בית משפט השלום בנתניה החליט לסטות לקולה ממתחם הענישה בעניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה ובשתי עבירות של פגיעה בפרטיות, לאחר שבשתי הזדמנויות הגיע לחלון חדר שינה וצילם צעירות ללא ידיעתן. סגנית הנשיא זהר דיבון סגל קבעה מתחם שמתחיל במאסר קצר שיכול להתבצע בעבודות שירות ומגיע עד שנת מאסר בפועל, אך בשל הליך שיקום ממושך שהנאשם החל ביוזמתו עוד לפני הגשת כתב האישום, גזרה עליו 350 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן ל-18 חודשים ומאסר מותנה.
לפי כתב האישום המתוקן, באוגוסט 2023 הגיע הנאשם בשעת ערב לשטח ביתה של צעירה ונעמד ליד חלון חדר השינה, שתריסיו היו פתוחים בחלקם. הוא צילם בטלפון סרטון באורך כשתי דקות שבו נראתה הצעירה עירומה ומתלבשת. שלושה ימים לאחר מכן חזר לאותו מקום וצילם סרטון נוסף, שבו נראו אותה צעירה וחברתה כשהן לבושות למחצה.
הנאשם הודה והורשע. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם של מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל. היא הדגישה את החדירה לפרטיות ואת העובדה שהנאשם הגיע פעמיים לשטח הבית במטרה לצפות ולצלם. לשיטתה, למרות ההליך הטיפולי, העונש הראוי הוא תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל צו מבחן ושל"צ. היא הדגישה כי הסרטונים לא הופצו, לא היה מגע פיזי, לנאשם אין עבר פלילי והוא פנה מיוזמתו לטיפול ייעודי לעברייני מין עוד לפני שהוגש נגדו כתב האישום. עוד נטען כי מאסר בעבודות שירות עלול לפגוע בהמשך הטיפול וביכולתו לטפל בבנו הזקוק להשגחה משמעותית.
בית המשפט דחה את הניסיון להקל בחומרת המעשים. נקבע כי הנאשם פלש למרחב הפרטי והבטוח של המתלוננות ברגעים אינטימיים וכי הפגיעה נגעה לכבוד האדם, לצנעת הפרט ולאוטונומיה. השופטת קבעה כי המעשים היו מתוכננים ובוצעו בשיטה דומה פעמיים, תוך הצטיידות בטלפון לצורך הצילום. מנגד הובא בחשבון שהעבירות בוצעו ללא מגע ישיר וכי לא תואר שימוש נוסף בסרטונים או הפצתם.
לאחר בחינת מדיניות הענישה נקבע מתחם אחד לשני האירועים: "בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל". אלא שבשלב גזירת העונש נקבע כי זהו "מקרה ייחודי" המצדיק סטייה מהמתחם משיקולי שיקום.
שירות המבחן והמרכז להערכת מסוכנות תיארו הליך טיפולי ממושך. הנאשם החל בטיפול ייעודי במרכז "התחלה חדשה" סמוך לאחר האירועים, ביוזמתו, לפני כתב האישום. הוא השלים שלבים בטיפול קבוצתי והמשיך בטיפול פרטני. הערכת המסוכנות המינית הייתה בינונית-נמוכה, ולא נמצא כי הוא מאופיין בסטייה מינית. גורמי הטיפול ציינו לצד קשיים ותובנה חלקית גם לקיחת אחריות, חרטה, מוטיבציה גבוהה והתמדה.
בית המשפט נתן משקל גם לכך שהנאשם הודה, חסך את הצורך בניהול משפט והביע צער. לפני גזר הדין שילם ביוזמתו 10,000 שקל לנפגעות. נקבע כי המשך הטיפול בקהילה עשוי לקדם גם את האינטרס הציבורי, בעוד מאסר בעבודות שירות עלול לקטוע את השיקום. השופטת הדגישה כי "התוצאה אליה הגעתי חריגה" וכי אין בה מסר של סלחנות, אלא הכרה בכך שהאינטרס הציבורי כולל גם שיקום ומניעת עבירות בעתיד.
על הנאשם נגזרו 350 שעות של"צ, צו מבחן ל-18 חודשים ושישה חודשי מאסר על תנאי. הוא נדרש להתחייב בסך 1,800 שקל להימנע מביצוע עבירה שבה הורשע. הפיצוי לנפגעות, בסך 10,000 שקל, כבר שולם. בית המשפט הבהיר כי אם הנאשם לא יעמוד בתנאי המבחן או השל"צ, ניתן יהיה להשיב את עניינו לבית המשפט ולגזור את דינו מחדש.
מספר התיק: ת"פ 38948-07-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.