בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה בשלב זה בקשה של אם לקבל לעיונה באופן רחב את התיק הרפואי והפסיכיאטרי של האב, על רקע הליך שבו נבחנת מסוכנותו והמשך הקשר שלו עם בתם. לצד זאת, בית המשפט הורה לקדם קבלת מידע על חקירה פלילית שהאם טענה כי התנהלה נגד האב, בכפוף לנהלי הפרקליטות, וביקש מעובדת סוציאלית להבהיר אם בידיה מסמכים הנוגעים לאב באופן אישי. ההכרעה המרכזית הייתה להעדיף בשלב זה מסלול מבוקר: המומחה שימונה להערכת מסוכנות האב יקבל את החומר הרפואי הדרוש לעבודתו, במקום להעביר לאם את מלוא הרשומות.
עורכי הדין שלנו
הבקשה הוגשה במסגרת סכסוך משפחתי הנוגע לקטינה. האם ביקשה גילוי של מידע פלילי, רפואי ורווחתי על האב. לטענתה, קיים רקע של אלימות חמורה, ובין היתר היא טענה שהאב הורשע בעבר בתקיפתה וריצה מאסר. היא העלתה גם טענות להטרדות נמשכות ולהליכים שהוא יוזם נגדה. בית המשפט לא הכריע במסגרת ההחלטה הנוכחית בכל הטענות הללו לגופן, אלא בחן אם הן מצדיקות את גילוי החומרים המבוקשים.
ליבת הבקשה נשענה גם על אירוע חריג שהתרחש בבית המשפט. לפי ההחלטה, האם טענה שהאב הגיע לבית המשפט, רכש חומר בעירה בחנות סמוכה, שפך אותו על עצמו וניסה להצית את עצמו, עד שאנשי משמר בתי המשפט עצרו את הפעולה. בעקבות האירוע הופסקו המפגשים בינו לבין הקטינה, בתקופה שבה נשקלה האפשרות להוציא את המפגשים ממרכז קשר ולאפשר שהות בבית הוריו.
האם ביקשה גם מידע על חקירה פלילית שלטענתה נודע לה שהסתיימה והחומר בה הועבר לפרקליטות. האב, בתגובתו, לא התייחס לחלק זה של הבקשה. בית המשפט קבע כי מטעם זה ניתן עקרונית להיעתר לדרישה, אך סייג אותה: אין לבית המשפט סמכות להורות לפרקליטות למסור מידע בניגוד לנהלים החלים עליה. לכן נקבע שהאם תגיש צו שלפיו המידע יימסר בהתאם לנהלי הפרקליטות ורק ככל שאין מניעה מצדה לעשות כן.
בחלק הנוגע למידע רווחתי קבע בית המשפט שלא ברור אילו מסמכים הנוגעים לאב לבדו מוחזקים בידי העובדת הסוציאלית. מאחר שגם לכך האב לא התייחס בתגובתו, התבקשה העובדת הסוציאלית להבהיר אם מצויים בידיה מסמכים ספציפיים הנוגעים אליו.
הסוגיה המורכבת ביותר הייתה הבקשה לקבלת מידע רפואי מכל מוסדות הבריאות, ובהם משרד הבריאות, בתי חולים, קופת חולים וגורמי בריאות הנפש. האב לא התנגד באופן חד-משמעי לחשיפה, אך התנה את הסכמתו בכך שהאם תציג מסמכים רפואיים הנוגעים לטענתה כי שתי ידיה נשברו כתוצאה מאלימות שלו. בית המשפט ציין שתגובה זו כשלעצמה יכולה לתמוך בקבלת הבקשה, אך הדגיש שהחלטה על חשיפת חומר רפואי אינה יכולה להיעשות אוטומטית.
בהחלטה נקבע כי בקשה של הורה לעיון במסמכים רפואיים או פסיכיאטריים של ההורה האחר חייבת להיבחן לפי רלוונטיות ממשית ומידתית, טובת הילד, חשיבות המידע להליך, קיומה של חלופה פחות פוגענית ועוצמת הפגיעה בפרטיות ובחיסיון הרפואי. בית המשפט הדגיש כי "אין די ברקע פסיכיאטרי או בטענה כללית לפגיעה או למסוכנות" כדי להצדיק חשיפה גורפת. נדרש קשר ענייני בין המסמכים המבוקשים לבין השאלה שבמחלוקת, למשל מסוגלות הורית עדכנית או מסוכנות.
מכאן עברה ההחלטה להבחנה בין חומר רפואי נקודתי ועדכני לבין דרישה רחבה לתיק רפואי מלא. בית המשפט ציין כי הפסיקה מעדיפה במקרים מתאימים גילוי מצומצם ומבוקר, ולעיתים מסירת החומר למומחה מטעם בית המשפט היא חלופה מתאימה יותר. בדרך זו ניתן לקבל את המידע המקצועי הנחוץ בלי למסור להורה האחר גישה בלתי מוגבלת לכל ההיסטוריה הרפואית.
במקרה הנוכחי קבע בית המשפט כי החששות שהאם העלתה אינם תיאורטיים בלבד: ההחלטה מפנה הן לאירוע האלימות הנטען מן העבר והן לאירוע ניסיון ההצתה העצמית בבית המשפט. בנוסף, המפגשים עם הקטינה הופסקו וכבר הוחלט שיש צורך בחוות דעת מקצועית לבחינת מסוכנות האב. האב הסכים לבדיקת מסוכנות, אם כי התעוררה מחלוקת לגבי זהות המומחה.
על רקע זה קבע בית המשפט כי ימונה מומחה להערכת מסוכנות האב, והמומחה יהיה רשאי לקבל כל מסמך רלוונטי הדרוש להכנת חוות דעתו, לרבות מסמכים רפואיים. לכן, "לפי שעה" נדחתה בקשת האם לקבל בעצמה את החומר הרפואי. בית המשפט הדגיש שהדחייה אינה סופית ואינה "קובעת מסמרות": אם לא תוגש חוות דעת, אם האם תבקש לחקור את המומחה לגבי החומרים שעמדו בפניו או אם יתעורר צורך אחר, היא תוכל להגיש בקשה חדשה.
ההחלטה משאירה אפוא את הדלת פתוחה לגילוי נוסף, אך מעדיפה בשלב הנוכחי את המסלול המקצועי והמצומצם יותר של העברת מידע למומחה, תוך ניסיון לאזן בין ההגנה על הקטינה והצורך בהערכת מסוכנות לבין פרטיותו הרפואית של האב.
מספר התיק: תלה"מ 58193-01-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.