בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של נהג משאית מערבל בטון נגד י.א.ארזים בע"מ ואייזיק פי.פי.ג'י ישראל בע"מ, לאחר שקבע כי תלושי השכר לא שיקפו את השכר ששולם לו בפועל וכי החלפת החברה שהנפיקה את התלושים לא קטעה את רצף ההעסקה. בין היתר נפסקו לנהג 310,573 שקל בגין שעות נוספות, לפני הפחתת סכומים שכבר שולמו לו תחת רכיב זה, וכן עשרות אלפי שקלים בגין פנסיה, פיצויים, קרן השתלמות, אש"ל וחופשה.
הנהג הועסק מיולי 2018. בתחילה קיבל תלושי שכר מי.א.ארזים, והחל ממרץ 2023 קיבל תלושים מאייזיק פי.פי.ג'י ישראל. מנהל החברות הודה כי בכל חודש חלק משכרו של הנהג שולם בהמחאה וחלק נוסף במזומן. במהלך ההליך הגיעו הצדדים להסכמה נפרדת בנוגע למנהל באופן אישי: לאחר ששילם לנהג 25 אלף שקל בגין כספי פנסיה שנוכו משכרו ולא הועברו ליעדם, נדחתה התביעה האישית נגדו, ופסק הדין נותר להכרעה ביחס לשתי החברות.
אחת המחלוקות המרכזיות הייתה גובה השכר. הנהג טען כי שכרו עמד בתחילה על 12 אלף שקל נטו, עלה ל-12,500 שקל ובהמשך ל-13 אלף שקל נטו, וכי בנוסף הוסכם על תשלום עבור הובלות מעבר לכמות מסוימת. החברות טענו כי השכר עמד על 6,000 שקל כפי שנרשם בחלק מהתלושים. הנהג הציג מסמכי בנק שמהם עלה כי הסכומים שהופקדו בפועל היו גבוהים מהסכומים שנרשמו בתלושים, וכן הודעת ווטסאפ שבה נכתב לו: "אני אביא לך מחר עם גיא את השאר".
בית הדין קבע כי מנהל החברות לא סיפק הסבר משכנע לפערים. הוא טען שמדובר בפרמיות, אך אישר שהפרמיות לא נרשמו בתלושים ושאין בידיו רישום המלמד כיצד חושבו. בנוסף הודה שחלק מהשכר שולם במזומן. בפסק הדין נקבע כי די בכך כדי לקבוע שהשכר בפועל היה כפי שטען הנהג וכי "הרישום בתלושי השכר אינו משקף את השכר ששולם לו בפועל אלא באופן חלקי בלבד". בית הדין גם הצביע על שני תלושים שונים שהופקו לאותו חודש, נובמבר 2023, עם חלוקה שונה של רכיבי השכר אך אותו סכום נטו.
מחלוקת נוספת נגעה להחלפת המעסיקה. אייזיק פי.פי.ג'י טענה כי עיסוקה הוא בתחום התעופה ולכן צו ההרחבה בענף ההובלה אינו חל עליה. בית הדין דחה את הטענה. נקבע כי הנהג המשיך לבצע בפועל אותה עבודה, על אותה משאית ובאותו מקום, עבור חברת הנסון, וכי כלל לא היה מודע בזמן אמת למשמעות חילופי החברות. לא נמסרה לו הודעה על שינוי המעסיק ולא נערך עמו גמר חשבון. לכן נקבע שהוראות צו ההרחבה בענף ההובלה חלות על כל תקופת עבודתו ושאייזיק פי.פי.ג'י נושאת גם בחובות שנצברו בתקופת י.א.ארזים.
הקביעה הזו השפיעה על שורת זכויות. בית הדין קבע שהנהג זכאי להפרשות לפנסיה ולרכיב פיצויי פיטורים מכוח צו ההרחבה. לפי הראיות, החברות ביצעו הפקדות בפועל במשך חודשיים בלבד. נפסקו לו 51,430 שקל בגין חלק המעסיק בתגמולי הפנסיה ו-65,640 שקל בגין אי הפרשה לרכיב הפיצויים. בנוסף, לאחר שנמצא כי לאורך תקופת העבודה נוכו משכרו כספים שלא הועברו לקופה, נפסקה יתרה של 7,500 שקל מעבר ל-25 אלף השקלים שכבר שולמו במסגרת ההסכמה עם המנהל.
בית הדין קיבל גם את התביעה לקרן השתלמות ופסק 27,101 שקל. ברכיב האש"ל נדחתה טענת החברות שלפיה הנהג אינו זכאי לתשלום משום שעבד בעיקר בתל אביב ולא נדרש לאכול מחוץ לעיר. בית הדין קבע שההסדר הענפי העדכני אינו מתנה את הזכאות בעבודה מחוץ למקום המגורים, ופסק לנהג 86,125 שקל עבור 65 חודשי עבודה.
הרכיב הגדול ביותר היה שעות נוספות. הנהג טען שעבד בדרך כלל מ-7:00 עד 19:00 ובימי שישי מ-7:00 עד 11:00. בכתב ההגנה נטען להיקף מצומצם יותר, ואילו מנהל החברות מסר בחקירתו שעות עבודה אחרות. החברות הציגו דוח חיצוני שלטענתן שיקף חלק משעות העבודה, אך בית הדין קבע שלא ברור שהוא מתייחס למשאית שעליה עבד הנהג ולא ניתן להבין ממנו את שעות העבודה. מאחר שהנהג לא נחקר על תצהירו בעניין זה, ובשים לב לנטל המוטל על המעסיק לנהל ולהציג רישום שעות, נקבע כי עבד 54 שעות בשבוע.
בהתאם לשכר שנקבע לכל תקופה חישב בית הדין זכאות של 310,573 שקל בגין שעות נוספות. עם זאת, הוא קבע שאין להתעלם מכך שבתלושי השכר הופיע מדי חודש רכיב שעות נוספות. לכן הורה לנהג להגיש פירוט של הסכומים שכבר שולמו תחת רכיב זה, ואלה יופחתו מהסכום שנפסק.
בנוסף נפסקו 5,852 שקל דמי הבראה, 20,800 שקל פדיון חופשה ו-3,700 שקל הפרשי שכר. בית הדין קבע כי החברות לא הציגו פנקס חופשה וכי אפילו סכומים שנרשמו בתלושים כפדיון חופשה לא שולמו בפועל. בגין תלושי השכר הבלתי תקינים נפסק פיצוי נוסף של 20 אלף שקל, ובגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה נפסקו 5,000 שקל. בית הדין קבע כי היעדר הודעה מסודרת גרם לנהג נזק ממשי, במיוחד במחלוקת על גובה השכר.
י.א.ארזים ואייזיק פי.פי.ג'י חויבו בכל הסכומים יחד ולחוד, וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל. פסק הדין מדגיש כי החלפת החברה המעסיקה על הנייר אינה מנתקת כשלעצמה את זכויותיו של עובד שממשיך באותה עבודה ובאותו מקום, וכי רישום בתלוש אינו גובר על ראיות לכך שהשכר ששולם בפועל היה שונה.
מספר התיק: סע"ש 37653-05-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.