בית משפט השלום בבאר שבע גזר 30 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות על עוסק מורשה שהודה בעשר עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, שש מהן בגין אי תשלום המס שנבע מדוחות תקופתיים וארבע בגין אי הגשת דוח במועד. השופט איתן אמנו קבע כי מתחם הענישה נע ממאסר מותנה ועד שמונה חודשי מאסר, אך הציב את הנאשם בחלקו הנמוך של המתחם בשל נסיבותיו האישיות, היעדר עבר פלילי והודאתו. לצד עבודות השירות הוטלו עליו מאסר מותנה, קנס של 15 אלף שקל והתחייבות של 25 אלף שקל.
צריכים עו"ד?
לפי כתב האישום המתוקן, הנאשם עסק בשיפוץ מבנים והיה רשום כעוסק מורשה בשנת המס 2022. מכוח מעמדו היה עליו להגיש דוחות תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם במועדים הקבועים. הוא הורשע בשש עבירות של הפרת החובה לשלם את המס המגיע עם הגשת הדוח התקופתי, וכן בארבע עבירות של אי הגשת דוח במועד. סכום המס שנכלל במחדלים עמד תחילה על 259,298 שקל.
במהלך ההליך בוצעו תשלומים חלקיים. בדיון בינואר 2025 מסרה ההגנה כי שולמו כ-30,100 שקל על חשבון החוב וביקשה זמן נוסף לצורך הסרת המחדל. בהמשך הוגש כתב אישום מתוקן והנאשם הודה והורשע. בעת הטיעונים לעונש עמדה יתרת המחדל על 229,198 שקל, נתון שבית המשפט הביא בחשבון. התביעה הדגישה כי הנאשם "לא פעל להסרת המחדל במלואו" וכי חרף התשלומים החלקיים נותר סכום משמעותי שלא שולם.
המאשימה ביקשה לתת משקל מרכזי לפגיעה בקופה הציבורית ולשוויון בנטל המס. היא טענה למתחם שבין מאסר מותנה לשבעה חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה, קנס בשיעור של 5% עד 10% מסכום המס המקורי והתחייבות. בתוך המתחם ביקשה לגזור ארבעה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר מותנה וקנס של 25 אלף שקל. לצד חומרת המחדל, התביעה הכירה בכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, נעדר עבר פלילי ומתמודד עם נסיבות אישיות חריגות.
ההגנה ביקשה להימנע ממאסר בעבודות שירות ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד ובקנס. היא הציגה את הנאשם כאב לארבעה ילדים שהתאלמן מרעייתו וכמי שנקלע לקריסה כלכלית לאחר שניסה להמשיך לפרנס את משפחתו. בטיעוניה נאמר כי הוא "אינו עבריין מס אלא אדם שניסה להחזיק את התא המשפחתי ולפרנס את ילדיו לאחר פטירת רעייתו". ההגנה הפנתה גם לחובות בהיקף ניכר ולכך שהנאשם עובד כשכיר בחברת בנייה. הנאשם עצמו אמר לבית המשפט כי אם יישלח לעבודות שירות "משפחתו תיזרק לרחוב", משום שלטענתו אין מי שיפרנס את התא המשפחתי.
שירות המבחן בחן את נסיבותיו של הנאשם ואת מצבו המשפחתי והכלכלי. מן התסקיר עלה כי הוא מתמודד עם תקופה משברית ממושכת ועם קשיים משמעותיים, אך השירות התרשם כי הוא מתקשה בהתבוננות פנימית ובבחינת הצורך הטיפולי. לכן לא ניתנה המלצה שיקומית. לצד זאת המליץ שירות המבחן להביא בחשבון את נסיבות חייו ולהטיל רכיב עונשי מרתיע ומציב גבולות.
בפרק המשפטי עמד בית המשפט על כך שעבירות מס פוגעות בשוויון בנטל ובקופה הציבורית. השופט ציין כי אי תשלום המס במועד אינו עניין טכני בלבד, משום שהוא פוגע במערכת הגבייה וביכולת המדינה לקבל את הכספים המגיעים לה. במקרה זה העבירות נפרסו על פני מספר חודשים בשנות המס 2022 ו-2023: שישה דוחות הוגשו במועד אך המס שנבע מהם לא שולם, וארבעה דוחות נוספים הוגשו באיחור.
בית המשפט התייחס לכך שאין בעבירות יסוד של כוונה מיוחדת להתחמק ממס, אך קבע כי היקף המחדל הכולל משמעותי. הוא בחן פסיקה בעבירות דומות, את עקרון ההלימה ואת השיקולים של הרתעת היחיד והרבים. על בסיס אלה נקבע מתחם ענישה שמתחיל במאסר מותנה ומגיע עד שמונה חודשי מאסר בפועל, לצד קנס והתחייבות. לגבי הקנס נקבע מתחם של 12,500 עד 25 אלף שקל.
אחד הנושאים המרכזיים היה שאלת הסרת המחדל. בית המשפט נתן משקל לכך שהחוב לא הוסדר במלואו. בפסיקה שאליה הפנה הודגש כי הסרת מחדל יכולה להיזקף לזכות נאשם, ואילו אי הסרתו היא שיקול לחומרה. עם זאת השופט לא התעלם מן התשלומים החלקיים ומנסיבות חייו של הנאשם, וקבע כי אלה אינן מצדיקות חריגה מן המתחם מטעמי שיקום, אך הן משפיעות על המיקום בתוכו.
לזכות הנאשם נשקלו הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי, היעדר עבר פלילי, מצבו הכלכלי והמשפחתי והעובדה שהוא מפרנס את ילדיו. מנגד עמדו מספר העבירות, גובה החוב שנותר ואי הסרת המחדל במלואו. השופט קבע כי יש צורך בענישה מוחשית אך מצא לנכון להסתפק בתקופת מאסר קצרה מאוד בדרך של עבודות שירות, במקום ארבעת החודשים שביקשה התביעה.
בית המשפט הדגיש כי הסרה חלקית של מחדל מס נשקלת לזכות נאשם, אך אינה מוחקת את עצם החוב ואת הפגיעה שנוצרה בזמן שהמס לא שולם. במקרה זה שולמו כ-30,100 שקל מתוך המחדל המקורי, אך בזמן גזירת הדין נותרה יתרה של 229,198 שקל. בית המשפט נתן משקל להודאת הנאשם ולהסרה החלקית של המחדל, אך ציין כי "הסרת המחדלים אינה מעשה חסד שעושה הנאשם" וכי אין להפריז במשקל שניתן להסרת המחדל.
גם תסקיר שירות המבחן לא סיפק בסיס לחריגה שיקומית. השירות תיאר את מצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם ואת המשבר שנוצר לאחר מות רעייתו, אך התרשם מקושי בבחינה עצמית של ההתנהלות ולא המליץ על מסלול טיפולי. לכן בית המשפט קבע שהנסיבות האישיות ישפיעו על מיקום העונש בחלק הנמוך של המתחם, ולא על עצם קיומו של רכיב מאסר. הבחירה ב-30 ימי עבודות שירות ביטאה את ההבחנה הזו.
התוצאה הייתה 30 ימי מאסר בעבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 15 אלף שקל והתחייבות בסך 25 אלף שקל להימנע מעבירות מס בתקופה שנקבעה בגזר הדין. בית המשפט נתן משקל גם למצבו האישי של הנאשם, להודאתו ולהיעדר עבר פלילי, וגזר את העונשים שפורטו לעיל. מספר התיק: ת"פ 66934-05-23.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.