בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר 36 חודשי מאסר בפועל על הנאשם המרכזי בפרשת מעבדת קנאביס שהוקמה בדירה בראשון לציון, ו-18 חודשי מאסר על נאשם נוסף שסייע לו בהקמתה ובהפעלתה. השניים הודו במסגרת הסדרי טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתבי אישום מתוקנים. על פי העובדות שבהן הודו, בדירה נתפסו לפחות 767 שתילי קנאביס ופרחי קנאביס במשקל של יותר מ-201 קילוגרם נטו, ובמהלך הפעלת המעבדה ניטל חשמל ללא רשות בשווי 147,812.54 שקל. השופט רון סולקין קבע כי מדובר באופרציה שנועדה להפיק רווח כספי משמעותי, ודחה את בקשות ההגנה להסתפק בענישה שיקומית או בעבודות שירות.
לפי גזר הדין, הנאשם המרכזי קשר עם הנאשם השני להקים מעבדה לגידול ולייצור קנאביס. לצורך כך הוא שכר דירת ארבעה חדרים בשטח של כ-100 מ"ר ברחוב דרך המכבים בראשון לציון, תמורת 5,000 שקל בחודש. הדירה צוידה במערך רחב של ציוד, ובהם בלוני גז, מפוחים, מזגנים, מנורות, מאות נורות ושנאים, מאווררים, מצננים, פנלי לד, רפלקטורים, מאות אדניות ומשאבות מים. בית המשפט ציין כי נעשו גם שינויים במערכת החשמל שנועדו למנוע את קריאת הצריכה ואת התשלום עבורה. לפי כתב האישום, החיבור הותיר את לוח החשמל ללא הגנה מפני עומס יתר ועלול היה לגרום לשריפה.
הנאשם הראשון הורשע בייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים ובנטילת חשמל. הנאשם השני הורשע בסיוע לייצור, הכנה והפקה של סמים ובסיוע לנטילת חשמל. הסדרי הטיעון לא כללו הסכמה לעונש, והשניים הופנו לשירות המבחן. המאשימה ביקשה לקבוע לנאשם הראשון מתחם של 36 עד 60 חודשי מאסר ולגזור עליו 40 חודשים, ולנאשם השני מתחם של 18 עד 30 חודשים ולגזור עליו 22 חודשים. היא ביקשה גם מאסרים מותנים, קנסות של עשרות אלפי שקלים, פיצוי לחברת החשמל בסך 147,812 שקל, הכרזה על הנאשם הראשון כסוחר סמים וחילוט הציוד שנתפס במעבדה.
המאשימה הדגישה את היקף הגידול, את התכנון ואת המניע הכלכלי. בגזר הדין הובאה טענתה כי מדובר בכמות "העולה כדי גידול מסחרי", וכי המעשים בוצעו לאחר תכנון מוקפד ולמשך תקופה ממושכת "למען בצע כסף". עוד טענה כי עבירות הסמים הן "מכת מדינה", וכי בנסיבות המקרה אין הצדקה לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום.
ההגנה ביקשה להציג תמונה שונה. באת כוח הנאשם הראשון ביקשה לקבוע מתחם שמתחיל ב-20 חודשי מאסר, אך לחרוג ממנו לקולה ולאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש של תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. היא הפנתה להודאתו, לחיסכון בזמן שיפוטי, לעברו הפלילי שהתיישן, לתקופות המעצר והפיקוח האלקטרוני ולניסיונותיו להשתלב בטיפול. לפי טענתה, הרקע לעבירות היה קושי כלכלי, ומציאת עבודה יציבה וההתמדה בה ביטאו שינוי ממשי בחייו. הנאשם עצמו אמר בדברו האחרון כי הוא מצטער על המעשים, חושש מהאופן שבו ייתפס בעיני ילדיו וביקש לשפוט אותו לכף זכות.
שירות המבחן, עם זאת, לא התרשם שהנאשם הראשון עבר הליך טיפולי משמעותי. בתסקירים תואר כי בתחילה הביע חרטה אך צמצם את חלקו, מסר מידע חלקי והתקשה לבחון לעומק את בחירותיו. באחת מבדיקות השתן נמצאו שרידי קוקאין. בהמשך השתלב בקבוצת הכנה לטיפול, אך תואר כמי שנותר בעמדה פסיבית, התקשה להתחבר לתכנים ונמנע מהתמודדות עם דפוסים עברייניים. שירות המבחן סבר שהמוטיבציה לטיפול חיצונית בעיקרה, ולבסוף המליץ על ענישה קונקרטית ומציבת גבול, אף כי כזו שניתן לרצות בעבודות שירות.
בא כוח הנאשם השני ביקש אף הוא לאמץ קו שיקומי ולהסתפק בצו מבחן ובצו שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן תיאר אצלו תמונה מורכבת יותר: תחילה הרחיק עצמו מהמעשים וטען שהגיע לדירה כדי לתקן מזגן ולא ידע על המעבדה, אך בתסקיר מאוחר יותר נטל אחריות וסיפר שסייע בנטילת החשמל ובהתקנת המזגנים. בהמשך השתלב בקבוצה טיפולית, השתתף במפגשים והביע מוטיבציה להמשך טיפול. שירות המבחן המליץ בעניינו על צו מבחן ומאסר מותנה לצד של"צ.
בית המשפט לא אימץ את ההמלצות המקילות. השופט סולקין קבע כי העבירות פוגעות בבריאות הציבור, בשלומו ובביטחונו, וכי לגידול סמים בהיקף כזה יש פוטנציאל נזק רחב. הוא כתב כי "נגע הסמים מתפשט במהירות ומשחית חיים". ביחס לנאשם השני נקבע כי אף שהורשע בסיוע, חלקו היה ברף גבוה: על פי עובדות כתב האישום המתוקן הוא היה שותף להחלטה על הקמת המעבדה, פעל להקמתה ולזיוודה והתקין ציוד חשמלי ומיזוג. בית המשפט קבע כי "אין המדובר בסיוע נקודתי או משני", אלא בחלק משמעותי מייסוד הפעילות העבריינית.
לאחר בחינת מדיניות הענישה והנסיבות קבע בית המשפט לנאשם הראשון מתחם של 30 עד 60 חודשי מאסר, ולנאשם השני מתחם של 12 עד 24 חודשים. השופט נתן משקל להודאות ולחיסכון בזמן שיפוטי, אך קבע כי לא קיימת הצדקה לחריגה מהמתחמים מטעמי שיקום. לגבי הנאשם הראשון הודגש שלא הוצגו ראיות לשינוי עמוק בעמדותיו וכי הוא לא עבר טיפול משמעותי. לגבי הנאשם השני ניתן משקל חיובי מסוים לטיפול שבו החל, ולכן עונשו הועמד ברף הבינוני של המתחם ולא בחלקו הגבוה, על אף עברו הפלילי.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם הראשון 36 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם השני 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרם. על כל אחד מהם הוטלו גם מאסרים מותנים. הנאשם הראשון חויב בקנס של 50 אלף שקל, ובגזר הדין מופיע גם קנס נוסף של 25 אלף שקל המיוחס שוב לנאשם הראשון. בית המשפט הורה כי הקנסות יועברו לקרן החילוט לפי פקודת הסמים. בנוסף הוכרז הנאשם הראשון "סוחר סמים" והורה על חילוט הציוד שנתפס בזירה, למעט רכב מסוג מזדה שהושב לבעליו הרשום.
מספר התיק: ת"פ 1032-02-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.