דלג לתוכן הראשי
מבית הפירמה | אינדקס עורכי דין
הפירמה · פורטל המשפט חדשות הפירמה אינדקס עורכי דין
אודות פרטיות תנאי שימוש נגישות צור קשר
חדשות הפירמה המגזין המשפטי
אודות פרטיות תנאי שימוש נגישות צור קשר
אינדקס עורכי הדין חיפוש עו״ד
חדשות הפירמה

המגזין המשפטי

20.11.2026

באינדקס הפירמה: 39 תחומי משפט · 195 יישובים ואזורים

לחיפוש עורך דין ←
בחרו את המדורים שמעניינים אתכם

בחירת המדורים שלי

מומלץ לבחור עד 6 מדורים · נבחרו מתוך 7 אפשריים

נשמר במכשיר זה. | כל שאר המדורים נגישים תמיד דרך „כל המדורים”.

לא נמצאו מדורים התואמים לחיפוש.

אפשר להוסיף גם מדור שביעי, אך יש לקחת בחשבון שזה משנה מעט את עיצוב המסך. נבחרו 7 מדורים. להוספת מדור אחר יש להסיר אחד מהמדורים שנבחרו.

כל המדוריםכל מדורי המגזין

נדל״ן ומקרקעין פלילי דיני משפחה דיני תעבורה דיני עבודה חדלות פירעון וכינוסים נזיקין ותאונות ביטוח דין מנהלי ועתירות דיני מסים אנרגיה ותשתיות אשראי בוררות וגישור ביטוח לאומי בנקאות ומימון דיני חוזים דיני חינוך דיני סביבה דיני ספורט דיני תקשורת ומדיה הגבלים עסקיים ותחרות הגירה ואשרות הוצאה לפועל וגבייה הייטק וסטארטאפים כללי ליטיגציה ויישוב סכסוכים לשון הרע והוצאת דיבה מיזוגים ורכישות משפט בינלאומי ודין זר עמותות ומלכ"רים פרטיות והגנת מידע צרכנות והגנת הצרכן קניין רוחני ופטנטים רגולציה רשלנות רפואית שוק ההון וניירות ערך תביעות קטנות תובענות ייצוגיות תכנון ובנייה חקיקה

לא נמצאו מדורים התואמים לחיפוש.

כתבה | נזיקין ותאונות

20.11.2026

כ־529 אלף שקל למשפחת צעיר שטבע במאגר; 80% אשם תורם

בית המשפט פסק כ־529 אלף שקל בשל כשלים באזהרה ובפיקוח על המאגר, אך דחה חובת גידור מלאה והפחית את הנזק בשל אשם תורם של 80%

שיתוף הכתבה ותגובות
תגובות
כ־529 אלף שקל למשפחת צעיר שטבע במאגר; 80% אשם תורם
כ־529 אלף שקל למשפחת צעיר שטבע במאגר; 80% אשם תורם. אילוסטרציה.

הוריו של צעיר שטבע במאגר עין כרם, ליד בית זית, יקבלו סכום כולל של 529,654 שקל, לאחר שבית משפט השלום הטיל אחריות לנזק על חברת מקורות ועל מועצה אזורית, אך ייחס לצעיר עצמו אשם תורם של 80%. ההורים טענו לכשלים בשילוט, בפיקוח ובמניעת הכניסה למים; הגופים הנתבעים טענו כי המאגר אינו אתר רחצה וכי הצעיר נכנס למים על אף הסכנה. בית המשפט דחה את הדרישה לקבוע שחובה הייתה להקיף את המאגר כולו בגדר, אך מצא שאזהרות ואמצעי פיקוח שננקטו לא היו מספקים.

יש לך מקרה דומה? רוצה לשאול עורך דין ולקבל הכוונה ראשונית? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו ותוכלו לקבל מענה מעורכי הדין שבקבוצה. פרטים
העדכונים שלנו

ניוזלטר משפטי יומי

נשלח אליכם מייל אישור. ההרשמה תופעל רק לאחר לחיצה על הקישור שבו.

האסון התרחש ב־28 במאי 2015. הצעיר, בן 19 וחצי, הגיע למאגר עם שמונה חברים במסגרת טיול באזור ירושלים. כמה מהמטיילים נכנסו למים, והצעיר טבע במרכז המאגר. חבריו ניסו לסייע לו אך לא הצליחו להצילו. הוריו, יורשיו, הגישו בשנת 2021 תביעת נזיקין נגד המדינה באמצעות משרד הפנים, חברת מקורות, מועצה אזורית מטה יהודה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל ורשות מקרקעי ישראל. במסגרת ההליך נשלחו גם הודעות לצדדים שלישיים, ובהם עיריית ירושלים.

מאגר עין כרם נוצר בעקבות סכר שהוקם בשנות החמישים על נחל שורק, לצורך אגירת מי גשמים והחדרתם למי התהום. מדובר במאגר עונתי שנראה בחלק מחודשי השנה כאגם טבעי ומושך מטיילים רבים. רשות הפיתוח היא בעלת הקרקע, ובמסגרת הסכם חכירה משנת 1989 הועבר השטח למקורות. בית המשפט בחן את ההסכם, את גבולות השיפוט של הרשויות ואת העובדה שהשטח אינו חוף רחצה מוסדר ואין בו שירותי הצלה.

ההורים טענו כי הותר לציבור להגיע לאזור בעל פוטנציאל טביעה בלי שננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים. לשיטתם היה צורך בגדר, בשמירה ובשילוט ברור ומתוחזק. הם הצביעו על מקרה טביעה קודם וטענו שהנתבעות היו מודעות לסיכון אך לא פעלו במידה מספקת. עוד העלו טענות לגבי מאפייני הסכר, סמכויות רשויות המדינה והאחריות של בעלי הקרקע והגורמים המנהלים אותה.

מקורות טענה כי הצעיר נכנס ביודעין למאגר אסור לרחצה, חרף שלטי אזהרה ובהם המסר ״סכנת טביעה- אל תתקרב!״. היא הדגישה שאין ביכולתה למנוע פיזית מכל אדם להגיע למים, וטענה שהתביעה הוגשה בשיהוי שפגע ביכולתה להתגונן. המועצה טענה כי האחריות הוטלה בהסכם החכירה על מקורות וכי התנהגות הצעיר הייתה פזיזה. המדינה השיבה כי המאגר אינו אתר רחצה שעליו חלות סמכויות הפיקוח הנטענות של משרד הפנים וכי הגופים המחזיקים במקום הם האחראים, אם קיימת אחריות כלשהי.

בית המשפט שמע עדויות של האב, שניים מחבריו של הצעיר, נציגי הגופים השונים ומומחים מטעמם. הוא גם ביקר במקום. במהלך הדיון נבחנו תמונות של השלטים, תיעוד מצבם, דרכי ההגעה למאגר, מסמכי החכירה ותדירות הפיקוח. מועד הביקור נערך שנים לאחר הטביעה, ולכן הודגש הצורך להבחין בין מצב השטח בעת התאונה לבין השלטים וההסדרים שנראו במועד מאוחר יותר.

אחת השאלות המרכזיות הייתה אם חובה לגדר את כל שטח המאגר. ההורים הסתמכו על הוראות תקינה ועל השוואה למאגרי מים אחרים. ואולם, בית המשפט מצא שלא הוכחה תחולה של התקנות שהוצגו על המאגר המסוים. הוא ציין שהסכר עצמו מגודר בשל סכנת נפילה, אך אין להסיק מכך שחובה לסגור לחלוטין את כל האגם העונתי. הצעה לגידור היקפי נתקלה בעבר בהתנגדויות של גופים סביבתיים, רשויות ותושבים, שחששו לפגיעה במסדרון האקולוגי, בבעלי החיים ובגישה לטבע הפתוח.

בהקשר זה הדגיש בית המשפט את החשיבות של שמירת מרחבי טבע לציבור ולא רק את הצורך במניעת סיכונים. לדבריו, ״אין זה סביר לגדר ולמנוע גישה מכל מקום בעל מאפיינים טבעיים״. הוא קבע כי ״לא הוכח כי יש להחיל חובה שכזו במקרה דנן״. בכך נדחתה אחת הטענות המרכזיות של ההורים, בלי שהדבר פטר את הגופים האחראים מחובות אחרות כלפי המטיילים.

בית המשפט הסביר כי ״העובדה שלא הוכח שהיתה חובה לגדר את כלל המאגר״ אינה שוללת חובת זהירות. על מי שמחזיק במתקן מים ומודע לכך שמטיילים מגיעים אליו לנקוט אמצעים סבירים כדי להזהיר מפני סכנת טביעה. אפילו כשהרחצה אסורה, אין די בהכרזה כללית כדי להראות שהסכנה הובהרה כנדרש ושהפיקוח במקום היה מספק. לכן הוסט מוקד הבדיקה מן הגדר אל איכות השלטים, תחזוקתם ונוכחותם של סיורים בשטח.

לגבי מקורות קבע בית המשפט כי החברה הייתה מודעת היטב לסיכונים, כפי שעלו ממכתבים שפנתה בהם כבר בשנת 2012 לגופים ציבוריים והזהירה מפני כניסת מבקרים למים. בהליך נבחנו ראיות לשילוט שהיה קיים בעת האירוע, ובית המשפט קיבל את הטענה שהאזהרות בשטח לא היו ברורות ומתוחזקות במידה הנדרשת, בין היתר בגלל מצבם של שלטים ישנים ודהויים. גם הראיות לפיקוח ולסיורים לא סיפקו תמונה מלאה של פעילות מניעה אפקטיבית בשטח.

המועצה האזורית לא הופטרה מאחריות על יסוד העובדה שמקורות חכרה את המאגר. בית המשפט בחן גם את אחריות הרשות המקומית, את הכרתה את אופיו של האתר ואת פעולותיה למען בטיחות הציבור בשטחה. מנגד, התביעה נגד המדינה נדחתה. נקבע כי לא הונחה תשתית להטלת אחריות עליה כמי שהייתה אמורה להפעיל סמכויות פיקוח על מקום רחצה, בשעה שמדובר במאגר שאינו אתר רחצה מוסדר. גם הודעות הצדדים השלישיים נבחנו בהתאם לחלוקת האחריות בין הגופים.

לצד אחריות הגופים הציבוריים, בית המשפט ייחס לצעיר אחריות מכרעת בהחלטה להיכנס למים. הוא היה בגיר, הגיע למקום שאין בו מצילים או שירותי רחצה וידע, לפי הראיות, על הסכנה הכרוכה בכניסה למאגר. בית המשפט בחן את שיחתו עם אחד מחבריו לפני הכניסה למים ואת מידת יכולתו לשחות. עם זאת, הוא לא קיבל את הטענה שמדובר ב״הסתכנות מרצון״ הפוטרת את הנתבעות לחלוטין: ידיעה על סיכון אינה זהה להסכמה לשאת בתוצאות פגיעה. במקום זאת נקבע אשם תורם של 80%, המפחית באופן ניכר את הפיצוי.

בחישוב הנזק הובא בחשבון אובדן ההשתכרות בשנים שבהן הצעיר היה צפוי לחיות ולעבוד. לגבי העבר התחשב בית המשפט במסלול לימודיו התורני ובאפשרות שהיה ממשיך בו תקופה מסוימת; לגבי העתיד הסתמך על השכר הממוצע במשק, בשל גילו הצעיר והעדר מסלול תעסוקתי מגובש. רכיב אובדן ההשתכרות נקבע על 1,251,389 שקל, ולצדו נפסקו 850,000 שקל בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ו־25,000 שקל בגין הוצאות קבורה וחילוץ. פיצוי נוסף ונפרד בגין הפסדי פנסיה נדחה, משום שהחישוב כבר כולל אותו לפי ההלכה שנבחנה.

סכום הנזק שנקבע לפני הפחתת האשם התורם היה 2,126,389 שקל. לאחר הפחתת 80% נותרו 425,278 שקל. לכך נוספו שכר טרחת עורך דין בסך 103,666 שקל והוצאות אגרה בסך 710 שקל, כך שהסכום הכולל שנקבע בפסק הדין הוא 529,654 שקל. מקורות חויבה לשלם 397,240 שקל, והמועצה האזורית מטה יהודה חויבה ב־132,414 שקל. בנוסף נקבע שעיריית ירושלים תשפה את המועצה ב־52,966 שקל, בתוספת 5,000 שקל שכר טרחה ו־710 שקל אגרה.

ההורים חויבו לשלם למדינה 10,000 שקל הוצאות בגין דחיית התביעה נגדה, והמועצה האזורית חויבה אף היא בתשלום 10,000 שקל הוצאות למדינה במסגרת ההודעות שהוכרעו. הוצאות חוות דעת נוספות הותנו בהצגת אסמכתה לתשלום. ההכרעה אינה מציבה כלל שלפיו כל אגם פתוח חייב להיות מוקף גדר; היא מטילה אחריות במקרה המסוים בשל פערים בשילוט ובפיקוח, לצד אחריות ניכרת של מי שנכנס למים המסוכנים.

עיקרי הדברים

בית משפט השלום חייב שני גופים לפצות הורים שבנם טבע במאגר עין כרם, אך קבע שהצעיר נשא באשם תורם של 80%. הפיצוי הכולל הוא 529,654 שקל, ובקשת ההורים להטיל חובת גידור מקיפה נדחתה.

הכתבה מבוססת על המידע המופיע בפסק הדין. אנו מקפידים על דיוק, אך ייתכנו טעויות או השמטות. לדיווח על פרט הדורש תיקון או הבהרה, נשמח לקבל משוב באמצעות קישור לעמוד יצירת הקשר.

כתבות נוספות

נפלה במדרכה חשוכה: העירייה והמבטחת חויבו בפיצוי

נפלה במדרכה חשוכה: העירייה והמבטחת חויבו בפיצוי

תבעה יותר ממיליון שקל על העתקת דגם פרופיל אלומיניום: נפסקו 50 אלף שקל

תבעה יותר ממיליון שקל על העתקת דגם פרופיל אלומיניום: נפסקו 50 אלף שקל

פרטי הכתבה

מדור
נזיקין ותאונות
ערכאה
בית משפט השלום
סוג הליך
פסק דין

דיון ותגובות

תגובות לכתבה

עדיין לא פורסמו תגובות.

שליחת תגובה

יש לשמור על לשון נקיה, תגובות שלא יתאימו לשיקולי האתר לא יפורסמו

יש למלא לפחות כותרת או תוכן.

גישה לפסק הדין המלא

שלום, פסקי הדין המלאים זמינים רק בחשבונות מאומתים של עורכות ועורכי דין. ההרשמה בחינם וללא התחייבות, וכך גם הגישה לפסקי הדין.

התחברות הרשמה בחינם
לוח הדרושים המשפטי

הזדמנויות חדשות בעולם המשפט

משרות פעילות לעורכי דין, מתמחים וצוותים משפטיים

לכל המשרות
משרד אטיאס-רווח דרוש/ה עו"ד צעיר/ה לדיני משפחה – גבעת שאול, ירושלים ירושלים / גבעת שאול משרה מלאה לפרטי המשרה משרד אטיאס-רווח דרוש/ה עו"ד לדיני משפחה – גבעת שאול, ירושלים ירושלים / גבעת שאול לפרטי המשרה