בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של הסתדרות העובדים הכללית החדשה בסכסוך הנוגע למאבטחים של מודיעין אזרחי בע"מ שעברו לעבוד ברצף אצל קבלן שמירה חדש. ההכרעה לא ניתנה לגופה של השאלה אם עובדים במצב כזה זכאים אוטומטית לחלף הודעה מוקדמת. בית הדין קבע כי ההסתדרות הכללית, שאינה ארגון העובדים היציג בחברה, חסרת מעמד לנהל את בקשת הצד בסכסוך הקיבוצי בשמם של העובדים. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
מודיעין אזרחי סיפקה למדינה שירותי שמירה ואבטחה באתרים שונים עד סוף דצמבר 2021. הסתדרות העובדים הלאומית הייתה הארגון היציג בחברה מכוח הסכם קיבוצי מיוחד. לקראת סיום ההתקשרות נמסר לעובדים כי קבלן חדש ייכנס לאתרים, והחברה הזמינה אותם להתייצב לצורך שיבוץ מחדש. היא הודיעה שמי שלא יתייצב ייחשב כמתפטר, וכי עובדים בתקופת התחייבות ראשונית עלולים להיות מחויבים בעלות הכשרה.
בתחילת ינואר 2022 גילו עובדים שעברו לקבלן החדש כי משכרם נוכו סכומים בגין חלף הודעה מוקדמת, ומחלקם גם עלות הכשרה. ההסתדרות הכללית פנתה לחברה בדרישה להשיב את הניכויים, ובהמשך הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד החברה והמדינה. היא טענה שהעובדים שעברו לקבלן החדש נחשבים כמפוטרים וזכאים לזכויות הנלוות לסיום העבודה, אף שהמשיכו לעבוד באותו מקום אצל קבלן אחר.
במקביל פעלה הלאומית, הארגון היציג בחברה, באמצעות המנגנונים הקיבוציים. בוועדה פריטטית הוסכם שהכספים שנוכו בגין אי מתן הודעה מוקדמת ובגין עלות הכשרה יושבו לעובדים, בלי שהחברה מודה בטענות. עוד הוסכם שהחברה אינה חבה בתשלום נוסף של חלף הודעה מוקדמת לעובדים שעברו. בעקבות זאת הצטמצם הדיון בבית הדין האזורי בעיקר לשאלה אם אותם עובדים זכאים לתשלום הודעה מוקדמת נוסף ולתוספות בגין הסכומים שהוחזרו.
בית הדין האזורי קבע שהעובדים אינם זכאים לחלף הודעה מוקדמת נוסף. הוא פירש את חוק הודעה מוקדמת כך שהוא חל כאשר מעסיק מבקש לפטר עובד, בעוד שבמקרה הזה העובדים המשיכו בעבודה אצל הקבלן החדש והוצעה להם גם עבודה חלופית אצל המעסיק היוצא. עוד נקבע שהוראת חוק פיצויי פיטורים הרואה עובד שעבר לקבלן חדש "כאילו פוטר" נועדה לזכאות לפיצויי פיטורים ואינה יוצרת בהכרח זכאות זהה לפי חוק הודעה מוקדמת.
ההסתדרות הכללית ערערה. היא טענה כי בית הדין האזורי שגה בפרשנות דווקנית וכי תכלית הדין מחייבת לראות בעובדים כאלה כמי שפוטרו גם לצורך הודעה מוקדמת. לטענתה, התנהלות החברה הייתה כוחנית: מכתב השיבוץ נשלח סמוך מאוד לסיום ההתקשרות, ונוכו סכומים חד-צדדית מן השכר. היא הדגישה שהכספים הוחזרו רק לאחר שהחלה לפעול.
החברה טענה מנגד כי כאשר עובד נשאר ברצף באותו אתר אצל הקבלן הנכנס, "לא קמה לו כל זכאות לקבלת הודעה מוקדמת לפיטורים או חלף ההודעה המוקדמת". לשיטתה העובדים לא פוטרו בפועל, הוצעה להם אפשרות להמשיך לעבוד בחברה, והשבת הכספים נעשתה במסגרת פשרה קיבוצית מול הלאומית ולא כהודאה בחבות. הלאומית הצטרפה לעמדה הדיונית שלפיה ההסתדרות הכללית אינה מוסמכת לנהל הליך קיבוצי במקום עבודה שבו קיים ארגון יציג פעיל.
הארצי בחר שלא להכריע במחלוקת המהותית. ממלא מקום הנשיא אילן איטח קבע כי יש להבחין בין סמכותו של בית הדין לדון בבקשת צד לבין מעמדו של ארגון מסוים להגיש אותה. גם ארגון שאינו יציג עשוי, בנסיבות מסוימות, לעמוד במבחן הצד לצורך סמכות בית הדין, אך אין מכאן שהוא רשאי להיכנס לזירה הקיבוצית של מקום עבודה שבו פועל ארגון יציג ולנהל בשם העובדים תביעה שאינה עוסקת בזכויות האובליגטוריות שלו עצמו.
הנקודה המרכזית הייתה עקרון הייצוג האקסקלוסיבי. בית הדין קבע כי הלאומית היא הארגון היציג בחברה, והיא אף הפעילה בפועל את מנגנוני ההסכם הקיבוצי והגיעה להסכמות בוועדה פריטטית. מתן אפשרות לארגון אחר להגיש במקביל בקשת צד על זכויות העובדים, נקבע, עלול ליצור שני מוקדי ייצוג קיבוציים מתחרים. השופט דורי ספיבק סיכם את העיקרון שלפיו "ארגון העובדים היציג מייצג באופן אקסקלוסיבי במקום העבודה, ואין לאפשר לגורם אחר – אפילו הוא ארגון עובדים – ל'שחק' ב'מגרשו'".
בית הדין דחה גם את טענת הכללית שמעמדה כארגון יציג בענף השמירה מקנה לה כשלעצמו מעמד בחברה. נקבע שההליך לא עסק באכיפת ההסכם הענפי, החברה אינה בהכרח צד לארגון המעסיקים הרלוונטי, ובמקום העבודה עצמו פועל ארגון יציג. לכן ההליך היה צריך להימחק מלכתחילה בשל העדר מעמד.
עם זאת, פסק הדין הבהיר שהדחייה אינה חוסמת עובדים בודדים מהגשת תביעות פרטניות. השופט ספיבק הוסיף כי כאשר נטען שארגון יציג אינו מגן על זכויות קוגנטיות, ייתכנו במקרים מתאימים מסלולים אחרים, ובהם בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם עובד, אך הוא לא קבע אם התנאים לכך מתקיימים במקרה הזה. חיובי החברה שנותרו מפסק הדין האזורי לא השתנו, משום שהחברה לא ערערה עליהם. מספר התיק: עס"ק 65285-08-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.