בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע נהג בעבירות של המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ונהיגה בכיוון הפוך בכביש חד-סטרי, לאחר שקבע כי נהג בכביש 6 נגד כיוון התנועה כשהוא שיכור כתוצאה מצריכת קוקאין, התנגש ברכב אחר וגרם למותו של הנהג. השופטת אפרת פינק דחתה את קווי ההגנה שלפיהם הקוקאין שנמצא בבדיקת הדם לא היה שלו או הגיע ממנות דם שקיבל, וכן את הטענות שהאירוע נגרם מניתוק הקשור למצבו הנפשי או משימוש בתרופות נרקוטיות במרשם. לדבריה, "הראיות מבססות את התיזה של התביעה באופן שאינו מעורר כל ספק".
עורכי הדין שלנו
התאונה אירעה ב-8 ביוני 2022, בשעות אחר הצהריים, במקטע כביש 6 שבין מחלף נחשונים למחלף בן שמן. לפי הכרעת הדין, לאחר שנוצר עומס תנועה ביצע הנהג סיבוב פרסה בתוך הנתיב, נסע נגד כיוון התנועה במשך כ-1.8 קילומטר וסיכן כלי רכב שנאלצו לסטות מדרכם. לבסוף פגע חזיתית-שמאלית ברכב שנסע בכיוון הנכון. הנהג ברכב שנפגע איבד את הכרתו, ומותו נקבע במקום. הנאשם עצמו נפצע ופונה לבית החולים.
המאשימה, מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז, טענה כי "התאונה אירעה כתוצאה משימושו של הנאשם בקוקאין". בדגימת דם שניטלה מהנאשם סמוך לאחר התאונה נמצאו קוקאין בריכוז של 201 ננוגרם למיליליטר ובנזוילגונין, תוצר חילוף של קוקאין, בריכוז של 5,355 ננוגרם למיליליטר. התביעה טענה כי הממצאים, יחד עם אופן הנהיגה החריג, התנהלות הנאשם לאחר ההתנגשות ומכלול הראיות, מוכיחים כי נהג כשהוא שיכור עקב צריכת הסם.
ההגנה כפרה בכך שהנאשם צרך קוקאין וטענה לשורה של כשלים בבדיקות הדם ובשרשרת המוצג. בין היתר נטען כי ספק אם הדם שנבדק היה דמו של הנאשם, כי ייתכן שהדגימה זוהמה, וכי אפשר שהקוקאין הגיע ממנות הדם שקיבל במהלך הטיפול הרפואי. מומחה ההגנה טען כי תוצאות הבדיקה "לא רלוונטיות, לא מייצגות את המציאות ... ולא ניתן להסתמך עליהן". ההגנה הוסיפה כי הנאשם סובל מפוסט-טראומה ונוטל תרופות נרקוטיות, והעלתה שתי אפשרויות חלופיות להתנהגותו: ניתוק דיסוציאטיבי שנבע ממצבו הנפשי, או השפעה של תרופות אופיואידיות.
בית המשפט דחה את הטענות הנוגעות לזיהוי דגימת הדם ולשרשרת הטיפול בה. השופטת קבעה כי הדם ניטל בבית החולים והועבר לשוטרים, וכי המעבדה תיעדה את הדגימות באמצעות מספר סידורי ומדבקות מזהות. היא ציינה שאפשר היה לבצע בדיקות נוספות ולדייק יותר ברישומים, אך לא נמצא פגם מהותי שמקים ספק במהימנות הבדיקות. גם העובדה שהמבחנה שנמצאה ברכב לא נתפסה ולא נבדקה פורנזית לא שינתה, לדבריה, את התמונה הראייתית הכוללת.
במחלוקת בין המומחה הטוקסיקולוגי מטעם התביעה לבין מומחה ההגנה העדיפה השופטת את עמדת התביעה. על מומחה ההגנה כתבה כי חוות דעתו ועדותו "קיצוניות ומרחיקות לכת", והוסיפה כי הוא רואה "צל הרים כהרים" וכי לא מצאה מקום לייחס לחוות דעתו משקל. מנגד קבעה כי מומחה התביעה תיאר את שיטת העבודה והציג את סימון הדגימות באופן שתמך במהימנות הבדיקה.
גם האפשרות שהקוקאין הגיע ממנות דם שקיבל הנאשם נדחתה. מומחה הזמה מטעם התביעה קבע שההסתברות לכך זניחה, בין השאר נוכח קצב פירוק הקוקאין והיחס בין הקוקאין לבין תוצר חילוף החומרים שנמצא. בית המשפט קיבל את עמדתו וקבע כי כדי שהתרחיש שהציעה ההגנה יתממש היה צריך להתקיים רצף של תנאים בלתי סבירים, ובהם תרומת דם בידי תורם עם ריכוז חריג מאוד של קוקאין והעברת המנה לנאשם בפרק זמן קצר. השופטת קבעה כי האפשרות התיאורטית לא נתמכה בתשתית ראייתית מספקת.
מבחינת נסיבות הנהיגה, בית המשפט הסתמך על סרטונים ועדויות של נהגים שהיו במקום. לפי הכרעת הדין, הנאשם ביצע סיבוב פרסה באיטיות, נסע תחילה לאט נגד כיוון התנועה ובהמשך האיץ. עדים תיארו מהירות גבוהה מאוד, וחלקם העריכו אותה ב-140 עד 180 קמ"ש. לאחר התאונה תיארו עדים את הנאשם כשהוא ללא חולצה ונעליים, ובחלק מהעדויות נאמר כי משך או תלש כבלים באזור מצלמת הדרך ברכב. מתחת למושב הנהג נמצאה מבחנה, שלא נבדקה.
הנאשם טען בחקירתו ובעדותו כי אינו זוכר את האירוע, הכחיש שצרך סמים וטען כי הוא סובל מניתוקים. בית המשפט קבע כי גרסתו אינה מהימנה, בין היתר בשל סתירות בין הדברים שמסר בחקירה ובבית המשפט ובשל זיכרון סלקטיבי של פרטים. השופטת כתבה כי "אין לייחס מהימנות כלשהי לגרסת הנאשם", וקבעה שהגרסה אינה מפריכה את מארג הראיות הנסיבתיות.
ההגנה ביקשה להסתמך גם על חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה מצבו הנפשי של הנאשם יכול להסביר ניתוק. מנגד, הפסיכיאטר שמונה מטעם בית המשפט קבע כי הנאשם אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין, וכי בתיקו הרפואי לא נמצאה עדות קודמת להתנתקויות. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט וקבע כי ההגנה לא הוכיחה מצב של היעדר שליטה. ביחס לחוות דעת מומחה ההגנה נקבע כי היא דלה, אינה מבוססת דיה ואינה קושרת באופן מהותי בין מצבו הנפשי של הנאשם לבין התאונה.
גם הטענה החלופית שלפיה תרופת פנטניל גרמה להתנהלות הנאשם נדחתה. ההגנה טענה כי לא נבדק ריכוז פנטניל בדמו וכי החומר עלול לגרום לבלבול ולהזיות. אולם בית המשפט קבע שלא הונחה תשתית לכך שהנאשם צרך פנטניל בהתאם למרשם בסמוך לתאונה, ולא הוכח שהתרופה היא שגרמה להתנהגות. השופטת הדגישה כי גם צריכת פנטניל אינה גורעת מהממצא שלפיו היה קוקאין בדמו בריכוז המלמד, לפי הדין, על נהיגה בשכרות.
בסיכום הכרעת הדין קבע בית המשפט כי מכלול הראיות מלמד שהנאשם צרך קוקאין לפני הנהיגה או במהלכה, נהג בשכרות וביצע את התאונה לאחר שהכניס את עצמו ביודעין למצב של סיכון. הטענות בדבר זיהום הדגימה, מקור הקוקאין במנות דם, ניתוק בשל פוסט-טראומה והשפעת פנטניל נדחו. בהתאם לכך הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו: המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ונהיגה בניגוד לכיוון התנועה.
ת"פ 8630-11-22
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.