בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה בקשה של אם לחייב את האב במחצית עלותם של שלושה סבבי קייטנה בקיץ, וקבע כי פסק הדין שאישר את הסכמותיהם בשנת 2022 מחייב את האב להשתתף במחצית עלותו של מחזור קייטנה אחד בלבד. השופטת שירלי שי קבעה כי לשון ההסכמה, שהתייחסה ל"קייטנה בחופש הגדול" בלשון יחיד, תומכת בפרשנות מצמצמת.
ההליך נולד ממחלוקת על יישום פסק דין מ-24 ביולי 2022, שנתן תוקף להסכמות בין ההורים במסגרת הליך מזונות והליך בעניין בנם הקטין. בהסכמה נקבע, בין היתר, כי הוצאות החינוך כוללות גם צהרון עד סיום כיתה ג' וקייטנה בחופש הגדול. לפי טענות האם, היא רשמה את הקטין לתוכנית "גני החופש הגדול", המופעלת על ידי הרשות המקומית ומשרד החינוך, לשלושה סבבים שנמשכו מ-1 ביולי עד 10 באוגוסט 2026, בעלות כוללת של 2,156 שקל. לאחר שהאב סירב לשאת במחצית העלות, היא פנתה בבקשה להגדלת החוב בתיק ההוצאה לפועל, ומשם הופנו הצדדים לבית המשפט לצורך הכרעה בפרשנות פסק הדין.
האם טענה כי שלושת הסבבים הם למעשה מסגרת אחת, וכי החלוקה ביניהם נעשתה מטעמי תמחור ומנהלה בלבד. לדבריה, פסק הדין אינו מגביל את השתתפות האב לתקופה מסובסדת או למחזור אחד, ואינו דורש את אישורו מראש לרישום. האב טען מנגד כי השימוש במילה "קייטנה" בלשון יחיד מגביל את חיובו למחזור אחד, וכי גם התנהלות הצדדים בעבר תומכת בפרשנות זו. הוא הוסיף כי הסבבים הנוספים נרשמו ללא הסכמתו.
בית המשפט קיבל את פרשנות האב. נקבע כי אילו ביקשו הצדדים לחייב בהשתתפות ביותר ממחזור קייטנה אחד, היה עליהם לתת לכך ביטוי מפורש בהסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. השופטת שי הוסיפה כי התנהלות הצדדים בפועל תמכה במסקנה זו, וכי החלטה קודמת של רשם ההוצאה לפועל שקיבלה את טענת "פרעתי" של האב בגין מחזור נוסף חיזקה את המסקנה שהחיוב המקורי התייחס למחזור אחד. עוד נקבע כי ככל שהאם רשמה את הקטין לסבבים נוספים על דעת עצמה וללא הסכמה מראש של האב, אין מקום להטיל עליו חיובים כספיים נוספים שלא הוסכמו. מעבר לנדרש להכרעה, ציין בית המשפט כי החלטה משמעותית בעניינו של קטין יש לקבל בהסכמה, גם כאשר הדבר לא נכתב במפורש בהסכם ובוודאי כשקיימת מחלוקת בין ההורים.
לצד דחיית הבקשה, בית המשפט קרא להורים לגלות גמישות בעניינים הנוגעים לקטין. השופטת ציינה כי במציאות שבה שני ההורים עובדים, רישום לקייטנה אינו מותרות אלא צורך בסיסי, ולעיתים יש צורך ביותר ממחזור אחד. עוד צוין כי הטלת מלוא הנטל הכלכלי של מסגרות הקיץ על הורה אחד פוגעת בעיקרון השוויון בנשיאה בנטל גידול הילדים, גם כאשר הדבר לא נכתב במפורש בהסכם.
בסופו של דבר נדחתה הבקשה, ובית המשפט לא עשה צו להוצאות, בין היתר כדי שלא להסלים את מערכת היחסים בין הצדדים ולאפשר להם להגיע להסכמות.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.