בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו הורה לשנות את שם משפחתו של קטין לשם משפחתה של אמו בלבד, ולא לאמץ את המלצת תסקיר הרווחה שלפיה יש לשאת שם משפחה כפול הכולל גם את שם האב. השופטת גלי רון קבעה כי האם היא ההורה היחיד הנוכח בחיי הילד, שהאב יצא מישראל ואינו מקיים קשר עמו, וכי התאמת שם המשפחה לשמה של האם תואמת את המציאות ותקל על ההתנהלות המינהלית והבירוקרטית בענייניו.
צריכים עו"ד?
האם והאב נישאו ברוסיה בשנת 2019 והתגרשו בישראל בדצמבר 2021. בנם נולד ביוני 2020. האם עתרה לשינוי שם המשפחה הרשום של הילד, שהיה שם משפחת האב, וביקשה שבמקומו יירשם שם משפחתה בלבד. בפסק הדין צוין במפורש כי שמות המשפחה שונו לצורך פרסום ההחלטה, ובדיווח זה אין שימוש באותם שמות חלופיים או בפרטים מזהים של הילד והוריו.
לטענת האם, מאז גירושי הצדדים האב מתעלם מהקטין ואינו נמצא עמו בקשר, ומספטמבר 2022 הוא מתגורר מחוץ לישראל. לדבריה, היא מגדלת את הילד לבדה. האם טענה גם כי בהסכם הגירושין שאושר בדצמבר 2021 האב נתן מראש את הסכמתו לשינוי שם משפחת הילד לפי החלטתה וללא צורך באישור נוסף. בנוסף טענה שהפער בין שם משפחתה לבין שם משפחת הילד יוצר קשיים מעשיים ורגשיים.
ההליך התנהל במשך תקופה ממושכת. בתחילת 2024 ניתן היתר להמציא את כתב התביעה לאב מחוץ לתחום השיפוט באמצעות דואר אלקטרוני והודעת ווטסאפ, ובהמשך הוגשו אישורי מסירה. באוגוסט 2024 הציעה נציגת היועצת המשפטית לממשלה בתחום הרווחה להזמין תסקיר סעד שיבחן את הבקשה וינסה לקבל גם את עמדת האב המתגורר בחו"ל.
התסקיר הוגש במרץ 2025. ההמלצה הייתה שלא למחוק לחלוטין את שם משפחת האב, אלא להוסיף את שם האם כשם ראשון ולהותיר את שם האב כשם שני. עובדת סוציאלית ציינה שנעשו ניסיונות ליצור קשר עם האב באמצעות פרטי הקשר שמסרה האם, אך ללא הצלחה. האם התנגדה להמלצה וטענה כי שם משפחה כפול אינו מתאים למציאות שבה האב אינו בקשר עם הילד במשך שנים.
עמדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה הייתה לאמץ את המלצת התסקיר. לשיטתה, הוספת שם האם תוך שמירה על שם האב יוצרת איזון נכון מבחינת טובת הקטין, ובחינת הסוגיה צריכה להביא בחשבון לא רק את צרכיו הנוכחיים אלא גם את הקשר לשורשיו ולזהותו לאורך חייו. זו הייתה העמדה המרכזית שהתנגדה לבקשת האם בהליך, מאחר שהאב עצמו לא הגיש תגובה.
לנוכח המחלוקת מינה בית המשפט ביולי 2025 אפוטרופסית לדין לקטין. בעמדה שהגישה בספטמבר אותה שנה היא תמכה בבקשת האם. לפי פסק הדין, האפוטרופסית סברה שיש להעדיף את האינטרסים המעשיים של הילד בהווה, כך שהאם תוכל לטפל בו, לטוס עמו ולבצע פעולות נדרשות ללא קושי הנובע משם משפחה שונה. היא הוסיפה כי נשיאת שני שמות משפחה עלולה להיות מורכבת ואף להוות מקור להצקות מצד ילדים.
האם ביקשה לאמץ את העמדה הזאת וטענה כי ההצעה להשאיר את שם האב כשם נוסף "אינה רלוונטית" בנסיבות שבהן האב אינו בקשר עם הקטין והיא מגדלת אותו לבדה. היא ציינה גם כי מונתה כאפוטרופסית בלעדית בענייניו. מנגד, נציגת היועצת המשפטית לממשלה טענה שעמדת האפוטרופסית לדין משקפת למעשה את רצון האם ולא את קולו ורצונו של הילד, ולכן ביקשה להיצמד להמלצת התסקיר.
השופטת רון קבעה כי בנסיבות המקרה יש להיעתר לבקשת האם. בפסק הדין צוין שאין מחלוקת שהאם היא ההורה היחיד בחיי הקטין, וכי האב יצא מהארץ בספטמבר 2022 ואינו בקשר עמו. ביוני 2024 מונתה האם כאפוטרופסית בלעדית לקטין בהליך קשור, לצורך הסדרת ענייני בריאות, חינוך ומשרד הפנים. בית המשפט ראה בכך נתון מרכזי לצורך בחינת ההתאמה בין המציאות המשפחתית לבין שם המשפחה.
השופטת קבעה כי כדי ליצור "התאמה והלימה בין המציאות" ולהקל על האם בהתנהלות המינהלית והבירוקרטית בחיי הילד, יש מקום ששמו יהיה זהה לשם משפחתה. היא מצאה תמיכה לכך בעמדת האפוטרופסית לדין, אשר תפקידה לייצג את טובת הקטין, ואף ציינה שגם בתסקיר עצמו יש רכיבים שמכירים בקושי המעשי שנוצר מן המצב הקיים.
בית המשפט היה מודע לכך שתסקיר סעד הוא חוות דעת מקצועית בעלת משקל נכבד, אך קבע שהנסיבות המיוחדות מצדיקות סטייה מן ההמלצה. השופטת הדגישה את הנתק בין האב לקטין ואת עמדת האפוטרופסית לדין. היא גם ציינה שההכרעה ניתנת בלי תגובה מטעם האב ושגם עובדת הרווחה לא הצליחה ליצור איתו קשר, אך הוסיפה כי עמדתו הקודמת בנושא נזכרה בהסכם הגירושין שאושר בשנת 2021.
עוד נקבע כי שאלת שם המשפחה אינה נבחנת במנותק מן הסמכויות ההוריות המופעלות בפועל. ההליך הקשור שבו מונתה האם כאפוטרופסית בלעדית הוזכר כחלק מהתשתית, משום שהיא נדרשת לטפל בענייני בריאות, חינוך ומשרד הפנים בעוד שהאב אינו זמין. בית המשפט קשר בין המציאות המעשית הזאת לבין הקושי שנוצר כאשר האם והקטין נושאים שמות משפחה שונים. מול המלצת התסקיר להוסיף את שם האם ולשמור גם את שם האב, הובאו עמדת האפוטרופסית לדין ורצון הקטין, ובית המשפט העדיף את האינטרסים המיידיים והשוטפים שנקשרו לזהותו של הקטין ולניהול ענייניו על פני שימור שני שמות המשפחה.
האב עצמו לא הגיש כתב הגנה או תגובה, ולכן עמדה עדכנית מטעמו לא עמדה בפני בית המשפט. בית המשפט לא הסיק מן השתיקה הסכמה חדשה, אלא הסתמך על התשתית שהוגשה, על הסכם הגירושין, על התסקיר ועל עמדת האפוטרופסית לדין. ההכרעה הייתה לשנות את שם משפחת הקטין לשם האם בלבד ולסגור את התיק. פסק הדין הותר לפרסום בהחלטה מ-22 ביולי 2026 תוך השמטת שמות ופרטים מזהים. מספר התיק: תמ"ש 22174-01-24.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.