בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הורה, בהחלטת ביניים שניתנה עוד לפני ההכרעה הסופית במחלוקת הרכושית בין בני זוג פרודים, על פירוק השיתוף בבית המגורים ומכירתו. במקביל קבעה השופטת לירון זרבל-קדשאי כי האישה, המתגוררת בבית, תחויב בדמי שימוש של 3,650 שקל לחודש החל מספטמבר 2026, ואילו האיש יחויב במזונות זמניים בסך כולל של 2,300 שקל עבור שני הקטינים והבן החייל. עד למכירת הבית יקוזזו המזונות מדמי השימוש, כך שבשלב זה אף אחד מהצדדים לא יעביר לאחר תשלום חודשי בפועל.
צריכים עו"ד?
ההחלטה ניתנה בשתי תביעות המתנהלות בין בני הזוג. האיש ביקש להקדים את פירוק השיתוף בבית המגורים ולא להמתין להכרעה הכוללת באיזון המשאבים, וכן ביקש לחייב את האישה בדמי שימוש. האישה, מצדה, ביקשה לחייב את האיש במזונות זמניים עבור שני ילדיהם הקטינים ועבור בן נוסף המשרת כחייל. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בפסק דין המסיים את ההליכים, וכי מחלוקות רכושיות נוספות וחיובים רטרואקטיביים יוכרעו לאחר שמיעת הראיות.
בני הזוג נישאו בשנת 1999 ולהם ארבעה ילדים, שניים בגירים ושניים קטינים. האיש עזב את הבית באוגוסט 2022 ושכר דירה אחרת. נסיבות העזיבה שנויות במחלוקת: האישה טענה שהדבר נעשה על דעתו בלבד ובניגוד לרצונה להמשיך בחיים המשותפים, ואילו האיש טען שהעזיבה הייתה "על דעת האישה ובהסכמתה המלאה". מחלוקת זו עדיין לא הוכרעה ונשמרה להליך העיקרי.
גם שאלת זמני השהות עלתה בהליך. האישה טענה כי "ברמה השעתית" הילדים שוהים עמה יותר, אך בדצמבר 2025 ניתן תוקף של פסק דין להמלצות תסקיר שלפיהן הקטינים יחלקו זמני שהות שוויוניים בין ההורים, בגמישות המתאימה לגילם. בית המשפט ציין כי בתסקיר הוצג הסכסוך הרכושי, ובמיוחד המחלוקת סביב בית המגורים, כמוקד משמעותי של העימות בין ההורים.
בשלבים מוקדמים יותר נמנע בית המשפט מפירוק מיידי של הבית ומפסיקת מזונות זמניים, בין היתר כדי לאפשר קבלת תמונה כלכלית מלאה ולנסות לקדם הסדר כולל. מאז התקבלה שמאות שלפיה שווי בית המגורים הוא 3.39 מיליון שקל ושווי השימוש החודשי בו 7,300 שקל, וכן התקבלה חוות דעת אקטוארית. ניסיון להגיע להסכמה לא צלח, ודיון ההוכחות נקבע לפברואר 2027, כך שההכרעה הסופית עדיין רחוקה.
האיש טען כי אין עוד הצדקה לעכב את פירוק השיתוף. הוא הצביע על כך שהצדדים פרודים זה כארבע שנים, שהאישה ממשיכה להחזיק בבית לבדה ושכבר קיימות הערכות שווי המאפשרות להתקדם למימוש. האישה ביקשה להמתין לסיום איזון המשאבים וטענה, בין היתר, שיש לבחון תחילה את כלל החיובים והזכויות כדי לדעת אם תוכל לרכוש את חלקו של האיש באמצעות קיזוזים במסגרת האיזון.
בית המשפט הפנה לסעיף 37 לחוק המקרקעין, המקנה לשותף במקרקעין זכות לדרוש פירוק שיתוף, ולפסיקה המאפשרת לבית המשפט לענייני משפחה לעכב פירוק כאשר הדבר נדרש כדי להגיע להסדר רכושי כולל. אלא שהסמכות לעכב אינה בלתי מוגבלת. במקרה זה קבעה השופטת כי לאחר ארבע שנות פירוד, כשהליך ההוכחות וההכרעה הסופית צפויים להימשך עוד זמן ניכר וכאשר עיקר הנתונים הדרושים למכירה כבר קיימים, המשך העיכוב אינו מידתי.
בהחלטה נקבע כי האישה לא הראתה שלא תוכל להתמודד עם רכישת חלקו של האיש גם אם המכירה תתקדם כעת, לרבות באמצעות כספים שתקבל ממימוש הבית או קיזוזים שייקבעו בהמשך. בית המשפט נתן לצדדים חמישה חודשים לנסות למכור את הבית בעצמם. אם לא ייחתם הסכם מכר בתקופה זו, ימונו באי כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכירה בשוק החופשי. לכל אחד מהצדדים תינתן זכות להשוות את ההצעה הזוכה, ובמידת הצורך תיערך ביניהם התמחרות.
בשאלת דמי השימוש נמנע בית המשפט מלהכריע בשלב זה מי אחראי לפירוד וליציאת האיש מהבית. עם זאת, נקבע כי גם אם יוכח בסוף שהאיש עזב מיוזמתו, אין בכך בהכרח ויתור בלתי מוגבל בזמן על זכותו הקניינית. בית המשפט ציין שהאיש עומד זה זמן על דרישתו לדמי שימוש, ולכן גם אם הייתה בתחילת הדרך הסכמה משתמעת לכך שהאישה תמשיך להתגורר בבית ללא תשלום, אין לראות בה הסכמה נמשכת לעד.
בהסתמך על שווי שימוש חודשי של 7,300 שקל קבע בית המשפט את חלקו של האיש על 3,650 שקל לחודש. החיוב יחל בספטמבר 2026, בכפוף לקיזוז חלקו של האיש בתשלומי המשכנתא אם האישה עדיין נושאת בהם. החיובים לתקופות קודמות לא הוכרעו ויישארו לשלב פסק הדין הסופי.
במקביל נדרש בית המשפט למזונות הזמניים. חוות הדעת האקטוארית הצביעה על שכר נטו של כ-34,401 שקל לאיש וכ-13,636 שקל לאישה. מהכנסתו של האיש הופחתה לצורך האומדן עלות שכירות של כ-5,200 שקל, ובית המשפט העריך את יחס ההכנסות הפנויות בכ-70:30 לטובת האיש. זמני השהות של הקטינים שוויוניים, וביחס לבן החייל טרם הוכרע היכן הוא שוהה בחופשותיו, ולכן לצורך ההחלטה הזמנית הונח שהוא חולק את זמנו באופן שווה.
בית המשפט יצא מנקודת הנחה זמנית שעלות כל אחד משני הקטינים היא כ-2,500 שקל לחודש. מאחר שהם שוהים עם האם כמחצית מהזמן, הועמדה העלות בתקופה זו על כ-1,250 שקל לילד. לאחר שקלול פערי ההכנסה והנסיבות נפסק שהאיש ישלם 1,000 שקל לכל קטין ועוד 300 שקל עבור הבן החייל, ובסך הכל 2,300 שקל לחודש החל מספטמבר 2026. בנוסף נקבע שההורים יישאו בהוצאות חינוך ובריאות חריגות ביחס של 70% לאיש ו-30% לאישה.
כדי לא ליצור חיובים חודשיים מקבילים המכבידים על הצדדים עוד לפני מכירת הבית, נקבע מנגנון קיזוז. המזונות בסך 2,300 שקל יקוזזו מדמי השימוש בסך 3,650 שקל. ההפרש יצטבר לזכות האיש ויובא בחשבון בעת מימוש הבית. לאחר מכירת הבית יהפוך חיוב המזונות לחיוב עצמאי, ובית המשפט ציין שיהיה מקום לבחון אותו מחדש, במיוחד בכל הנוגע לרכיב המדור.
ההחלטה מסדירה אפוא באופן זמני שלושה מוקדים: מכירת בית המגורים כבר עתה, חיוב האישה בדמי שימוש וחיוב האיש במזונות. היא אינה מסיימת את ההתדיינות ואינה מכריעה בטענות הצדדים לגבי כלל איזון המשאבים, אחריותם לפרידה או חיובים רטרואקטיביים.
תלה"מ 44008-07-23, תלה"מ 40331-04-23
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.