בית משפט השלום בצפת פסק לרופאת שיניים שנפגעה בשתי תאונות דרכים פיצוי כולל של 256,907 שקל מחברת כלל חברה לביטוח בע״מ. השופטת עביר גבריס קבעה כי לתובעת נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור 9.75%, בהתאם לחוות דעת המומחה האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט, אך העמידה את נכותה התפקודית על 7%. בית המשפט קיבל כי לעבודתה כרופאת שיניים יש מאפיינים פיזיים הרלוונטיים למגבלות בצוואר ובגב, אך נתן משקל לכך שהתובעת לא הוכיחה ירידה בהיקף עבודתה או בהכנסותיה ולא הציגה מגבלות תעסוקתיות שנקבעו בידי רופא תעסוקתי.
התובעת, ילידת יולי 1990, נפגעה בתאונה הראשונה ב-17 ביוני 2021 ובתאונה השנייה ב-6 בדצמבר 2021. התאונה הראשונה הוכרה בידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כלל ביטחה בביטוח חובה את כלי הרכב המעורבים בשתי התאונות. התובעת טענה כי בעקבות התאונות נפגעה באופן קשה בחלקי גופה, ובמיוחד בגב התחתון ובצוואר. היא ביקשה פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ונסיעות ועזרת צד שלישי.
המומחה האורתופדי שמינה בית המשפט קבע לתובעת נכות של 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות הצוואר ונכות נוספת של 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות הגב התחתון. בחישוב משוקלל מדובר בנכות רפואית של 9.75%. בנוסף נקבעה נכות זמנית של 30% למשך שלושה חודשים אחרי כל אחת משתי התאונות. המומחה כתב כי מדובר בפגיעה מזערית שאינה גורמת לפגיעה תפקודית ואינה אמורה למנוע מהתובעת לעבוד, וכי מצבה יציב ואין צפי להחמרה בעקבות התאונות. הוא גם קבע שיש לייחס את המגבלות לשתי התאונות במידה שווה.
התובעת חלקה על המשמעות התפקודית של הקביעה הרפואית. לטענתה, המגבלות משפיעות באופן קשה על תפקודה כרופאת שיניים, מקצוע הדורש מאמץ פיזי, ישיבה או עמידה ממושכת ועבודה בתנוחות המעמיסות על הגב והצוואר. היא טענה כי נכותה התפקודית גבוהה מנכותה הרפואית וכי בהיותה צעירה ובתחילת דרכה המקצועית יש לפגיעה משמעות גם לעתיד. בעדותה אמרה: ״אם יש לי כאב אז אני אומרת, אם אין לי כאב אז אנ לא אומרת. זה כן משפיע עליי בעבודה שלי״. עוד העידה כי הורידה משמרות, אך בית המשפט ציין שלא צורפה ראיה להוכחת טענה זו.
כלל טענה מנגד כי ״מדובר בנכויות זניחות שאין להן כל היבט תפקודי״. החברה הסתמכה על חוות דעת המומחה, שהגדיר את הפגיעה מזערית, ועל הנתונים שהצביעו לטענתה על עלייה בהכנסות התובעת. היא הוסיפה כי לא הוכח הפסד שכר בעבר, כי הטיפולים הרפואיים פסקו בשנת 2022, כי הוצאות ועזרת בני משפחה לא הוכחו וכי יש לנכות מהפיצוי את תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו בעקבות התאונה שהוכרה כתאונת עבודה.
בדיון על הנכות התפקודית הדגישה השופטת את ההבחנה בין נכות רפואית לבין השפעתה המעשית על יכולת ההשתכרות. המומחה הרפואי קובע את הנכות הרפואית, אך הקביעה התפקודית היא בידי בית המשפט על בסיס מכלול הראיות, עיסוקו של הנפגע, טיב המגבלה והנתונים בפועל. בית המשפט קיבל כי עבודתה של רופאת שיניים מחייבת שהייה ממושכת בתנוחות מסוימות ושימוש בצוואר ובגב באופן שעשוי להפוך מגבלה אורתופדית לרלוונטית יותר לעבודה.
עם זאת, הראיות לא תמכו בקביעה שהתובעת איבדה 10% מכושר עבודתה, כפי שביקשה. השופטת ציינה כי התובעת אישרה שהיקף עבודתה נותר זהה, לא הציגה מסמכים המעידים על ירידה בשכר ולא פנתה לרופא תעסוקתי לקבלת מגבלות בעבודה. גם הטיפולים שעליהם הצביעה היו בעיקר מהתקופה הסמוכה לתאונות. מנגד, עצם אופיו של המקצוע והמגבלות שנקבעו הצדיקו לדעת בית המשפט שלא לאמץ במלואה את עמדת המומחה שלפיה אין כל משמעות תפקודית. לכן נקבעה נכות תפקודית של 7%.
בסיכומיה ביקשה התובעת 607,935 שקל בגין אובדן השתכרות עתידי, לפי נכות תפקודית של 10% ובסיס שכר של 25 אלף שקל, וכן 75,992 שקל בגין הפסדי פנסיה עתידיים. בית המשפט קיבל את בסיס השכר של 25 אלף שקל אך לא ערך חישוב אקטוארי מלא לפי 7%. במקום זאת נפסק סכום גלובלי של 191,043 שקל בגין הפסדי השתכרות לעתיד, שהוגדר כ-45% מהחישוב האקטוארי שנבחן בפסק הדין. בגין הפסדי פנסיה עתידיים נפסקו 23,880 שקל.
באשר לעבר, התובעת ביקשה פיצוי בגין 25 ימי היעדרות לאחר התאונה הראשונה. בית המשפט פסק 13,883 שקל לאחר התחשבות בתגמולי המוסד לביטוח לאומי. בגין התאונה השנייה הציגה התובעת אישור מחלה ל-26 ימים, אך לא דרשה פיצוי בגין הפסד ימי המחלה משום שקיבלה אותם מהמעסיק. בית המשפט פסק בנוסף 23,101 שקל בגין כאב וסבל, 2,500 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות ו-2,500 שקל בגין עזרת צד שלישי.
בסופו של החישוב הועמד הפיצוי על 256,907 שקל. מעבר לכך חויבה כלל בשכר טרחת עורך דין בסך 39,410 שקל ובהחזר אגרת בית המשפט. פסק הדין מדגים את ההבחנה שעשה בית המשפט בין עצם קיומה של נכות רפואית לבין שיעור השפעתה על עבודתה בפועל: מצד אחד לא התקבלה עמדת הנתבעת שאין למגבלות כל משמעות תפקודית, ומצד אחר לא התקבלה דרישת התובעת לחשב את הפסדיה לפי 10% ולפי חישוב אקטוארי מלא. מספר התיק: ת״א 24922-09-22.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.