בית משפט השלום בראשון לציון קיבל תביעת לשון הרע שהגיש פעיל פוליטי מוכר נגד העיתונאי והפרשן גיא פלג, בעקבות דברים שאמר עליו בשידור תוכנית הרדיו "משעל על הבוקר" ברדיו 103FM. השופט שלומי שניידר קבע כי פלג פרסם על התובע שתי קביעות עובדתיות המהוות לשון הרע: האחת, כי הוא "עבריין"; השנייה, כי הוא "מחפש באופן מאיים" את בנה של התובעת הראשית במשפט ראש הממשלה. בית המשפט דחה את הגנות האמת בפרסום ותום הלב, ופסק לתובע 18 אלף שקל פיצוי ועוד 11 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ובסך הכל 29 אלף שקל.
התביעה הוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע בעקבות שידור מיום 5 בדצמבר 2022. פלג, שהנחה באותו יום את התוכנית, התייחס לסרטון שהעלה התובע יום קודם לכן בחשבון הפייסבוק שלו, ובו דיבר בין היתר על עו"ד ליאת בן-ארי ועל בנה. בשידור אמר פלג בין היתר: "תגידו, איזה חברה מתוקנת יכולה לאפשר לעצמה, יכולה להתקיים, יכולה לעבור לסדר היום כשעבריין בדיבור של אבדאי מחפש באופן מאיים, אי אפשר להבין אחרת, את בנה של התובעת הראשית?". בהמשך שאל: "איך האיש הזה לא נעצר כבר?".
התובע טען כי הפרסום מהווה לשון הרע. עיקר טענותיו הופנו לשימוש במילה "עבריין", אך הוא טען גם כי לשון הרע נוספת נעוצה בקביעה שלפיה הוא "מחפש באופן מאיים, אי אפשר להבין אחרת" את בנה של בן-ארי. בסיכומיו ביקש התובע ללמוד מפסק דין קודם על "רף המינימום" לפיצוי הראוי במקרה שלו. מנגד, פלג טען כי את המילה "עבריין" אין להבין כאמירה שלפיה התובע הוא עבריין מורשע. לטענתו, השידור היה בלשון בלתי פורמלית, והצירוף "עבריין בדיבור של אבדאי" היה שימוש בסלנג שנועד להציג את התובע כדמות בריונית ומאיימת, ולא כקביעה עובדתית בדבר הרשעה פלילית.
בית המשפט דחה את הפרשנות שהציע פלג. בפסק הדין נקבע כי משמעותה הפשוטה והרגילה של המילה "עבריין" אינה משתנה משום שנאמרה בשידור רדיו. השופט הדגיש כי מעמדו המקצועי של פלג חיזק דווקא את המשמעות העובדתית של הדברים: "הנתבע הוא עיתונאי מוכר שמזה עשורים ידוע כמי שעוסק בעולם הפלילים והמשפט. הדבר מקנה לדבריו נופך של בקיאות ואמינות בתחום זה". עוד נקבע כי כאשר המאזין הסביר שומע את פלג מכנה אדם "עבריין", הוא מניח שפלג מדייק ומשתמש במילה במשמעותה הפשוטה והספציפית.
הכרעת בית המשפט הייתה נחרצת גם ביחס לטענה שהשימוש במילה נועד רק לתאר התנהגות. השופט בחן את המשפט שבו נאמרה המילה וקבע כי המסר שנקלט אצל המאזין הסביר הוא שהתובע עבריין במשמעות של אדם שהורשע בפלילים. בפסק הדין נכתב כי "הניסיון לטעון כי המשמעות הסבירה של המילה 'עבריין' במשפט זה היא שהתובע רק מתנהג כמו עבריין - הוא ניסיון מאולץ ובלתי משכנע". בסיכום הסוגיה נקבע כי מדובר "בקביעה עובדתית; ולא מדובר בהבעת דעה על התנהגותו של התובע".
לחובת פלג נזקפה גם התנהלותו בשידור למחרת. מאזינה אמרה לו כי לדעתה כינה את התובע "עבריין", ופלג השיב: "אני לא כיניתי אותו עבריין, זה לא נכון", ובהמשך שאל אותה: "מה, את רוצה לסבך אותי בדברים שלא אמרתי?". בית המשפט קבע כי חילופי הדברים מלמדים שפלג עצמו הבין כיצד האמירה עלולה להיתפס אצל המאזינים. השופט ציין כי אף שקיבל כמהימנה את גרסת פלג שלפיה שגה כאשר הכחיש שאמר את המילה, "הנקודה החשובה" היא הבנתו כי האמירה שניסתה המאזינה לייחס לו, ושאותה אכן אמר, היא אמירה שמשמעותה עלולה לסבך אותו. עוד צוין כי בעדותו הודה פלג שיכול מאוד להיות שמאזינים התבלבלו לחשוב שהמילה "עבריין" מתייחסת לעבריין מורשע.
בית המשפט קבע כי גם החלק השני בפרסום, שלפיו התובע "מחפש באופן מאיים" את בנה של בן-ארי, הוא לשון הרע וקביעה עובדתית. בהקשר זה הודגש כי פלג עצמו הוסיף בשידור את המילים "אי אפשר להבין אחרת". אלא שלאחר בחינת ההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניין הסרטון, קבע השופט כי תיאורו של פלג "חוטא לאמת". לדבריו, מהתיאור בשידור ניתן היה להבין שהתובע מחפש בפועל ובאופן מאיים את בנה של בן-ארי, אף שהסרטון צולם בביתו של התובע.
פסק הדין מתח ביקורת מפורשת על כך שהשידור השמיט את ההקשר של דברי התובע. לפי פסק הדין, פלג לא סיפר למאזינים שהתובע טען כי בנה של בן-ארי תקף שוטר, כי לשיטתו לא נעשה דבר בעניין בשל אכיפה בררנית הקשורה למעמדה של אמו, וכי הבן נמנע מלהתייחס לטענה ו"נעלם". בית המשפט הבהיר כי אינו מכריע באמיתות אותן טענות, ואף ציין כי בן-ארי הכחישה את הטענות נגד בנה וכי הפעילה שהעלתה אותן חזרה בה בשלב מסוים והתנצלה. עם זאת, ההקשר היה רלוונטי להבנת הסרטון, ובית המשפט קבע כי השמטתו הובילה לתיאור חמור יותר של הדברים.
השופט ציין כי בניגוד לקביעתו של פלג ש"אי אפשר להבין אחרת", את הדברים דווקא אפשר היה להבין אחרת, כפי שעשה בית משפט השלום בירושלים בהליך הפלילי שנפתח נגד התובע בעקבות הסרטון. באותו הליך בוטל כתב האישום משום שעובדותיו לא גילו עבירת איומים, ובית המשפט בירושלים תיאר את הדברים כ"הפחדה קונסטרוקטיבית" שניתן לפרשה כקריאת תיגר, וציין כי קשה לדמיין היבט מעשי לדברים מעבר לעצם הרצון לומר ולהפיץ אותם. הפרקליטות ערערה, בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את ההכרעה לבית משפט השלום, ובית משפט השלום דבק לאחר מכן בהחלטתו לבטל את האישום. בפסק הדין הנוכחי צוין כי שתי ההחלטות המאוחרות לא הוגשו כראיה בתיק. עוד הודגש כי ההחלטה הראשונה ניתנה מאוחר יותר, אך לא נסמכה על נתונים חדשים שנולדו לאחר השידור.
הביקורת על אופן הצגת הסרטון התחזקה נוכח עדותו של פלג. בית המשפט ציין כי פלג הסביר שאינו זוכר מה היו טענות התובע נגד בנה של בן-ארי, ואף אמר שלא היה מקום להסביר את הרקע המלא משום שלא מדובר ב"ספיישל" בעניינו של התובע. על כך כתב השופט כי כאשר מתארים אירוע מחוץ להקשרו, או כשהמתאר אינו מודע להקשר, הדבר עלול להביא לתיאור שאינו משקף את המציאות. במבחן התוצאה נקבע כי דבריו של פלג "לא תיארו בצורה אמיתית את הסרטון, אלא הציגו את הדברים בצורה חמורה יותר באופן משמעותי מבחינתו של התובע".
בית המשפט דחה גם את הגנת האמת בפרסום ביחס לכינוי "עבריין". פלג הציג שני פסקי דין שניתנו בשנת 2025 ובהם הורשע התובע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בגין מעשים שנעשו לפני שידור הרדיו. אלא שבית המשפט קבע כי אין בכך כדי להפוך את הפרסום משנת 2022 לאמת בדיעבד. במועד השידור, כך נקבע, התובע לא הורשע בדבר, ולכן לא היה "עבריין" במשמעות שיוחסה לפרסום. בית המשפט הסתמך על העיקרון שלפיו אמיתות פרסום נבחנת לפי המציאות בזמן הפרסום ולא לפי התפתחויות מאוחרות.
גם הגנת תום הלב נדחתה. בית המשפט קבע כי פלג לא הוכיח שהחלקים העובדתיים בפרסום נעשו תוך עמידה בסטנדרט המחמיר של עיתונאות אחראית. השופט הדגיש כי אין לאפשר לאנשי תקשורת להימנע מבדיקות נדרשות רק מפני שהדברים נאמרים בפורום ספונטני או קליל יותר. בפסק הדין נכתב: "לא ניתן לאפשר לאנשי תקשורת להימנע מלבצע את הבדיקות הנדרשות בטרם הם מפרסמים קביעות עובדתיות, באמצעות העלאת טענות עובדתיות בפורום רציני פחות כמו תוכנית רדיו שאופייה ספונטני או קליל יותר".
ביחס לכינוי "עבריין", קבע בית המשפט כי פלג לא טען שהסתמך על מקור כלשהו, שנקט אמצעי כלשהו לבדוק את נכונות הדברים או שהאמין שהתובע הוא עבריין. הדברים, נכתב, היו "פשוטים ובלתי מסויגים", ולא שיקפו הצגה הוגנת או מאוזנת. גם ביחס לטענה שהתובע מחפש באופן מאיים את בנה של בן-ארי, נקבע כי פלג לא טען שעשה לפני השידור דבר מעבר לצפייה בחלק מהסרטון, לא פנה לתובע לקבל תגובה ולא בירר את ההקשר המלא. בית המשפט תיאר את האמירה שלפיה "אי אפשר להבין אחרת" כ"קביעה נחרצת ובלתי מאוזנת" במקום שבו לא היה מקום לקביעה כזאת.
בית המשפט הוסיף כי לא ניתן לקבל את הטענה שהפרסום נעשה בתום לב. ביחס לכינוי "עבריין" נקבע כי הדברים לא היו אמת ופלג לא טען כי האמין שהם אמת. ביחס ל"חיפוש המאיים" קבע השופט כי הסרטון צולם בביתו של התובע, פלג צפה בו, ולכן לא הייתה לו סיבה להאמין שנערך במסגרתו חיפוש בפועל. נקבע כי פלג גם לא נקט אמצעים סבירים להבין את ההקשר הכולל, וכי חזקת חוסר תום הלב שבחוק לא נסתרה.
גם ההבהרה ששידר פלג ביום 11.12.2022 קיבלה משקל מצומצם בלבד. אמנם פלג הבהיר שהתובע לא הורשע בפלילים, והתחנה הסירה את קטע השידור המקורי מאתר האינטרנט שלה, אך בית המשפט קבע שההבהרה לא עסקה כראוי בטענה בדבר החיפוש המאיים, ובמקום זאת חזרה עליה בלשון מעט זהירה יותר. השופט ציין כי ההבהרה עצמה שולבה בשורה של אמירות שליליות נוספות על התובע וקבע: "קשה לומר על ההבהרה של הנתבע... כי דברי ההבהרה בה 'לא היו מסוייגים'".
בפסק הדין נמתחה ביקורת גם על האופן שבו ההבהרה נוצלה להמשך ההתייחסות השלילית לתובע. השופט כתב כי כאשר איש תקשורת חושש שדבריו הובנו שלא כפי שהתכוון, מצופה ממנו להבהירם בלי "לנצל את דברי ההבהרה לטובת פגיעה נוספת בשמו הטוב" של האדם שעליו דיבר. בהמשך קבע כי להבהרה יש לייחס משקל מצומצם בלבד בהפחתת הפיצוי.
לצד הקביעות הקשות נגד פלג, בית המשפט הביא בחשבון גם נתונים שפעלו להפחתת הפיצוי. נקבע כי עוד לפני השידור נקשרו בשמו של התובע פרסומים שליליים משמעותיים הקשורים להתנהלותו כפעיל פוליטי, וכי הוא עצמו פרסם לאחר השידור פוסטים קשים נגד פלג. בית המשפט קבע כי אלה מצדיקים הפחתה מסוימת, וכי במועד השידור התנהלו נגד התובע שני משפטים פליליים, שבהמשך חלק מן האישומים בהם הסתיימו בהרשעות. עם זאת, השופט הדגיש שהפרסום של פלג היה חמור יותר במידה רבה מהפרסומים הקודמים שנקשרו בתובע.
בית המשפט דחה במפורש את בקשת פלג להסתפק ב"פיצויים לבוז" בסכום זניח. בפסק הדין נקבע כי אפשרות כזאת צריכה להיות שמורה למקרים קיצוניים וחריגים מאוד, אם בכלל, וכי "גם לאנשים שביצעו בעברם מעשים חמורים הרבה יותר מהמעשים שיוחסו לתובע במסגרת פעילותו הפוליטית – יש זכויות". השופט הוסיף כי הדבר נכון במיוחד כאשר עילת התביעה עוסקת בפרסום עובדתי שאינו אמת, וקבע שהמקרה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.
בשקלול כל הנסיבות פסק השופט שניידר לתובע 18 אלף שקל פיצוי ועוד 11 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בסך הכל חויב פלג לשלם 29 אלף שקל. בקשת התובע להתנצלות ולהבהרה לא התקבלה: בית המשפט ציין כי התובע לא חזר עליה בסיכומיו, וכן התייחס לחלוף הזמן, לפיצוי שנפסק, לפרסומים שפרסם התובע נגד פלג ולפגיעה בחופש הביטוי והמחשבה הכרוכה במתן סעד כזה.
מספר התיק: תאד"מ 58476-05-24.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.