טיוטת נוהל של משרד האוצר מציעה לפצות בעלי עסקים על נזק ישיר לרכוש שנגרם בעקבות גביית דמי חסות. השוואה למצב הקיים מגלה כי המדינה מבקשת ליצור רשת ביטחון חדשה, אך היא תחול רק על עסקים שיעמדו בשורה ארוכה של תנאים, ולא תכסה אובדן הכנסות, תשלום דמי חסות או נזק המבוטח בפוליסה פרטית.
משרד האוצר פרסם ב-15 ביולי 2026 טיוטת נוהל להפעלת פיילוט לפיצוי בעלי עסקים שרכושם נפגע בעקבות דרישה לתשלום דמי חסות. לפי הטיוטה, לפיילוט יוקצה תקציב של 35 מיליון שקל והוא יופעל תחילה במשך חודשיים. יהיה אפשר להאריך אותו, בכפוף לתקציב, לתקופה כוללת שלא תעלה על חצי שנה.
מטרת המהלך אינה רק לסייע לעסק שרכושו נפגע. המדינה מבקשת להשתמש בפיצוי כתמריץ להגשת תלונות ולשיתוף פעולה עם המשטרה. ההנחה היא שבעל עסק היודע כי המדינה עשויה לפצות אותו על פגיעה ברכוש יחשוש פחות להתלונן נגד מי שדרש ממנו דמי חסות.
אולם מדובר בטיוטה בלבד, והיא אינה יוצרת בשלב זה זכות לקבלת פיצוי. גם אם הנוהל יפורסם בנוסחו המוצע, לא כל בעל עסק שנפגע מפרוטקשן יהיה זכאי להשתתף במסלול.

עורכי דין שעשויים להתאים

צריכים עו"ד?

א אריאל שאולסברג נדל״ן ומקרקעין · נזיקין ותאונות תל אביב-יפו לפרופיל ק קרן-עמנואל חליפה נדל״ן ומקרקעין · נזיקין ותאונות ראשון לציון לפרופיל

העלייה במספר התיקים והפער בין פגיעה לדיווח

באוגוסט 2023 נכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין שיצר עבירה ייעודית של גביית דמי חסות. התיקון קבע שתי דרגות של העבירה, בהתאם לאופן הגבייה ולחומרתה, וכן כלל הוראות בדבר עונשי מינימום וחילוט רכוש.
לפי טיוטת הנוהל, מאז כניסת התיקון לתוקף ועד סוף 2024 נפתחו במשטרה 156 תיקים, שבהם נרשמו 291 חשודים. בשנת 2025 נפתחו 221 תיקים ובהם נרשמו 538 חשודים. הנתונים מתייחסים לרישומי חשודים ולא בהכרח לאנשים שונים, משום שאותו חשוד עשוי להופיע ביותר מתיק אחד.
ההשוואה בין התקופות אינה ישירה, מכיוון שהנתון הראשון מתייחס לכ-17 חודשים והשני לשנה אחת. בחישוב חודשי מקורב, מספר התיקים עלה מכ-9 תיקים בחודש לכ-18 תיקים בחודש. כלומר, קצב פתיחת התיקים כמעט הוכפל.
עם זאת, מספר התיקים אינו משקף בהכרח את היקף התופעה. הוא תלוי גם בנכונותם של הנפגעים להתלונן ובאופן סיווג התיקים במשטרה.
דוח מבקר המדינה מאפריל 2026 הצביע על פער גדול בין מספר הנפגעים לבין מספר המתלוננים. לפי ממצאי מבקר המדינה, 87 אחוזים מהקבלנים והיזמים שהשתתפו בסקר נדרשו לשלם דמי חסות, ו-75 אחוזים מהם חוששים להתלונן.
בנקודה זו קיים הבדל בין המקורות. בטיוטת הנוהל נכתב כי 87 אחוזים מהקבלנים "שילמו דמי חסות", בעוד שבפרסום של מבקר המדינה נכתב כי הם "נדרשו לשלם". דרישה לתשלום אינה בהכרח תשלום בפועל, ולכן ראוי שהנתון יתוקן או יובהר בנוסח הסופי.

מה הפיילוט מציע?

הפיילוט נועד לפצות על נזק ישיר שנגרם לגופו של נכס בעקבות עבירת גביית דמי חסות. הוא עשוי לכלול פגיעה במבנה העסק, במלאי, בציוד עסקי ובתכולת ביתו של בעל העסק. גם נזק לבית עצמו עשוי להיכלל, בתנאי שהבית בבעלות בעל העסק.
הפיצוי יתבסס על עקרונות חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות שהותקנו מכוחו, ובראשם השבת המצב לקדמותו. לפי כללים אלה, הפיצוי מחושב בדרך כלל על פי ירידת ערך הנכס או הוצאות השיקום, לפי הסכום הנמוך מביניהם, בתוספת הוצאות סבירות שנועדו להקטין את הנזק.
אף שהחישוב נשען על מנגנון מס רכוש, אין מדובר בנזק מלחמה. חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק בעיקר בנזקי מלחמה, פעולות איבה ונזקים עקיפים הקשורים אליהם. הפיילוט המוצע משתמש בעקרונות החישוב של הקרן כדי לפצות על נזק שנגרם בעקבות עבירה פלילית רגילה.

המצב הקיים לעומת הפיילוט המוצע

תנאי הביטוח מצמצמים את קבוצת הזכאים

אחד התנאים המרכזיים הוא שהעסק יהיה מבוטח לאורך תקופת הפיילוט בביטוחי רכוש אחרים, שאינם מכסים נזקי זדון או דמי חסות.
בנוסף, בעל העסק יצטרך להוכיח כי היה מבוטח מפני נזקי זדון בתקופה כלשהי בשלוש השנים שקדמו לפרסום הנוהל, כי פנה לחברת הביטוח בבקשה לחדש את הכיסוי וכי בקשתו נדחתה.
המשמעות היא שהפיילוט אינו מיועד לכל עסק שאינו מבוטח מפני פרוטקשן. לפי הנוסח המוצע, עסק שמעולם לא רכש כיסוי לנזקי זדון, עסק שוויתר על חידוש הפוליסה או עסק שלא יוכל להציג הוכחה לסירוב מצד חברת הביטוח, עלול שלא להיות זכאי.
נראה שמטרת התנאים היא למנוע מצב שבו המדינה מחליפה את שוק הביטוח ומעודדת עסקים לוותר על כיסוי פרטי. מנגד, דווקא עסקים שלא הצליחו להשתלב בעבר בשוק הביטוח עלולים להישאר מחוץ למסלול.
הטיוטה דורשת גם להוכיח עמידה באמצעים מקובלים להפחתת סיכון, או באמצעי המיגון שדרשה חברת הביטוח לפני שהחריגה את נזקי הזדון. לא מפורט אילו אמצעים ייחשבו מספקים וכיצד ייבחנו עסקים שאין בידיהם דרישות כתובות מחברת הביטוח.

מי יוכל להגיש תביעה?

התנאים המוצעים הם מצטברים. כדי לקבל פיצוי, בעל העסק יצטרך לעמוד, בין היתר, בדרישות הבאות:

1. להיות בעל עסק חוקי, בעל רישיון עסק ותיק פעיל ברשות המסים.
2. להיות מבוטח בביטוחי רכוש אחרים לאורך כל תקופת הפיילוט.
3. להוכיח כי היה מבוטח בעבר מפני נזקי זדון, ביקש לחדש את הביטוח וסורב.
4. להוכיח שנקט אמצעים להפחתת הסיכון או הנזק.
5. להראות שהנזק נגרם בתקופת הפיילוט.
6. להגיש תביעה בתוך שבעה ימים ממועד קרות הנזק.
7. להגיש תלונה במשטרה לפני הגשת התביעה.
8. להעביר למשטרה את כל המידע שברשותו ולהתחייב להמשך שיתוף פעולה לאורך ההליך הפלילי.
9. להסכים להעברת המידע שבידי המשטרה למנהל קרן הפיצויים.
10. לקבל אישור מהמשטרה כי מדובר בנזק הקשור לעבירת גביית דמי חסות.
11. לשכנע גם את מנהל קרן הפיצויים כי מדובר בנזק המזכה בפיצוי.

הדרישה לרישיון עסק עלולה לעורר שאלה בנוגע לעסקים שאינם חייבים ברישיון לפי חוק רישוי עסקים. הנוסח אינו מבהיר אם עסק חוקי שאינו טעון רישוי יוכל להשתתף בפיילוט.

שתי החלטות נפרדות בדרך לפיצוי

תלונה במשטרה לבדה לא תספיק. המשטרה תידרש לאשר שמדובר בנזק שנגרם עקב גביית דמי חסות. האישור יינתן בטופס ייעודי שייחתם בידי קצין חקירות ומודיעין מרחבי, ראש מפלג או קצין בדרגת סגן ניצב ביחידה מחוזית או בלהב 433.
לאחר מכן, מנהל קרן הפיצויים יצטרך להשתכנע בנפרד כי מדובר בנזק המזכה בפיצוי. לצורך ההחלטה הוא יוכל לקבל מידע ומסמכים מבעל העסק ומהמשטרה.
הטיוטה אינה מפרטת מה רמת הראיות שתידרש, מה יקרה כאשר המשטרה חושדת שמדובר בפרוטקשן אך החקירה טרם הבשילה, או כיצד יטופל מקרה שבו התיק נסגר מחוסר ראיות. גם המועד שבו המשטרה ומנהל הקרן יידרשו למסור את החלטותיהם אינו נקוב.
לא מופיע בטיוטה מנגנון מפורט להשגה או לערעור על דחיית תביעה. ייתכן שהנוהל התפעולי של רשות המסים יעסוק בכך, אך הקישור אליו עדיין אינו קיים במסמך שפורסם.

מה לא יכוסה?

הפיילוט אינו מפצה על כל הנזקים הכלכליים הנובעים מפרוטקשן.
הוא אינו כולל אובדן הכנסה, השבתת העסק, אובדן חוזים, פגיעה במוניטין, הוצאות מימון, נזק לצד שלישי או את הסכומים ששולמו לעבריינים. גם איום שלא הסתיים בנזק פיזי לרכוש אינו מזכה בפיצוי.
ביחס לתכולת הבית יחולו תקרות הפיצוי הקבועות בתקנות מס רכוש. חפצי אמנות, תכשיטים וכסף מזומן מוחרגים מהמסלול.
הפיצוי חל על נזק שאירע בתחומי מדינת ישראל. הטיוטה מציינת במפורש גם את שטח C, אך הניסוח הגיאוגרפי בסעיף זה אינו חד וברור וראוי להבהרה.

התביעה תוגש בתוך שבעה ימים, אך התשלום עשוי להתעכב

בעל העסק יידרש להגיש את התביעה בתוך שבעה ימים בלבד. זהו פרק זמן קצר, במיוחד כאשר העסק מתמודד במקביל עם נזק לרכוש, חקירת משטרה, שמאות והצורך לאסוף מסמכי ביטוח ומסמכים חשבונאיים.
למרות המועד הקצר המוטל על בעל העסק, המדינה אינה מתחייבת למועד מקביל לקבלת החלטה או לתשלום. לפי הטיוטה, רק לאחר סיום תקופת הפיילוט תיערך הערכה של כל התביעות הזכאיות. עד להשלמת ההערכה לא ישולם פיצוי.
לכן, גם עסק שתביעתו תאושר לא צפוי לקבל את הכסף מיד לאחר הנזק. אם הפיילוט יוארך, ההמתנה עלולה להתארך בהתאם, אלא אם הנוסח הסופי יקבע מנגנון אחר.

מה יקרה אם 35 מיליון שקל לא יספיקו?

הטיוטה קובעת שאם סכום התביעות המאושרות יהיה גבוה מהתקציב, הפיצוי לכל נזק יופחת באופן יחסי. פירוש הדבר הוא שגם תביעה שאושרה במלואה אינה מבטיחה החזר מלא של הנזק.
אולם נוסחת ההפחתה בנוסח שפורסם נראית הפוכה. הטיוטה קובעת כי סכום הפיצוי יוכפל ביחס שבין סכום התביעות הכולל לבין התקציב. אם, לדוגמה, יאושרו תביעות בסך 70 מיליון שקל מול תקציב של 35 מיליון שקל, היחס הזה הוא 2 והוא דווקא מגדיל את הפיצוי.
כדי לצמצם את הפיצוי לתקציב הקיים נדרש יחס הפוך, כלומר תקציב חלקי סכום התביעות. באותה דוגמה, כל תביעה הייתה משולמת בשיעור של 50 אחוזים. סעיף זה מחייב תיקון או הבהרה לפני פרסום הנוהל הסופי.

האם הפיילוט יימדד לפי הפיצוי או לפי האכיפה?

מדדי ההצלחה של הפיילוט מתמקדים בעיקר בעבודת מערכת אכיפת החוק. משרד האוצר מבקש לבדוק אם תחול עלייה במספר תיקי דמי החסות, במספר התיקים שיועברו לפרקליטות ובמספר כתבי האישום שיוגשו בעקבות התלונות.
ייבחנו גם מספר הזכאים שהמשיכו לשתף פעולה עם המשטרה, מידת החשיפה של בעלי העסקים לפיילוט, אמון העסקים בגורמי האכיפה, שיעור העסקים שהתלוננו ושיעור העסקים המבוטחים מפני נזקי זדון.
עלייה במספר התיקים עשויה להעיד שבעלי עסקים חוששים פחות להתלונן, אך היא אינה מוכיחה לבדה שהתופעה הצטמצמה. היא יכולה לנבוע גם מעלייה במספר עבירות הפרוטקשן. כדי להעריך את הצלחת המהלך יהיה צורך להשוות בין מספר הפניות, איכות החקירות, כתבי האישום, ההרשעות והיקף הפגיעות החוזרות.
הטיוטה אינה קובעת יעדים מספריים. לא נקבע, למשל, מה שיעור העלייה בתלונות או בכתבי האישום שייחשב להצלחה. ללא יעדים ובסיס השוואה מוגדר, יהיה קשה לקבוע בתום הפיילוט אם הוא השיג את מטרתו.

טיוטה שעדיין אינה שלמה

כמה פרטים מרכזיים נותרו פתוחים במסמך:

• תאריכי תחילת הפיילוט וסיומו מופיעים באמצעות האות X בלבד.
• הקישור לנוהל התפעולי של רשות המסים טרם נוסף.
• נוסחת הפחתת הפיצויים במקרה של חריגה מהתקציב זקוקה לתיקון או להבהרה.
• לא נקבע מועד לקבלת החלטה בתביעה או לתשלום.
• לא פורט מנגנון השגה על דחיית תביעה.
• לא הובהר כיצד ייבחן הקשר בין הנזק לבין עבירת דמי החסות כאשר החקירה עדיין מתנהלת.
• לא נקבעה תקרת פיצוי כללית לכל עסק, למעט התקרות החלות על תכולת בית והתקציב הכולל של הפיילוט.

נכון ל-24 ביולי 2026, הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד 29 ביולי 2026 בשעה 10:52. תקופת ההערות קוצרה ל-14 ימים. באתר החקיקה צוין כי הנימוק לקיצור הוא "אחר", ללא הסבר מפורט נוסף.

בין רשת ביטחון למסלול צר

הפיילוט מציע שינוי עקרוני: לראשונה, המדינה מבקשת ליצור מסלול ייעודי לפיצוי עסקים על נזקי רכוש שנגרמו עקב פרוטקשן, גם כאשר הנזק אינו נזק מלחמה ואינו מכוסה בביטוח פרטי.
עם זאת, רשת הביטחון המוצעת צרה יותר מכפי שעשוי להשתמע מהמונח "פיצוי לנפגעי פרוטקשן". היא אינה מיועדת למי שנדרש לשלם אך לא נגרם נזק לרכושו, אינה מחזירה את דמי החסות, אינה מכסה אובדן הכנסה ומותנית בעבר ביטוחי מסוים, בתלונה מהירה ובשיתוף פעולה מלא ומתמשך עם המשטרה.
הפיילוט עשוי להפחית את החשש הכלכלי מהגשת תלונה, אך יעילותו תלויה בשאלות שעדיין לא נענו: כמה עסקים יעמדו בתנאי הביטוח, כמה זמן יחלוף עד לקבלת הכסף, כיצד יוכח הקשר לפרוטקשן ומה יהיה שיעור הפיצוי אם התביעות יעברו את מסגרת התקציב.

מקורות

טיוטת הנוהל והגשת הערות הציבור
הודעת משרד האוצר על פרסום הפיילוט
דוח מבקר המדינה בנושא המשילות בנגב
חוק מס רכוש וקרן פיצויים
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים
תיקון חוק העונשין בנושא גביית דמי חסות
הכתבה מסכמת טיוטת נוהל מתהווה ואינה תחליף לייעוץ משפטי.