בית משפט השלום לתעבורה בנוף הגליל-נצרת הורה להשיב לנאשם רכב סובארו שנתפס בידי המשטרה, אף שהמדינה הודיעה כי בכוונתה לבקש בסיום ההליך את חילוטו לצורך השמדתו. השופט רומן קלוגרמן קבע כי קיימות עדיין תכליות המצדיקות שמירה על הרכב לצורך מניעתי ולהבטחת חילוט אפשרי, אך ניתן להשיגן באמצעות תנאים מגבילים במקום המשך החזקתו במגרש המשטרתי.
ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה להחזרת תפוס בהליך פלילי שבו מייחסת המדינה לנאשם עבירות הנוגעות לשינוי מבנה הרכב, שימוש ברכב שנאסר בשימוש, אי התאמת מבנהו וציודו לתקנות ונהיגה ללא ביטוח. לפי כתב האישום, בינואר 2026 נהג הנאשם ברכב סמוך לאזור התעשייה הדרומי במגדל העמק, אף שניתנה בעניינו הודעת איסור שימוש ואף שבהחלטה שיפוטית קודמת נקבע כי הרכב יוצא מהמגרש המשטרתי באמצעות גרירה בלבד.
עוד נטען בכתב האישום כי ברכב בוצעו שינויי מבנה ללא היתר מתאים ממשרד הרישוי, ובהם החלפת מנוע וצנרת, התקנת טורבו מוגדל ולא מקורי, מסנן אוויר פתוח, פורק לחץ, רכיבים לא מקוריים במערכת פליטת הגז ורדיאטור מוגדל. לפי כתב האישום, בבדיקת הבוחן נמצא גם כי הרכב מרעיש בעוצמה בלתי סבירה ומערכת הפליטה משמיעה פיצוצים חזקים. מדובר בשלב שבו האישומים טרם הוכרעו, ובית המשפט לא קבע במסגרת ההחלטה כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו. הנאשם ביקש לקבל את הרכב בחזרה וטען כי הוא נדיר, רגיש ויקר, וכי שוויו מוערך בכ-150 אלף שקל ומעלה. לדבריו, החזקתו כשהוא חשוף לפגעי מזג האוויר גורמת לבלאי ולירידת ערך. הוא הבהיר כי אין מחלוקת מצדו שהרכב אינו תקין ואינו כשיר לנסיעה מבחינה מכנית ובטיחותית, וטען כי אין עוד צורך ראייתי בהמשך תפיסתו לאחר שהרכב נבדק וצולם.
הנאשם הציע להבטיח את מטרות התפיסה באמצעות ערבויות, הפקדה כספית ואיסור ביצוע פעולות ברכב. מנגד, המדינה התנגדה להחזרתו והודיעה כי בתום ההליך תבקש לחלט אותו לצורך השמדתו. לטענתה, החזרת הרכב עלולה להביא לכך שהנאשם ישוב לנהוג בו, לאחר שלפי כתב האישום כבר נהג בו בניגוד להחלטה שיפוטית קודמת.
השופט קלוגרמן ציין כי המדינה לא טענה שהמשך החזקת הרכב נדרש לצורך ראייתי. הוא בחן את הבקשה לפי ההלכות העוסקות בתפיסת רכוש, שלפיהן יש לבחון לא רק אם קיימת עילה לתפיסה, אלא גם אם ניתן להשיג את מטרתה באמצעות חלופה מידתית שפגיעתה בבעל הרכוש פחותה. בית המשפט קבע כי העילה להמשך החזקת הרכב עדיין קיימת, הן מן ההיבט המניעתי והן כדי לאפשר חילוט עתידי אם המדינה תבקש זאת ובית המשפט יורה עליו בסיום ההליך. עם זאת, השופט הדגיש כי חילוט הוא סמכות שבשיקול דעת, וכי שאלת סיכויי החילוט עשויה להשפיע גם על ההכרעה בשלב הביניים.
בהחלטה צוין כי לצורך בחינת ההיבט המניעתי יהיה צורך להתייחס למהות השינויים ברכב ולשאלה אם ניתן להשיב את מצבו הטכני והמכני לקדמותו או לקבל את אישור משרד התחבורה לשינויים. השופט הבהיר כי שאלה זו אינה מוכרעת בשלב הנוכחי ותתברר לאחר הצגת הראיות או אם השינויים יוסרו. עוד צוין כי מעבר לטענת הנאשם בדבר שווי הרכב, המדינה לא הציגה מסמך שיש בו כדי לשנות מהשווי הנטען של 150 אלף שקל. השופט גם נתן משקל לכך שאיסור השימוש המנהלי שנדון בהליך קודם לא כלל תפיסה של הרכב לצורך השמדתו. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על החזרת הרכב בכפוף לשורה של תנאים שנועדו לשמור על האפשרות לחלטו בהמשך. בין היתר נקבע איסור דיספוזיציה ברכב במשרד הרישוי, הפקדה כספית של 50 אלף שקל, ערבות עצמית של 100 אלף שקל וערבות צד שלישי של 50 אלף שקל. בנוסף נדרש ביטוח מקיף שבו תירשם מדינת ישראל כמוטב נוסף, והפוליסה תחודש מדי שנה עד להכרעה בעניינו של הרכב.
בית המשפט קבע גם כי הרכב יוצא מהמגרש המשטרתי בגרירה בלבד. השימוש בו יישאר אסור כל עוד לא יוסרו השינויים המבניים המתוארים בכתב האישום, והוא לא יעבור מבחן רישוי שנתי ובדיקת בוחן משטרתי שיוודא את הסרת השינויים. נקבע גם כי בעקבות החזרת הרכב לא יוכל הנאשם להעלות טענה ראייתית הנובעת מעצם החזרתו ומהצורך להוכיח את השינויים שנערכו בו. אם השינויים יוסרו והרכב יעמוד בתנאים שנקבעו, ניתן יהיה לבקש עיון חוזר בתנאים שנלוו להחזרתו.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.