בית משפט השלום בירושלים גזר ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על נאשם שהורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בתקיפה סתם ממניע גזעני. לפי כתב האישום המתוקן, באוגוסט 2021 תקף הנאשם באגרוף קטין בעל חזות חרדית שרכב על אופניים באזור רחוב שמעון הצדיק בירושלים. השופטת סיגל אלבו קבעה כי לצד חומרת המניע, נסיבות התקיפה עצמה אינן ברף הגבוה, בין היתר משום שלא נגרמו למתלונן חבלות לפי עובדות כתב האישום המתוקן.
לפי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, הוא והמתלונן לא הכירו קודם לכן. הנאשם נהג ברכב, חסם את דרכו של המתלונן ולאחר שהקטין ניסה להתרחק לכיוון תחנת דלק, רדף אחריו, השיג אותו והכה אותו באגרוף בפניו. בעקבות המכה נפל המתלונן מן האופניים, משקפיו והטלפון הנייד שלו נפלו והוא חש מכאוב. בית המשפט ציין כי המעשים בוצעו "ממניע של עוינות כלפי ציבור מחמת דת".
שירות המבחן תיאר נאשם צעיר ללא הרשעות קודמות, שהשתלב בעבודה ושמר על קשרים משפחתיים וזוגיים יציבים. לצד זאת צוין בתסקיר כי הוא נטה להשליך אחריות על גורמים חיצוניים, התקשה להכיר בחומרת העבירה ובהשלכותיה, ולא ראה צורך בהליך טיפולי. שירות המבחן העריך שהעבירה בוצעה על רקע קושי בוויסות רגשי ונטייה להגיב בתוקפנות כאשר הנאשם חש פגיעה בערכו העצמי, אך התרשם כי ההליך המשפטי הרתיע אותו. ההמלצה הייתה למאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר ולגזור 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי. היא הדגישה את הפגיעה בכבוד, בשוויון, בביטחון ובשלמות הגוף ואת העובדה שהמתלונן נאלץ לברוח. מנגד ביקשה ההגנה להסתפק בשירות לתועלת הציבור, וטענה כי מדובר באירוע ספונטני, לא מתוכנן, במכת אגרוף אחת, ללא חבלות וללא אמירות נלוות. ההגנה הדגישה גם את חלוף חמש השנים, היעדר עבר פלילי והעובדה שלא נפתחו מאז תיקים חדשים.
בית המשפט קבע כי המניע הגזעני פוגע לא רק בקורבן אלא גם בכבוד האדם ובלכידות החברתית, משום שמעשים כאלה עלולים להגביר מתח ושנאה בין קבוצות. עם זאת נקבע כי "מידת הפגיעה בערך המוגן במקרה זה אינה ברף גבוה", שכן אף שהתקיפה הייתה אלימה ובריונית, לפי כתב האישום המתוקן לא נגרמו למתלונן חבלות.
בהערכת נסיבות המעשה ציינה השופטת כי האירוע היה ספונטני ולא קדם לו תכנון, אך האלימות שנקט הנאשם, שכללה יציאה מהרכב והכאת הקטין, הייתה בלתי מידתית ביחס להתנהלות המתלונן. בית המשפט דחה ניסיון להרחיב את הנזק מעבר לעובדות כתב האישום המתוקן, אף שבתצהיר נפגע העבירה תוארו גם חבלות ונזקים נוספים. השופטת הבהירה כי אין לחרוג מן העובדות שבהן הודה הנאשם.
לאחר בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים קבע בית המשפט מתחם שנע בין שלושה חודשי מאסר, שיכולים להירצות בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. נקבע שאין במקרה זה שיקולים המצדיקים סטייה מן המתחם לחומרה או לקולה.
בקביעת העונש בתוך המתחם נתן בית המשפט משקל לגילו הצעיר של הנאשם בעת העבירה, להיעדר עבר פלילי, לחלוף יותר מחמש שנים ללא תיקים חדשים ולתקופות שבהן שהה במעצר בית. הודאתו נזקפה לזכותו, אך לא במלוא המשקל, משום שמתסקיר שירות המבחן עלה כי לא הפנים את חומרת מעשיו והשליך אחריות על גורמים חיצוניים. השופטת קבעה כי יש למקמו בחלק התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לעבירת אלימות מסוג פשע, קנס של 750 שקל ופיצוי של 3,500 שקל למתלונן. מספר התיק: ת"פ 16665-08-21.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.