בית משפט לתביעות קטנות בנוף הגליל-נצרת חייב את חברת התעופה FLY LILY לפצות שני נוסעים שמזוודותיהם לא הגיעו עמם בטיסה מווינה לישראל ונמסרו להם רק לאחר שבועות. הרשם הבכיר סולימאן עאמר קבע כי החברה לא הוכיחה שנקטה את כל האמצעים הסבירים למניעת הנזק, ופסק לכל אחד מהתובעים 600 שקל בגין נזק לא ממוני. בנוסף נפסקו 400 שקל הוצאות, כך שהחיוב הכולל עומד על 1,600 שקל.
הטיסה נחתה בישראל ב-1 באוקטובר 2025. הנוסעים מסרו את מזוודותיהם לטיסה, אך הכבודה לא הועלתה למטוס ולא הגיעה עמם לישראל. לפי פסק הדין, המזוודות הועברו אליהם רק בהמשך אוקטובר, והחברה עצמה טענה כי לכל המאוחר נמסרו ב-20 באוקטובר.
הנוסעים דרשו 6,000 שקל וטענו כי העיכוב הארוך גרם להם טרחה, אי נוחות ופגיעה ממשית בחוויית הנסיעה. החברה ביקשה לדחות את התביעה. לטענתה, לא מדובר באובדן כבודה אלא בעיכוב בלבד, ובכל מקרה לא הוכח נזק ממוני המזכה בסכומים שנתבעו.
FLY LILY הסבירה כי הטיסה יצאה בסמוך לכניסת יום כיפור ולסגירת המרחב האווירי בישראל, ולכן הצוות פעל תחת מגבלת זמן חריגה. לפי גרסתה, כ-115 מזוודות לא הועלו לטיסה כדי לאפשר את יציאתה בזמן, והחברה נשאה בהמשך בעלות הבאתן לישראל והעברתן לנוסעים.
בית המשפט דן בתביעה לפי הוראות אמנת מונטריאול, החלה באמצעות חוק התובלה האווירית. הוא דחה את טענת החברה שלפיה הנוסעים לא מסרו הודעה בכתב בזמן, לאחר שמצא כי המסמכים שצורפו לתביעה מספקים בנסיבות העניין.
במישור האחריות קבע בית המשפט כי החברה לא הראתה מה נעשה מראש כדי למנוע מצב שבו הכבודה לא תועלה למטוס. בפסק הדין נכתב: "לא ברור, וממילא לא הוכח, איזה אמצעים ננקטו ע"י הנתבעת ועובדיה כדי למנוע את הנזק מהתובעים". עצם ההסבר על לוח הזמנים הצפוף והצורך להמריא לפני סגירת המרחב האווירי לא הספיק כדי להוכיח את ההגנה הקבועה באמנה.
עם זאת, בית המשפט לא קיבל את מלוא סכום התביעה. הוא הביא בחשבון שהנוסעים כבר הגיעו לישראל, ולכן אי הנוחות שנגרמה להם מעיכוב הכבודה הייתה שונה ממקרה שבו נוסע נותר בחו״ל ללא ציודו. מנגד, נקבע שהעיכוב הממושך הצדיק פיצוי בגין הטרחה, התסכול והצורך לעקוב אחר המזוודות.
לכל אחד מהתובעים נפסקו 600 שקל, ובנוסף 400 שקל הוצאות לשניהם יחד.
ת"ק 57294-02-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.