בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע נאשם בשבעה אישומים שכללו עבירות שבוצעו במסגרת התפרעויות בהר הבית בשנים 2021 ו-2022, החזקת נשק, מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון הטרור חמאס ומגע עם סוכן חוץ. השופטת פנינה נויבירט דחתה את טענת הנאשם כי הודאותיו בחקירות השב"כ והמשטרה נגבו ממנו תחת לחץ ואיומים, וקבעה כי הודאתו הייתה חופשית ומרצון. ההכרעה כוללת הרשעות בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות טרור, ניסיון הצתה והצתה, התפרעות, ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, פעולה בנשק למטרות טרור, החזקת נשק ועבירות נוספות.
כתב האישום המתוקן ייחס לנאשם שבעה אישומים. חמשת הראשונים עסקו בהתפרעויות שונות בהר הבית, שבהן, לפי האישומים, נעשה שימוש באבנים, זיקוקים, בקבוקי תבערה ומטעני צינור נגד מבקרים יהודים וכוחות הביטחון. האישום השישי עסק בהחזקת אקדח ורובה מסוג קלצ'ניקוב במהלך חתונה משפחתית, והאישום השביעי עסק באספקת דגלים וחומרים המזוהים עם חמאס, בקשרים עם פעילי חמאס ובמתן שירות ואמצעים לארגון.
המאשימה טענה כי "הודאת הנאשם משתלבת במארג ראיות אובייקטיביות וסובייקטיביות", ובהן אמרות של שלושה עדים מפלילים, דוחות פעולה של שוטרים, ממצאים מזירות האירועים ונתונים שנשלפו מהטלפון הנייד של הנאשם. עוד טענה כי למעט האישום הרביעי, יתר האישומים מבוססים גם על הודאתו בחקירה.
ההגנה טענה מנגד כי "התיק נשען על הודאתו של הנאשם", וכי הראיות הנוספות אינן מספיקות, לבדן או במצטבר, כדי להוכיח שהוא ביצע את העבירות. הסנגור טען שהנאשם היה נתון בחקירות השב"כ לאמצעים פסולים, ובהם איומים, השפלה, העמדה ממושכת ליד קיר, כבילה, קור ומניעת שינה. לטענתו, במהלך תקופת החקירה נמסרו לנאשם פרטים ועדויות של אחרים, ולכן גם הראיות שנחזו כמחזקות את הודאתו אינן יכולות לשמש חיזוק עצמאי.
בית המשפט בחן בנפרד את טענת הזוטא. חוקרי השב"כ והמשטרה העידו ודחו את הטענות להפעלת אמצעים פסולים. בפסק הדין נקבע כי טענות הנאשם לא היו מפורטות דיין, וכי בחלק מהנושאים התגלו פערים משמעותיים בין תשובתו לכתב האישום לבין עדותו בבית המשפט. בין היתר, בתשובתו נטען כי הועמד ליד קיר במשך שעות ארוכות, ואילו בבית המשפט טען כי הדבר נמשך שלושה ימים וכי אף ישן ועשה את צרכיו במצב זה. בית המשפט מצא כי גרסה זו אינה מתיישבת עם תיעוד החקירות ועם עדויות החוקרים.
גם הטענות לקור ולמניעת שינה נדחו. בית המשפט הפנה לתיעוד של שעות מנוחה, לבדיקות רפואיות שניתנו בעקבות תלונות ולכך שהנאשם עצמו אישר כי תלונת הקור טופלה עוד לפני שמסר את הודאתו. עוד צוין כי במהלך החקירות הוצעו לו שתייה, מזון וסיגריה, הושמע לו שיר שאהב והתאפשר לו לצאת לתפילה ולאוכל. בסיכום הדיון בטענת הזוטא קבעה השופטת: "ממכלול טעמים אלה אני מוצאת לדחות את טענות הזוטא וקובעת כי הודאת הנאשם היתה חופשית ומרצון".
לאחר שקבעה שההודאה קבילה, בחנה השופטת את משקלה ואת הראיות הנוספות. נקבע כי ההודאה הייתה מפורטת והשתלבה בעדויות שוטרים, במחקרי תקשורת, בממצאים שנתפסו ובתוכן הטלפון הנייד. שלושה עדים שמסרו במשטרה גרסאות שהפלילו את הנאשם חזרו בהם במידה רבה בבית המשפט. השופטת העדיפה את אמרותיהם במשטרה, לאחר שקבעה כי הגרסאות שנמסרו שם היו מפורטות, זהירות והשתלבו זו בזו ובראיות אחרות, בעוד שבעדויות בבית המשפט ניכר ניסיון להרחיק את הנאשם מהאירועים.
גם עדות הנאשם בבית המשפט לא התקבלה. הנאשם כפר בכלל האישומים, אך אישר כי נכח בחלק מזירות ההתפרעויות. באישום שעסק במטעני הצינור, כשעומת עם הודאתו שלפיה היה מעורב בניסיון להשליך מטען לעבר המשטרה, השיב: "אני לא זוכר, אני לא זוכר, אולי אני הייתי שם, אני לא זוכר שעשיתי משהו כזה". בית המשפט קבע כי גרסתו בבית המשפט הייתה בלתי עקבית וכי נמצאו בה סתירות מול הודעותיו הקודמות והראיות שנאספו.
בהכרעה העובדתית קבע בית המשפט כי באישום הראשון הנאשם רכש מראש כוורות זיקוקים, הכניס אותן למתחם הר הבית, חילק חלק מהן לאחרים ובהתפרעות בספטמבר 2022 ירה זיקוקים ויידה אבנים לעבר כוחות הביטחון. באישום השני נקבע כי במהלך התפרעות במאי 2022 ירה זיקוקים ויידה בקבוק תבערה לעבר שוטרים, לאחר שהביא מראש זיקוקים למתחם. באישום השלישי נקבע כי היה מעורב בניסיון להשליך מטען צינור לעבר כוחות המשטרה; המטען שהחזיק נפל והתפוצץ בתוך המסגד, ומעורב נוסף השליך מטען אחר לכיוון השוטרים.
באישום הרביעי, שבו הנאשם לא הודה בחקירה, הסתמך בית המשפט על עדויות עדים וראיות נוספות וקבע כי במהלך ההתפרעות בלילה שבין 21 ל-22 באפריל 2022 הוא יידה אבנים וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון. באישום החמישי נקבע כי במהלך רמדאן 2021 רכש והבריח זיקוקים להר הבית ובהתפרעות ירה זיקוקים ויידה אבנים לעבר שוטרים. באישום השישי נקבע כי החזיק אקדח ורובה מסוג קלצ'ניקוב והצטלם עמם במהלך חתונה משפחתית.
האישום השביעי עסק בקשרים עם חמאס. בית המשפט קבע כי הנאשם סיפק וסייע בהעברת דגלי חמאס, היה מעורב בהשגת חומרים לקידום פעילות הארגון ובקבלות פנים לאסירים משוחררים, וקיים קשרים עם פעילי חמאס, לרבות פעיל מרצועת עזה. השופטת קבעה כי המעשים מקימים עבירה של מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור וכן שתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ.
במישור המשפטי נקבע כי באירועים שבהם נעשה שימוש בבקבוק תבערה ובמטעני צינור התקיימו גם יסודות "מעשה טרור" לפי חוק המאבק בטרור. בית המשפט קבע כי הנאשם פעל מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי וכי המעשים יצרו סיכון ממשי לפגיעה חמורה. עוד נקבע כי השימוש בזיקוקים, באבנים, בבקבוק תבערה ובמטעני צינור בנסיבות שנקבעו ביסס את עבירות החבלה בכוונה מחמירה, ההצתה, ההתפרעות ותקיפת השוטרים, בהתאם לכל אישום.
בסיום הכרעת הדין הורשע הנאשם בכל שבעת האישומים: באישום הראשון בחבלה בכוונה מחמירה, ניסיון הצתה והתפרעות; בשני בהתפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה ומעשה טרור של ניסיון הצתה; בשלישי בהשתתפות בהתפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה ופעולה בנשק למטרות טרור; ברביעי בהתפרעות, ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והצתה; בחמישי בהתפרעות, ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות באש; בשישי בהחזקת נשק; ובשביעי במתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור ובשתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ. הכרעת הדין עוסקת בשאלת האשמה ולא בגזירת העונש.
ת"פ 12353-11-22
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.