אף שהנאשם עשה בו שימוש בלעדי, חילוטו יטיל פגיעה כלכלית משמעותית על אמו ואחיו. "אין זה צודק להטיל נטל כלכלי כה כבד על בני המשפחה", כתב, ודחה את בקשת החילוט. במקום זאת קבע קנס של 18 אלף שקל, לצד יתר רכיבי הענישה.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 40 חודשי מאסר, שיימנו ממועד מעצרו לפי רישומי שירות בתי הסוהר. בנוסף נקבעו שני מאסרים מותנים, פסילת רישיון לשלוש שנים ממועד שחרורו וקנס של 18 אלף שקל. השופט הבהיר כי הפסילה לצמיתות שנקבעה בידי בית המשפט העליון ממשיכה לעמוד בתוקף כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת. הפיצוי לנפגעי העבירה, שעליו הסכימו הצדדים, הועמד על 25 אלף שקל.
מספר התיק: ת"פ 38055-03-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.