בית משפט השלום בבאר שבע גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על צעיר שהורשע בהחזקת נשק שלא כדין, לאחר שהחזיק לזמן קצר רובה סער M-16 כדי לצלם את עצמו עמו. השופטת שוש שטרית קבעה כי גם החזקה קצרה של נשק חם היא עבירה חמורה, אך מצאה שבנסיבות המקרה עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה: ההחזקה הייתה רגעית, מטרתה הייתה צילום בלבד, לא הוכח לנאשם קשר אחר לנשק, והתמונה לא הופצה ולא שותפה.
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון ולאחר תיקון כתב האישום, בעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין. לפי העובדות שבהן הודה, לפני 10 בפברואר 2023 החזיק שלא כדין בנשק דמוי רובה סער M-16 שבכוחו להמית אדם, צילם את עצמו כשהוא אוחז בו ומכוון אותו לעבר הטלפון הנייד שלו, וההחזקה הייתה קצרה ורגעית.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימה המאשימה לעתור ל-17 חודשי מאסר בפועל, בעוד ההגנה הייתה חופשית לטעון לעונש. שירות המבחן תיאר את הנאשם, יליד 1999 וללא עבר פלילי קודם, כמי ששיתף פעולה עם צו פיקוח מעצרים ועם מסגרת טיפולית, אך התקשה לקבל אחריות מלאה על העבירה. לצד גורמי הסיכון צוין כי הוא צעיר, תפקד באופן תקין במסגרות חייו, שירת בצה"ל והביע רצון לשוב למסלול נורמטיבי. שירות המבחן המליץ על צו מבחן ועל מאסר בעבודות שירות.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם של 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל. היא הדגישה את חומרת עבירות הנשק, את הפגיעה בביטחון הציבור ואת הצורך בהרתעה, אך בהתאם להסדר הטיעון ביקשה לגזור 17 חודשי מאסר. ההגנה טענה כי יש להתמקד בנסיבות החריגות של המקרה: "החזקה רגעית" לצורך צילום בלבד, ללא קשר נוסף של הנאשם לנשק, וללא הפצה של התמונה. עוד הודגשו עברו הנקי, שירותו הצבאי, תקופות המעצר והמגבלות הממושכות שהוטלו עליו והשתלבותו בהליך טיפולי. בדברו האחרון אמר הנאשם: "אני מצטער על מה שעשיתי".
השופטת שטרית הדגישה כי אין להקל ראש גם בהחזקה קצרה של רובה סער. לדבריה, שליטה בנשק חם, אפילו לפרק זמן קצר, מקימה סיכון פיזי, ותיעוד עצמי עם נשק בלתי חוקי עלול לתרום לנרמול התופעה. היא קבעה כי "החזקה רגעית" אינה הופכת את המעשה לחוקי ואינה שוללת את הצורך בענישה מרתיעה.
עם זאת, בית המשפט הבחין בין המקרה הזה לבין החזקות ממושכות או נסיבות שבהן קיים קשר רחב יותר לנשק. נקבע כי "פגיעת הנאשם בערכים המוגנים, אינה בעצימות גבוהה", מאחר שלא הייתה מחלוקת שהנשק היה שייך לאחר, שהנאשם החזיק בו למשך מספר רגעים לצורך צילום עצמי בלבד, ושמעבר לכך לא היה לו קשר לנשק לפני הצילום או אחריו. עוד צוין כי התמונה לא הופצה ולא שותפה לאחרים, וכי לא נטען שהנשק היה טעון בזמן ההחזקה.
לאחר בחינת מדיניות הענישה ומקרים קודמים, קבע בית המשפט מתחם ענישה של תשעה חודשי מאסר, שניתן לרצות בעבודות שירות, ועד 27 חודשי מאסר בפועל. השופטת ציינה כי ככלל עבירות נשק מצדיקות ענישה מחמירה, אך נסיבות ביצוע העבירה הספציפיות משפיעות על קביעת המתחם ואינן מאפשרות להעתיק באופן אוטומטי מתחמים ממקרים חמורים יותר.
בגזירת העונש בתוך המתחם ניתן משקל להודאה, לחיסכון בזמן שיפוטי, לעבר הפלילי הנקי, לשירות הצבאי שנקטע, ולתקופות שבהן שהה הנאשם כשלושה חודשים במעצר, כארבעה חודשים באיזוק אלקטרוני ולמעלה מתשעה חודשים בתנאים מגבילים. בית המשפט קבע כי תקופות אלה היו גורם הרתעתי משמעותי, וכן נתן משקל לנכונותו להיעזר בהליך טיפולי.
לבסוף נגזרו על הנאשם תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת נשק מסוג פשע, והתחייבות בסך 5,000 שקל להימנע מעבירת נשק מסוג פשע במשך שנתיים. תיק ת"פ 18255-07-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.