בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה שתי עתירות של עצורות בהריון בכלא דמון שביקשו לחייב את שירות בתי הסוהר לספק להן תזונה מותאמת להריון. השופט ניצן סילמן לא הסתפק במסמכים שהגישו הצדדים וביקר בעצמו באגף שבו הן מוחזקות, בחן את המזון ואת תנאי ההחזקה, ולאחר הביקור והנתונים הרפואיים שהוצגו קבע כי אין בסיס לטענה שהתזונה שניתנת להן חסרה מבחינה קלורית או מסכנת את בריאותן ואת הריונן. העתירות נדחו.
צריכים עו"ד?
העותרות, שתיהן עצורות בהריון, טענו כי המזון בכלא אינו מספק את הצרכים המיוחדים של נשים הרות. לפי פסק הדין, הן טענו כי "כמות האוכל שהן מקבלות אינה מספיקה, המזון אינו מגוון ואיכותו ירודה", וכי בשל כך ירדו במשקל. אחת מהן, שעברה בעבר ניתוח בריאטרי, טענה כי מצבה מחייב התייחסות תזונתית מיוחדת ותוספים מתאימים. העותרות ביקשו מבית המשפט להורות לשירות בתי הסוהר לספק תפריט שיבטיח את צורכיהן בתקופת ההריון.
העתירות התבססו גם על טענה עקרונית שלפיה החובה לספק מזון ומים בכמות ובאיכות המתאימות לשמירה על בריאותו של אסיר היא חלק מתנאי ההחזקה שעל המדינה להבטיח. העותרות טענו כי הריון "מצריך כמות וסוג אוכל שונה" והפנו להנחיות תזונתיות ביחס לצריכת קלוריות, חלבון, ברזל, ויטמינים וחומצה פולית. הן העלו גם טענות לגבי איכותם של פריטי מזון מסוימים ולגבי אי מסירת תוצאות של בדיקות רפואיות.
שירות בתי הסוהר הציג תמונה אחרת. ביחס לאחת העותרות נטען כי היא "מקבלת תפריט ביטחוני-מטבולי" וכן תוספי תזונה, וכי היא נמצאת במעקב של דיאטן ורופאת היחידה. לפי הנתונים שהוגשו, לאחר ירידה מסוימת במשקל הומלץ להוסיף לה מנת חלבון כפולה בארוחת הצהריים ולהמשיך במעקב שקילה. ביחס לעותרת השנייה הוצגו גם כן נתוני מעקב ומשקל. במהלך הדיון עדכן המשיב כי שתיהן עלו במשקל בבדיקות האחרונות.
החומר שנמסר לבית המשפט הראה כי במהלך הטיפול בעתירות נעשו התאמות נוספות. החל מ-10 באוגוסט הוחלפו רכיבים מסוימים בתפריט, נוספו מוצרים טריים והותאמו מקורות החלבון. בית המשפט בחן את הנתונים לא רק בנקודת הזמן שבה הוגשו העתירות, אלא גם את ההתפתחויות ואת ההמלצות שניתנו תוך כדי המעקב. השופט ציין כי שתי העותרות נבדקו בידי גורמי תזונה וכי הוצגו שקילות המלמדות על עלייה במשקל בתקופה שקדמה להכרעה.
לאחר הדיון החליט השופט סילמן להגיע לכלא דמון. בפסק הדין כתב כי עשה זאת "על מנת לבחון בעצמי את תנאי ההחזקה של העותרות, תפריט המזון ותנאי מחייתן". הוא ביקר באגף האסירות הביטחוניות, ראה את התאים ואת האופן שבו מוחזקות העותרות, ובחן את התפריט ואת המזון בפועל. לדבריו, התאים שבהם שהו העותרות הופרדו באופן שאפשר להבטיח להן גישה לתפריטים שהותאמו להן.
הביקור קיבל משקל ממשי בהכרעה. השופט כתב כי מצא שהתפריט "מגוון וכולל תוספת חלבון כפי שהומלץ". עוד ציין כי בתאים נותרו שאריות מזון לאחר הארוחה, נתון שלדבריו היה רלוונטי לטענות בדבר הכמות המוגשת. לצד ההתרשמות הישירה עמדו בפניו נתוני המשקל והמעקב הרפואי. אחת העותרות נקלטה במשקל של 55 קילוגרם ובהמשך נשקלה במשקל 64.5 קילוגרם; ביחס לשנייה הוצגו נתונים של עלייה מ-56 קילוגרם ל-57.8 קילוגרם בתוך תקופה קצרה.
בית המשפט לא קבע כי כל מזון שמוגש בכלא הוא מיטבי או כי כל טענה של העותרות ביחס לאיכות המזון הייתה חסרת בסיס. המבחן שנבחן היה אם התנהלות שירות בתי הסוהר חורגת ממתחם הסבירות ואם קיימת תשתית לכך שהתפריט מסכן את בריאותן או את הריונן. לאחר בחינת המכלול נקבע כי "אין בסיס לטענות העותרות לצריכה קלורית חסרה ולחשש כי יש בתזונתן כדי לפגוע בבריאותן ובהריונן".
ביחס לעותרת שעברה ניתוח בריאטרי ציין בית המשפט כי מצבה היה מוכר לגורמי הרפואה וכי ניתן לה מעקב מתאים. הנתונים שהוצגו כללו בדיקות בהתאם לשלבי ההריון והמלצות תזונתיות שניתנו לאורך הדרך. השופט נתן משקל לכך שנעשו התאמות כשהתברר צורך בהן, ולא מצא תשתית המצדיקה הוראה שיפוטית נוספת ביחס לתפריט.
גם הטענה בדבר אי מסירת מידע רפואי נבחנה במסגרת ההבהרות שנדרשו משירות בתי הסוהר. המשיב התבקש להשיב לשאלות שהתעוררו בדיון בנוגע למסירת תוצאות בדיקות ולטיפול הרפואי. לאחר קבלת התשובות והשלמת התמונה, בית המשפט לא מצא שהנושא מצדיק קבלת העתירות או מתן צו מהסוג שהתבקש.
השופט ציין עוד כי ביחס לאחת העותרות, שמועד שחרורה הצפוי היה סמוך, ההיבט המעשי של העתירה הצטמצם. עם זאת, פסק הדין לא הסתפק בכך ודחה את העתירות גם לגופן, על יסוד התפריט, המעקב, העלייה במשקל והתרשמותו הישירה מהאגף ומהמזון. בכך הסתיים ההליך בלי שבית המשפט הורה לשב"ס לשנות את התפריט מעבר להתאמות שכבר בוצעו.
בפסק הדין פורט גם כי במהלך הדיון הראשון ביקש שירות בתי הסוהר להשלים תשובות לשאלות שהתעוררו, ולאחר מכן הוגשו הודעות נוספות מטעם הצדדים. בית המשפט בחן את המענה העדכני ולא הסתפק במצב שהיה ביום הגשת העתירה. בכך נכללו בהכרעה הן התפריט שהיה נהוג קודם לכן והן השינויים שנעשו לאחר המלצות התזונאים. העותרות מצדן טענו גם לאחר ההבהרות כי הן אינן מספקות וביקשו לקבל את העתירות. למרות התנגדותן, השופט מצא שהנתונים המאוחרים, לצד הביקור והמעקב, מצביעים על טיפול מתמשך ולא על הימנעות מהתאמה.
ההכרעה נותרה ממוקדת בתנאים שנבדקו בפועל ובמצבן של שתי העותרות במועד הדיון. בית המשפט לא קבע כלל גורף לגבי תזונת כל האסירות ההרות, אלא בחן את שתי העתירות הספציפיות ואת הטיפול שניתן בכל אחת מהן. לאחר הבדיקה, לרבות ביקור בכלא, הוא מצא כי הטיפול התזונתי שניתן להן עומד ברף הסבירות הנדרש ולכן דחה את העתירות.
מספרי התיקים: עת"א 24377-07-26, עת"א 24391-07-26.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.